- הרפתקה דוט קום - https://www.harpatka.com -

גל אקרמן רכיבה בכרתים

מסע ספונטני לכרתים אבא ובן

המלצה למסע ספונטני להרפתקנים מתחילים קרוב נגיש וזול.

 

יומן ממסע האופנוע הראשון שלי לחו"ל מלפני כמה שנים טובות.

במהלך השירות הצבאי הוצאתי את הרשיון שלי לאופנוע. בשחרור מהצבא אבא שלי הציע שניסע שנינו למסע אופנוע ביחד באחד מאיי יוון.
יצאנו למסע של שבוע כל אחד על אופנוע באי כרתים. זה היה המסע הספונטני הראשון שלי בחו"ל.

התכנון היה פשוט, "תשתחרר מהצבא ושבוע אחרי זה נקנה כרטיסי טיסה לנמל התעופה הרקליון באי כרתים, ניקח איתנו תיק גב, ארנק וקסדה ומשם נסתדר.

ספונטניות כזו לא חדשה לי ולאבא שלי. מאז ומתמיד ככה אנחנו מטיילים, ומאז שיש לי רישיון ככה אני מטייל גם על אופנוע, לרוב בלי יעד ותוכנית בלי לדעת איפה אני אשן הלילה.

וככה היה. 3 ימים לפני היציאה קנינו כרטיסי טיסה. לא ידענו מה נעשה כשננחת.
עלינו לטיסה כל אחד עם תיק גב קטן וקסדה תלויה עם רצועה על הכתף.
בתוך התיק היה: בגד ים, סנדלים, ארנק, רישיון נהיגה, רשיון בינ"ל, מגבת, מברשת שיניים, מטען לפלאפון, חולצה ומכנס ספייר ורצועת קשירה שתשמש אותנו לקשור את התיק לאופנוע. הכל עלה איתנו למטוס ובנחיתה לא היינו צריכים לחכות למזוודות ויכולנו ישר לצאת לדרך.

יצאנו מהשדה ותפסנו את נהג המונית הראשון שראינו. "קח אותנו למקום שאפשר להשכיר בו אופנוע" והוא לקח אותנו למאליה. כל מה ששמעתי על המקום הזה הוא שכל קיץ ערסים בני 16 מגיעים לעיר הזו למסיבות. בדרך למאליה הכבישים מלאים בבני עשרה אירופאים רכובים על קטנועים  וטרקטורונים שבקושי מגרדים את המהירות המומלצת. מנצלים את השמש הים תיכונית ורוכבים בלי חולצה עם בגד ים וכפכפים וכמובן בלי קסדה ושיער מתנפנף ברוח.

מסיבוב קצר ברחובות של מאליה ראינו כמה וכמה סוכנויות אופנועים וטרקטורונים. רובן משכירות קטנועים עד 125 סמ"ק שמותאמים לקהל הצעיר וחסר הרישיון שהצגתי קודם. אבל למי שישקיע כמה דקות נוספות ימצא סוכנויות שמשכירות גם במוו גדולים או ימאהה בינוניים, ואם לא במאליה אז בעיר הבירה הרקליון.
השכרנו כל אחד ימאהה xt660x גרסאת הסופר מוטו של הטנרה 660. קל יותר וזריז יותר עם צמיגי כביש שחוקים לגמרי ולוח שעונים מזייף לחלוטין.

האופנועים האלה ראו כמה תיירים עוד לפנינו.
חברת ההשכרv דרשו לראות רhשיון בין לאומי uהצלחנו לסגור את שני האופנועים בפחות מ90 יורו ליום (לשניהם) ל4 ימים מלאים.

האי כרתים הוא האי הכי גדול מאיי יוון ואורכו הוא 250 קילומטר ממזרח למערב. יש כביש אחד לאורך האי וכמה שחוצים אותו לרוחב. לא היה לנו שום תכנון חוץ מלחזור לשדה התעופה אחרי שבוע של רכיבה. מספיק זמן כדי לחקור את כל קצוות האי הקטן, לטפס להרים ולרדת מהשבילים הראשיים.

