הרפתקה דוט קום

1 ביולי 2012 כבר בקנדה – רוכבי קליה כתבה 11

שלושת הרוכבים נכנסים לקנדה

לא לפני שהם עוברים בנוף קסום


הצג את הוראות נסיעה ל-Banff, AB, Canada במפה גדולה יותר

P1040676.JPG

יום שישי 22.6.2012
לקחנו יום חופש. אתמול בערב החלטנו על יום מנוחה כל אחד מסיבותיו הוא. כל אחד עשה מה בא לו ובצהרים רכבנו לעיירה הקרובה Livingston כדי לשנות אוירה מעט. לאחר חזרתנו, עקבתי אחרי ההתקדמות שלנו ותוכנן המסלול לימים הקרובים.

יום שבת 23.6.2012
הבוקר היה בהיר ונעים ולכן גם היציאה היתה יעילה. מתוכננת לנו רכיבה למרחק של 260 מייל עד ל- Missoula. רכבנו צפונה כ -10 מייל על כביש 89 ועלינו על הכביש המהיר 90. הרכיבה עברה במהירות ולהפתעתנו, הדרך גם נעמה לנו מאד – מהבחינה הנופית. בדרך כלל בכבישים מהירים הנוף משעמם. כאן במונטנה, כל דרך יפה ולאורך כל ה – 400 ק"מ היופי לא נגמר. פה ושם משתנה אבל נפלא בכל רגע. אין ספק, שכיף לרכוב, כאשר הדרך מחייכת אליך מכל זוית. הגענו אחר הצהרים ל – k o a שנמצא ממש בשוליים של העיר Missoula ואפשר במרחק הליכה להגיע להרבה מקומות של אוכל או צריכה אחרת. היעד למחר: להגיע לעיירה Whitefish ולהתמקם ליומיים שם כדי לבקר ב – Glaciar National Park היפה.

יום ראשון 24.6.2012
לאחר ההתארגנות של בוקר עם רטיבות בעקבות גשם של אתמול בערב יצאנו לדרך. אתמול בקמפינג גילינו משהוא שלא ראינו עד עכשו; כאשר הזמנו מראש את המקום, היתה אפשרות לבחור חלקה בצורת משולש כאשר בקודקוד שלה יש משטח בטון עם סככה . למזלנו, זה מה שבחרנו. מכוון שכאשר ירד גשם היה מחסה נעים בלי צורך לקפוץ לאוהל כדי להסתתר מהמטר. זאת פעם ראשונה ועד עכשו אחרונה שראינו את זה. באנגלית קוראים לזה Tent City רעיון יפה. מזג האויר היה נעים והרכיבה בהתאם. הנוף כרגיל במונטנה יפה . ממיזולה עלינו על כביש מספר 200 לאורכו של הנהר Swam River ובהמשך עלינו על כביש 83 צפונה וממשיך לאורכו של הנהר. הדרך נופית יפה ומומלצת לכן בחרנו בה וההחלטה היתה נכונה. עצירת חובה התקיימה בעיירה Condon במקום נחמד ומשם רכבנו עד ה k o a שליד העיירה Whitefish ליומיים במטרה לרכב מחר ל – Glacier National Park שמדברים רבות על יופיו .
לפני כחודש במזרח ארה"ב, סיפרתי על התחביב הלאומי של האמריקאים על דעתי בלבד כמובן והוא – כיסוח דשא. היום אני רוצה להוסיף שזה נכון היה לגבי המערב.  בשבועיים האחרונים, אנחנו מגלים תחביב חדש והוא: הדלקת מדורות בקמפינג. לא יאמן מה שקורה עם זה. יש ערבים שהאויר מחניק מרוב עשן ואתה רואה את כל המשפחות האמריקאיות מסביב לעשן נהנות פשוט כך. בעוד אנחנו נחנקים. עוד תוספת לחוויות הנופיות של הטיול הזה.

עד כאן להפעם. מחר יום הולדת ליוסי בחרנו ללכת לאכול ב – Sizler ממה שזכור לי מסעדה מצויינת .

יום שני 25.6.2012
אין לי מילים כדי לפתוח ולסכם את היום.  אז אני אגיד: איזה כיף, איזה כיף שהייתי פה, איזה כיף שהיינו פה . איזה כיף ליוסי שביום ההולדת שלו זכה לראות נוף נפלא שכזה ובעצם אני מאחל לנו ולכל אחד, שיוכל יום אחד לחגוג את יום הולדתו בנוף כזה – כמו שהיינו בו היום ולנו שנזכה לעוד ימי הולדת במקום שכזה.
ועכשו נחזור לבוקר שנפתח לא כרגיל עם ארוחת בוקר שכלולה במחיר. פעם ראשונה בקמפינג. יש מבחר יפה של אפשרויות ויצאנו לדרך שתויים ואכולים. החלטנו לפתוח את הביקור ב- Glacier national park בנסיעה על הכביש ההקפי של הפארק מספר 2 עד שהגענו ל- East Glacier , הדרך עובר לאורכו של הנהר היפה עם צבע מים ירוקים משהוא בשם Middle Fork Flathead River כאשר הרכיבה מלווה בנופים יפים של ההרים המושלגים עדיין. ב – East Elacier פנינו לכביש 49 שכבר בתחילתו נפגש עם Two Mediene Lake המרשים עם הרכסים המושלגים העוטפים אותו והנוף המדהים שהוא יוצר. לאחר מכן התחברנו לכביש 89 שהיה בשיפוץ וזה הקטע הלא יפה של היום עד שהגענו ל – St Mary. כאן עצרנו למנוחה קצרה במטרה שלאחר מכן נעלה על הדרך Going to the sun שחוצה את השמורה. כאשר התחלנו את הרכיבה ונכנסנו לשמורה, התחילה החוויה שלא אשכח הרבה זמן; נוף ההרים במפגש עם St Mary Lake הופך כל רגע ליפה יותר ויותר. אני לא בטוח שיש לי היכולת להעביר למי שיקרא את הדברים את החוויה הויזואלית שאני הרגשתי ומרגיש גם עכשו – כאשר אני כותב את הדברים מספר שעות לאחר מכן. וזאת רק ההתחלה. כאשר כל רגע שאנחנו מתקדמים, הנוף הולך ונהיה יפה ויותר יפה. אי אפשר שלא לעצור כל כמה דקות, כדי לצלם עוד ועוד. אני מאד מקווה שהתמונות יוכלו לעזור לי לספר את מה שראינו. לצערינו ניג'ל שכח את הצלמה שלו וליוסי נגמרה הבטריה בשלב מסויים, כך שבמידה ואני או המצלמה פישלנו, לא תישאר לנו מזכרת מהמקום היפה ביותר בעיני שהיינו בו – אם לא היפה ביותר! אז מהמובילים יחד עם היילוסטון ההרים השחורים והטיטון. כך שאפשר להגיד שהשבועיים האחרונים היו מדהימים ביופיים ובעצם אני מאחל לכל אחד להגיע למקומות האלה ולחוות את מה שאני מנסה להעביר לכם. השיא מגיע כאשר אני מוביל את השיירה הקטנה שלנו ואני רואה בצד הדרך דב צעיר . אני נבהל והוא נבהל ומתחיל לברוח, אך עדיין ניג'ל, שרכב אחרי, הספיק לראות אותו וכמה מטרים נוספים של רכיבה חוצה את הכביש אייל צעיר ויפה. כל הדרך חשבתי מה אכתוב על כל מה שעבר עלינו היום ועלתה במוחי המחשבה, שהיה נהדר שכל מי שאוהב את אישתו, חברתו, או סתם מישהו שאתה או את אוהבים – תבואו לכאן זה המקום לרומנטיקה נפלאה. כן! זה מקום נפלא ובשילוב של הליכה במספר שבילים, אפשר לבלות כאן גם יומיים שלושה נפלאים . בסוף היום נסענו לאכול במסעדת Sizzler כמו שכתבתי אתמול – לכבוד יום הולדתו של יוסי. אך היא לא מה שזכרתי של "אכול כפי יכולתך " ברמה גבוה. אלה מסעדה טובה וזהו .
מחר, אנחנו נפרדים לזמן מה מארה"ב וחוצים את הגבול לקנדה בדרך לעוד מקומות מרשימים עד שנגיע בעוד שבועיים שלושה לאלסקה. נקווה שהמעבר בגבול יהיה לא מסובך. לאיש מאיתנו אין ניסיון של מעבר גבול עם רכב מנועי .
יום רביעי 27.6.2012
שלשום לא התקדמנו בכלום. פשוט, הבוקר היה גשום, כולל ברד והגשם לא הפסיק לרדת בהפסקות עד אחר הצהרים ,. כך שנשארנו תקועים מבחירה יום נוסף ב – Whitefish . שרפנו יום למופת ,, כל אחד בעיסוקו הוא.