כל רצועת החוף מלאה טברנות ומפרצי חוף כחולים, סירות דייגים קטנות בצבע לבן עוגנות כמה מטרים מקו החוף. כל כמה מאות מטרים נגלה אלינו מפרץ חדש קטן ואינטימי שנראה כאילו הוא בבעלות פרטית של הטברנה המקומית.

בכל יום רכיבה סביב הצהריים חיפשנו לנו מקום לישון. או שהיינו מחפשים ב google maps ועושים השוואת מחירים. או שהיינו שואלים את המקומיים במסעדה או בבר והם היו מפנים אותנו למקומות אירוח בקרבת מקום. הכל כל כך פשוט וזמין. אין שום צורך להזמין מראש. הצלחנו למצוא חדרים עם שתי מיטות במקומות ממש יפים ונעימים במרכזי העיר ובמרחק הליכה מהים בפחות מ50 יורו ללילה. ואם הייתי רוצה לישון בשק שינה על אחד החופים אני בטוח שזה לא היה מפריע לאף אחד.

זה היה בסוף ספטמבר אחרי עונת התיירות, וברוב המסעדות והטברנות היינו הלקוחות היחידים אז לא זכינו להופעה של להקה יוונית עם בוזוקי ושבירת צלחות. כשרצינו משהו זול וזריז נכנסנו לסופר הקרוב וקנינו לחם ונקניק עם גבינה מקומית, בירה או בקבוק יין לבן וסגרנו ארוחה לשנינו בפחות מ20 יורו.

הכביש הראשי שחוצה את האי הוא כביש דו סטרי עם נתיב אחד לכל כיוון, ללא חומת הפרדה וללא שוליים. הנהגים המקומיים עוקפים וחותכים ונותנים לרוכב הרגשה של שדה קרב. מזל שאפשר לרדת מהכביש הראשי ולטפס להרים. ההרים לא גבוהים במיוחד אבל הנוף משתנה לחלוטין ממישור החוף למעברי ההרים המפותלים המובילים לרחובות הולנדיים צרים שלא פעם מכוסים תקרת עצי פרי ובוסתנים לצידי דרך. פעמים בודדות ירדנו לשטח ודרכי עפר אבל לא זה היה סגנון הטיול המתוכנן אז ניסינו להימנע מדרכים כאלו, למרות שיש אינסוף שבילי ודרכי שטח לחקור באי.

תושבי הכפרים הקטנים בהרים, רובם מבוגרים וגמלאים, לא פעם שיכורים מאוזו, לא משנה מה השעה ביום, משחקים קלפים או דמקה אבל תמיד לבושים בחליפה מסוגננת הנודפת ריח חזק של אניס וכמה כתמי ציזיקי. בכפרים חיים אורך חיים צנוע. בהרבה מקרים בלי גז וחשמל. צריך להבין יוון זו אחת המדינות העניות באיחוד האירופי והחיים באי שמתבסס כולו על תיירות ומעט חקלאות עונתית לא מאפשרים חיי מותרות לתושבי הקבע של האי. רוב היוונים שתפגשו בערים, במסעדות, בבר ובבתי המלון עובדים שם רק בתקופת הקיץ ונלחמים על כל יורו בכיסו של התייר העובר לפניהם ברחוב.

לא ידוע לי מה המצב בכרתים לאחר תקופת הקורונה אבל סביר להניח שהכלכלה והתיירות יתקשו מאוד להשתקם אחרי משבר כזה והפסקה מוחלטת של יותר משנה.

בכל מקרה, כרתים הוא יעד קרוב, זול ונגיש במיוחד. מושלם להרפתקנים בתחילת דרכם במסעות על אופנוע שרוצים לצאת להתנסות בחוויה ספונטנית קלילה ובטוחה.


——————————————–

כל הזכויות c לסיפור ולצילומים שמורות לגל אקרמן

————————————————————–