הבוקר עדיין היה מעונן אך לא ירד גשם מאז אתמול אחר הצהריים, כך שיכולנו להתארגן ולצאת לדרך לכוון קנדה. הגבול במרחק 60 מייל מאיתנו. כל אחד הכין את הניירות, למעבר – זאת פעם ראשונה שאנחנו עוברים גבול בנלאומי עם רכב ממונע. הנסיעה עברה בסדר, עם קור שמלווה אותנו כבר יומיים. הבוקר בסביבות ה – 12 מעלות צלסיוס ועוד הרוח אז קצת קר. עצרנו למנוחה בעיירה שלפני הגבול בשם Eureka ומשם לגבול. ניג'ל ניגש ראשון והתעכב לא מעט דבר שהוסיף למתח. לבסוף המשיך והאור הירוק נדלק, כלומר הגיע הזמן שלי לגשת עם האופנוע לדלפק מעבר הגבול. הכנתי את הדרכון והניירת של האופנוע. התקדמתי ונעצרתי. אך לא כיביתי את המנוע ואז אני שומע את המוכס צועק משהוא  – אבל לא הבנתי אותו ורק בפעם השלישית הבנתי שהוא מבקש לכבות מנוע… חשבתי שאני הולך להסתבך. אך בדיוק התחלפו המוכסים והגיע אחד אחר שהתחיל לשאול שאלות בקצב מטורף. ואני לא מבין שום מילה של האנגלית שהוא מדבר. ואני ממשיך להגיד "לא" על כל שאלה שהוא שואל כי שיערתי שהוא שואל את השאלות על מה הבאת איתך. אוכל. פירות ועוד ועוד. רק את השאלה כמה זמן תהיה בקנדה הבנתי ואז עניתי "שבועיים שלושה עד שנעבור לאלסקה" . כאן, הוא החזיר לי את הדרכון ופלט עוד משהוא שלא הבנתי. אבל היה ברור שאני ממשיך. הנעתי ונסעתי קדימה בלי לבדוק האם יש חותמת או בכלל האם צריך. אז בפועל אין שום סימן בדרכון שאומר שיצאתי מארה"ב ונכנסתי לקנדה. יוסי יצא מהר עוד יותר, כאשר הוא הגיע הוא כבר הבין שצריך לדומם את האופנוע וברגע שהוא הציג את הדרכון הוא שאל: "גם אתה מישראל?" את יתר השאלות גם הוא לא הבין, אך בפועל, שלושתינו בקנדה מוכנים להתחיל מדינה חדשה. המהירות המותרת כאן היא נמוכה יותר (והשלטים מסומנים בק"מ ולא במיילים. העורך) ולאחר כשעה, עצרנו במסעדה נעימה לארוחת צהרים קלה, מלווה בצפייה במחצית הראשונה של חצי הגמר בין פורטוגל לספרד. מאז היציאה מהקמפינג ועד סוף היום, אנחנו על כביש 93 בשני צידי הגבול. בעיירה Windemere אנחנו נכנסים למרכז מידע לתייר ואוספים מספר חוברות שיעזרו לנו למצוא קמפינגים בהמשך. אין בקנדה התארגנות ארצית כמו ה – k o a בארה"ב. אחר הצהרים, אנחנו מוצאים מקום יפה להתמקם בו בעיירה Radium , בקמפינג ממש ליד העיירה וזאת לאחר שבדקנו קמפינג קודם, שהיו בו שירותים בסיסיים, אך בלי חשמל מים ומקום לקנות משהוא לאכול. לאחר ההתארגנות, נסענו לעיירה מכוון שניג'ל ראה שלט שאומר שיש שווארמה, פלאפל ושקשוקה. נסענו לראות במה מדובר ואז הסתבר, שזהו בחור ישראלי צעיר, שהתחתן עם קנדית שהכיר בתיאלנד ועם הזמן פתח עסק למזון מהמזרח התיכון וזה כנראה די מצליח לו. שמו רועי גולן בן 29 מתל אביב. הוא קורא למסעדה שלו "המטבח של סבתא" ובאנגלית : Saftas kitchen . רועי קיבל אותנו יפה מאד, פינק אותנו בפאלפלים טעימים בליווי חומוס וטחינה טובים  וכך העברנו ערב חמוד, עם אוכל טוב וקצת עברית בפינה בקנדה. רועי מחזיק תמונות על הקיר של ישראל ואחת התמונות הייתה שלו ושל אישתו, צפים בים המלח וכאשר שאלתי איפוא צולמה התמונה? הוא ענה "בחוף קליה!" צחקתי והתבדחנו שסגרנו חשבון והוא יכול לספר לאישתו שהוא גבה בחזרה את עלות הכניסה לחוף מאנשי קליה.

P1040737.JPG

בחזרה לפארק הספקתי עוד לצלם איילים יפיפיים על צלע ההר בכניסה. בכלל, צריך לציין שהדרך עברה היום בנופים יפים מאד, לאורך מספר נחלים ואגמים יפים וזה עוד בטרם נכנסנו לשמורה, דבר שנעשה מחר. הנחלים שרכבנו לאורכם היו : Columbia river ו – Kootenay river .

יום חמישי 28.6.2012
הזיכרון שלי בלינה ליד נחל זורם עד היום היה חיובי ביותר. הוא הרגיע והנעים את השינה לא זה מה שקרה הפעם. הרעש פשוט שיגע אותי כל הלילה. קמנו ליום בהיר אך קר. לאחר ההתארגנות, רכבנו לעיירה להוציא קצת כסף קנדי. רק כספומטים בודדים נותנים מזומן לכרטיס אשראי בנלאומי. במקרה שלנו; כספומט אחד שיש בבנק היחיד של העיירה.
נכנסנו לפארק בדרך מספר 93 מהעיירה Radium וישר לנוף המקסים של Kootenay park  שלאחר מכן הופך ל- Banf national park הדרך יפה ביותר. עוצרים לצלם ובסופה של הרכיבה, מגיעים ל – Banf היפה. מטיילים קצת. נכנסים ל – Tourist Information לקבלת מידע על האזור ויוצאים לחפש מקום לינה להלילה. האתר הראשון לא מקבל אותנו והשני שמצאנו קיבל אותנו – אבל הוא בלי חשמל ובלי אינטרנט, כך שאנחנו לא יכולים ליצור קשר עם העולם. מחר בכוונתנו לתקן את המצב . התארגנו ויצאנו לעשות קצת קניות לערב ולמחר – לכוון Lake minnewanka  וסובבנו אותו כממומלץ . יפה, אבל לא בשביל לצאת מהכלים, חזרנו לקמפינג שנמצא מעט מחוץ ל – Banf במקום בשם Tunnel Mountain Campground . מכוון שאין חשמל, צריך לגמור את כל הסידורים עם האור. המאיר עד השעה 21:00 בערב וככל שנצפין שעות האור יהיו ארוכות יותר.

יום שישי 29.6.2012
הקנדים החליטו לעשות לנו בית ספר לתיירים שישנים באוהלים. בפארקים עצמם, אין קמפינגים פרטיים. אלא רק של הרשויות והם החליטו שהתייר שישן באוהל, לא צריך חשמל ולא אינטרנט וישנים רק באזורים המיועדים לאוהלים. מכיוון שהם מגודרים בגדר חשמלית נגד הדובים. כלומר אין אפשרות לשלם על חלקה של Rv ( קמפר ) שבה יש חשמל, בגלל החשש מהדובים ולכן אתה מוכנס לאחר כבוד לשטח המסוגר. יש שירותים ומקלחות אבל …….

הבוקר יצאנו לכוון צפון מערב על כביש 1 מ – Banf במטרה לטייל באזור Lake leuise . לאחר כ – 5 ק"מ עלינו על כביש 1a שהיא דרך יותר יפה מאשר הנסיעה על הכביש המהיר 1 . עצרנו במספר מקומות לצלם כמובן כמן : Muleshoe , Johnston Canyon ו – Bow vally parkway . לאחר מכן המשכנו עד Lake leuise village לחפש קמפינג עם חשמל, בציפיה שיהיו גם שירותי כביסה. האכזבה הכתה שוב; סיפור המחנה הסגור חזר על עצמו גם כאן  ונשארה רק האפשרות של לקחת או לשלם מאות דולרים על חדר במוטל או מלון , לקחנו. התארגנו ויצאנו לטייל באזור היפה הזה. בהתחלה נסענו ל – Moraine lake ואחר כך ל – Lake leuise עצמה. המקומות יפים ונוחים לטיול, רק שהשמש לא ממש חייכה אלינו ולייתר דיוק די קר ומעונן כל היום. מקווים לעבור את הלילה בשלום. במקרה קיצון, יש חדר שבו אני כותב עכשיו עם חימום ע"י תנור שריפה של עץ ואליו נברח.

P1040651.JPG

בסוף היום מצאנו סניף דואר שבו תמורת 5 $ מקבלים אינטרנט בסביבה הקרובה לסניף, כך שישבנו על שולחן לנסות להשלים צרכים כמו: הוספת כסף לטלפונים המקומיים, מיילים, שיחות בסקייפ וכ"ד. חזרנו לקמפינג ומצאנו פתק שהאוהל של ניג'ל לא בתחום המותר של השטח שהוקצה לנו וזאת עילה להעיף אותנו מהפארק. הזזנו את האוהל, מקלחת ( היום לא היתה ברירה, אי אפשר למשוך סירחון של יותר מיומיים ) כתיבת סיפור דרך ולישון .

זהו להפעם , שבת שלום לכולם . גבי

—————————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים, שמורות לגבי נייג'ל ויוסי.

—————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה