הרפתקה דוט קום

12 באוקטובר 2013 שלומי ממשיך לנופי מזרח אירופה – 2

קרואטיה סלובניה רומניה ובולגריה

כשרוכבים לבד, לא בודדים לרגע.

P1000594.jpg

קרואטיה
השוטר בגבול קרואטיה הסביר לי שאני צריך לקנות ביטוח מכיוון שהגרין קארד שלי לא תקף בקרואטיה. האמת שידעתי את זה וחשבתי שאקנה ביטוח לקרואטיה בגבול. טוב, האו מאץ' איז איט? אני שואל אותו. עושה טלפון קצר ועונה לי ניינטי יורו. ניינטין? אני שואל. נו, ניינטי, ניין זירו. פאקין תשעים יורו. והוא עוד מנחם אותי שזה ביטוח כלל אירופאי. אבל יש לי ביטוח כלל אירופאי ואני צריך רק לקרואטיה. לא עזר כלום. המתנתי רבע שעה והגיעה בחורה שעשתה לי ביטוח גרין קארד נוסף. עכשיו יש לי שניים כשרוב המדינות חופפות.
זה היה מעצבן אבל שילמתי.
הנופים המדהימים של קראטיה היו לפחות פיצוי.

קרואטיה משגעת. הרכיבה על קו החוף מלווה בקריאות השתאות מהנופים המדהימים. האיים שנראים כמו ענקים רדומים במרחק קצר מהחוף פשוט קוראים לך לבוא אליהם.
עליתי על מעבורת ל hvar (חבאר) , תוך חצי שעה אתה באי שנראה טרופי עמוס בצמחיה וחופים משגעים. רכבתי לקצה הצפוני ונכנסתי לקמפינג. מיד פגשתי את קרל מאוסטריה שגם הגיע הרגע לקמפינג וביחד מצאנו זולה מתחת לעץ קרובה למים.
קרל ,שרוכב על R1100Gs אדום מודל 97 במצב חדש כזה שלא רואים כבר אצלנו,  הוא שועל קרבות ותיק וכמעט שאין מקום בעולם שלא ביקר בו. הוא גם עובד בעבודה שמאפשרת לו חופש במשך כל החורף, עכשיו בדרכו לכרתים. הלוואי עליי.
למחרת תיירנו קצת באי המדהים הזה ונפרדנו. קרל נשאר לכמה ימים ולי אין כל כך הרבה זמן.
יש מושג בקרואטיה שנקרא island hopping והכוונה קפיצה מאי לאי. אני הסתפקתי ב Pag ו Krk. שניהם מדהימים, על pag אומרים שהוא נראה כמו פני הירח ויש בזה משהו, פשוט נוף משגע ושווה ביקור.
בקרואטיה רואים המון אופנועים. רובם מגיעים ממערב אירופה. עד כדי שאתה אוחז בכידון ביד ימין ובשמאל מנופף לשלום לאופנועים שבאים ממול. האופנוענים האירופאים לא מוותרים על הנפנוף גם אם זה בסיבוב ומי יודע על איזו מהירות הם. ואם הם עוקפים אותך אז הנפנוף הוא ברגל ימין.
רכבתי את רוב קו החוף של קרואטיה. יכולתי להישאר פה עוד זמן רב. אבל המלאכה מרובה והחלטתי לעלות לסלובניה.

קרואטיה מדינה נהדרת לחופשת בטן גב או טיולי אופנועים. הכבישים נוחים, יש קמפינג בכל פינה. כל אחד ימצא פה את הפינה השקטה שלו, בעיקר חובבי החופים.

סלובניה
לאחר מעבר הגבול וביקור קצר בעיירת החוף piran רכבתי בגשם לכיוון לובליאנה והתמקמתי בקמפינג קרוב למרכז העיר. מיד פגשתי שני רוכבי אופניים, האחד אמן שוויצרי שמסתובב עם האופניים באירופה ומצייר גרפיטי ( http://www.artacks.ch/artists_tuefujeger.html).
והשני בלגי משוגע, חמוד אבל משוגע ששכנע את שלטונות בלגיה שאינו כשיר לעבוד והוא מקבל קיצבה ומנצל אותה לרכוב על אופניים ברחבי אירופה. היה גשום וקר ומצאנו את עצמנו יושבים שעות במקלחות של הקמפינג ומדברים על רכיבות, גרפיטי והמצב הבטחוני בישראל.
החלטתי שאני לא מפרק את המאהל ונשאר בקמפינג הזה כמה ימים.
Hotel Camping Ljubljana resort

http://www.slovenia.info/?kamp=698

יום המחרת התחיל עם שמש, קפצתי על האופנוע ורכבתי לאיזור אגם בלד. נראה שכל האופנוענים הסלובנים יצאו לרכוב באותו יום.
סלובניה מדהימה והיא לדעתי סוג של שויץ. נופים הרריים מדהימים, הכבישים נהדרים, כפרונים ציוריים. והכל מטופח ומסודר. כמעט כולם דוברים אנגלית, הקופאית בסופרמרקט ונהג המונית ונהג האוטובוס וכל מי שפניתי אליו.
הספקתי גם לבקר בלובליאנה באותו יום. עיר יפהפיה ומלאת חיים.
כמובן שאת הדרך חזרה לקמפינג עשיתי בגשם שגם לא פסק כל הלילה ויום המחרת.
בבוקר הוצאתי את עצמי מהאוהל והלכתי לשבת על הבר של הקמפינג לשתות קפה וסיגריות ולקוות שהגשם יפסק מתישהו.
לאחר זמן קצר הצטרפו לבר בת ואייריש, Beth & Irish Dave. זוג, אירי ואמריקאית, שהחליטו לעזוב הכל ולרכוב במשך שנתיים מאירלנד לדרום אפריקה דרך מצריים. רכשו לעצמם שני אופנועים, Irish על f800gs , ו Beth על f650 . הם כבר כיסו חלקים גדולים באירופה וכרגע מתעכבים בסלובניה בגלל איזה הסכם שינגן או משהו כזה שלא מאפשר לבת להיכנס לקרואטיה.
לאחר זמן מה הברמן מזג לנו שלוש כוסות של משהו שהוא קורא לו Indian water , אין לי מושג ממה זה עשוי כי אחרי כוסית אחת זה כבר לא מעניין אותך. והשעה בסך הכל עשר בבוקר. אחרי הכוס השנייה אתה כבר מחייך בלי הפסקה ואחרי השלישית אתה כבר מוכן לדבר על משמעות החיים. לא יודע כמה שתינו באותו יום אבל ישבנו שם עד שעות אחה"צ ושוחחנו על אופנועים ודננו בנושאי רומו של עולם. רוכבי האופניים גם הצטרפו לפני שעזבו לשלום כל אחד מהם לדרכו. ומתישהו הצטרף אלינו מנצור מאירן שעובד בקמפינג שקפץ לחבק אותי כששמע שאני מישראל וקרא לי אחי.
נשארתי עוד יום בקמפינג. נפרדתי לשלום מבת ואייריש שנשארו להחליף גלגלי שיניים ושרשראות לאופנועים והפצרתי בהם לעבור דרך ישראל בדרכם למצריים. יש סיכוי שהם יעשו את זה, יכול להיות גם שזו תהייה האפשרות היחידה שלהם.
Beth & Irish
http://corktocape.blogspot.com/?m=0

P1000427.jpg

רכבתי תוך כדי שוטטות לכיוון הונגריה בכוונה לחצות ישירות לרומניה. אין מעבר גבול ומתישהו הבנתי שאני כבר בהונגריה. חציתי את הונגריה ברכיבה על הכביש המהיר עם חניית לילה בעיירת רפאים על אגם בלטון. אמצע ספטמבר והכל כבר סגור פה. בסופו של דבר מצאתי מלון עם סאונה ובריכה מחוממת. התאים לי הפינוק הזה. בבוקר המשכתי לרומניה שתוכננה להיות חלק הארי של הטיול הזה שלי.

רומניה
בכניסה לרומניה שוב יש הרגשה של עולם שלישי. אחרי מעבר הגבול עצרתי לרגע כדי להסתדר ומיד קפצה עלי בחורה צוענייה עם הבעה בפנים כאילו שמצאה אוצר. מלמלה כמה משפטים תוך כדי שהיא מצביעה על האופנוע ועל הציוד. הסתדרתי והמשכתי. לשמחתי או לצערי זה היה המפגש הראשון והאחרון שלי עם צוענים ברומניה.

כבר בדרך לרומניה החלטתי שאתמקם ב Sibiu לכמה ימים ואצא לטיולי יום באיזור טרנסילבניה. כיוונתי את הגפס והתחלתי לנסוע. על פי המרחק חשבתי שאגיע ל Sibiu הרבה לפני החשכה. מהר מאוד הבנתי שטעיתי. הייתה הרגשה של כאוס בכביש. הכביש מחורבן, עמוס תנועה ובעיקר של משאיות. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה משאיות. שיירות אינסופיות של משאיות מכל הסוגים והגדלים. והכביש הוא בעל מסלול אחד לכל כיוון. נסעתי שעות משתרך מאחורי משאיות גדולות שעוקפות אחת את השנייה תוך כדי סיכונים לא הגיוניים. אתה עוקף כמה ואז שוב משתרך מאחורי כמה עד שיש שוב הזדמנות לעקוף. חשבתי שכנראה זהו ציר תנועה ראשי של משאיות לכיוון מעברי הגבול. באותו יום הבנתי את הכלל הראשון על נהיגה ברומניה, על הכבישים הראשיים ממוצע הנסיעה הוא חמישים קמ"ש אלה אם אתה עוקף בסיכונים לא הגיוניים, והרומנים עושים את זה. כבר לא הגעתי ל Sibiu באותו יום וחניתי בפנסיון קטן בצד הדרך אצל זוג מבוגר שטענו שבזמן צ'אוצ'סקו היה יותר טוב ופינקו אותי בבקבוק שנאפס שעזר לי לישון היטב באותו לילה.
בבוקר המשכתי ל Sibiu.
הנוף ביום הקודם היה מישורי , תעשייתי ומשעמם. אך תוך כדי נסיעה אט אט מתגלים הקרפטים באופק. וככל שמתקרבים אתה מבין יותר ויותר את העצמה של רכס ההרים העצום הזה. חזר לי החיוך לפנים. הרים מרגשים אותי. יש משהו בגוש אחד כל כך גדול של חומר שמעורר יראת כבוד. ואולי זה הרצון שלנו לכבוש אותם הוא שמעורר את הריגוש. לא יודע להסביר את זה אבל אני אוהב לעצור בצידי הדרך ולהסתכל על ההרים.
הגעתי ל sibiu ובהמלצת אופנוענים שפגשתי בדרך נסעתי ישר לפנסיון דניאל. פנסיון נוח, קרוב למרכז ועם חניה סגורה לאופנוע.
Hotel pension Daniel
Masarilor nor 1

0040269243924

העיר Sibiu הוכרזה כבירת התרבות של מורשת ימי הביניים או משהו כזה. ואכן רוב המבנים מסביב לעיר העתיקה נראים כמו מימי הביניים. מוזנחים ומרופטים. בעיר העתיקה יש הרבה מבנים משופצים אבל חלק מהרחובות שמסביב נראים כמו עיי חורבות. ביליתי את היום בשוטטות בעיר ובחלק מהמבנים ההסטוריים.
העיר sibiu לא ריגשה אותי במיוחד, ובדיעבד הייתי בוחר ב Brasov כעיר בסיס לטיולים באיזור. אבל כל אחד וההעדפות שלו.
תכננתי לרכוב את מעבר ה transfagarasan וה transalpina ולהמשיך לאיזורים אחרים ברומניה.
יום המחרת היה מעונן והחלטתי לא לנסוע רחוק, יצאתי לכיוון sigisoara . כמובן שאחרי שיצאתי המעונן הפך לגשום קבוע אבל המשכתי. הכפרים בדרך נראים כולם אותו דבר, רחוב אחד עם בתים מצידי הדרך, ישנים ומוזנחים. רואים שאין פה הרבה כסף.
העיר sigisoara יפה וצבעונית עם עיר עתיקה יפהפיה ומרשימה. אפשר להעביר פה כמה שעות בהליכה ברחובות הצרים. כשחזרתי לאופנוע ראיתי איש מזוקן עם חליפה וכובע מסתכל בעניין על האופנוע. כשהבין שהאופנוע שלי שאל אם אני מצרפת. כנראה שלוחית הרישוי שלנו דומה לזו של צרפת, זו לא הפעם היחידה שחשבו שזה אופנוע צרפתי. כששמע שאני מישראל לא האמין למשמע אזניו. האיש הוא מה שנקרא גרמני סקסוני. יש הרבה כאלה בטרנסילבניה. עמדנו שעה ארוכה ברחוב וניהלנו שיחה על דת ואמונה. האיש מעריץ את מדינת ישראל על הישגיה הרבים בזמן כל כך קצר. אוהב את היהודים. אבל עדיין חושב שהנצרות מקדימה את היהדות בצעד אחד. נו, שיהיה. אני לא מאמין כל כך ביהדות ובטח שלא בנצרות. היה מעניין וכשחזר הגשם נאלצנו להיפרד.

יום המחרת התחיל מעונן ומטפטף, אבל החזאים הבטיחו שתצא השמש בצהריים. יצאתי לכיוון ה transfagarasan (שמבטאים את זה טראנספגרשן) והתחלתי לטפס את המעלה הצפוני בערפל סמיך ושלג. לא ראיתי נוף ובקושי את הכביש. בפסגה כבר היו כמה אופנועים ועוד כמה הגיעו אחרי. וביחד ניסינו להבין אם כדאי להמשיך או לרדת חזרה. ואז מישהו שהגיע מהצד השני אמר שאחרי המנהרה יש שמש. חשבתי שעובדים עלי. אבל עלינו על האופנועים ונסענו. מהפסגה נכנסים למנהרה חשוכה של קילומטר ובצד השני חיכה לנו נוף מרהיב ומעורר כבוד. ואכן שטוף שמש. אי אפשר שלא להתרגש מהנוף הזה. פאר הבריאה. ירדתי את המעלה הדרומי בכמה שעות לכיוון curtea de arges וחזרתי ל Sibiu בחשכה.
בקריאה באינטרנט על הטראנספגרשן המעבר מתואר כאתגרי. אבל כל מי שעלה את מעלה עקרבים או שעשה את הדרך מלדאק למנאלי ימצא את הטראנספגרשן משחק ילדים. אמנם יש הרבה פיתולים אבל הם לא קשים. ואם נופלים על מזג אויר בהיר הנסיעה נוחה ומהנה. הנוף מהמם.
ה transalpina לעומת זאת היא דרך יותר אתגרית, ארוכה יותר ומעניינת יותר. והנופים לא פחות מרהיבים. יצאתי למחרת ל transalpina למרות מזג האויר המעונן. התחלתי מ saliste בצפון לכיוון novaci בדרום. הדרך מתחילה בטיפוס בין כפרים הרריים, עוברת לרכיבה בפסגות ירוקות. ואז יורדת לרכיבה של עשרות קילומטרים בקניון ירוק ורטוב. אגם. ושוב טיפוס לפסגות ירוקות וירידה נוספת לעמק ירוק. חלק מהדרך עשיתי אחרי שני זוגות אופנוענים מגרמניה שפגשתי ליד האגם ועצרנו לאכול בצומת של obarsia lotrului. שמאלה מוביל ל malaia וימינה ממשיך ל novaci , יש שם קמפינג ומסעדה. מומלץ לעצור פה לאכול. מפה הגרמנים המשיכו מזרחה ל malaia ואני לכיוון novaci ששם מסתיימת ה transalpina. נשארו ארבעים קילומטר ל novaci וחשבתי שאת המעברים הגבוהים כבר עברתי ושמפה זה יהיה קליל. התבדיתי.

התחלתי שוב לטפס והפך להיות ערפילי והטיפוס לא נגמר והופך יותר ויותר ערפילי. טווח הראיה היה שניים שלושה מטרים, לא ראיתי אפילו את שפת הכביש. המשכתי לטפס על הילוך ראשון בתקווה שזה תיכף נגמר אבל זה רק הלך והחמיר והפיתולים הפכו יותר ויותר חדים וצפופים. הרוחות טלטלו אותי מצד לצד ונאבקתי כל הדרך להשאיר את האופנוע יציב. משקף הקסדה כוסה בקרח והייתי חייב לפתוח אותו. הידיים קפאו לי למרות החימום בידיות. וכל הזמן הזה אני שוקל אם לחזור חזרה או להמשיך בתקווה שזה יגמר. בשלב מסויים הבנתי שכבר אין טעם לחזור ואני צריך לגמור את זה. היה נדמה לי שאני לבד פה ואם הרוח מעיפה אותי לתהום איש לא יראה אותי.  באיזשהו שלב עברו שני אופנועים לכיוון השני, זה גרם לי להרגשת הקלה שאני לא לבד פה. רכבתי ככה במשך שעתיים, עברתי את הפסגה וירדתי עד Ranca ושם כבר התבהר. עצרתי להפשרה וקפה במסעדה ב ranca  ושמחתי שעברתי את זה בשלום. זו הייתה הרכיבה הקשה והמפחידה ביותר שעשיתי בחיי. באותם רגעים התגעגעתי לדשדש של דניאל בנגב.
חזרתי ל Sibiu קפוא אך מרוצה. ושמחתי לראות שיש עוד אופנוע בפנסיון. ואז פגשתי את בוריס מסלובניה שרוכב על 1200 חדש והגיע ל Sibiu בכוונה לרכוב את ה transalpina.

החלטתי שאני עושה את זה שוב עם בוריס ולמרות שהלכנו לשתות בירות עד שעה מאוחרת קמנו בבוקר, ארזנו ויצאנו לטראנסאלפינה. הפעם אני עם ציוד מלא על האופנוע. הייתה רכיבה נהדרת למרות שהיה יותר גשום מיום האתמול. זו הרגשה אחרת לרכוב עם עוד מישהו. בדרך פגשנו חבורת ישראלים על אופנועי םשכורים שהיו בכיוון ההפוך וסיפרו לנו שהמצב בפסגה קשה, אופנוע אחד עף לתעלה מהרוח ואופנוע אחר שעצר לעזור עף גם הוא לתעלה. המשכנו בכל זאת. הראות הייתה טובה יותר אך הרוחות חזקות יותר. עברנו את זה והיה שווה כי הפעם ראיתי קצת נוף מהפסגה.

P1000584.jpg
אחרי לינה ב ramnicu valcea נפרדנו. בוריס שיש לו רק כמה ימים נסע לכיוון קרואטיה ולי יש עוד הרבה מה לעשות ברומניה.
היה יום שמש והתחלתי לרכוב לכיוון bran. בדרך הבנתי שאני קרוב ל transfagasan ועליתי שוב, הפעם מדרום לצפון ביום בהיר. היה שווה.
בברן נכנסתי לפנסיון casa mediavle. פגשתי פה זוג ישראלים, סבסטיאן ופרלה, ילידי רומניה שמגיעים לפה כל שנה. על בקבוק יין שמעתי סיפורים על רומניה של פעם וקיבלתי טיפים לאן כדאי לנסוע.
מפה המשכתי כמו שאני אוהב, בשוטטות.

ביקרתי גם ב suceava וב iasi. לדעתי אין מה לעשות בשתי הערים האלו.
מ iasi התחלתי למשוך לכיוון tulcea בכוונה לראות קצת מדלתת הדנובה המפורסמת. רכבתי במזג אויר נורא, גשמים עזים ורוחות עזות. עצרתי ב Galati כי כבר לא יכולתי להמשיך במזג אויר הזה. בערב התברר לי שזו הייתה סופה בכל רחבי רומניה שגרמה להצפות רבות וגבתה חיי אדם. למזלי עברתי את זה בלי להיתקל בהצפות.
אם מישהו נתקע ב Galati יש פנסיון רחוק מהמרכז, הכי פשוט בעולם אבל אנשים טובים וחניה סגורה לאופנוע.
Teodor FAM com motel
Traian  nor 433 Galati
0236426211

למחרת למרות מזג האויר המשכתי ל tulcea שהיא עיר בסיס לטיולי שייט בדלתה. כדאי להתאכסן פה pension Alex. עיר נחמדה אבל במזג אויר כזה אין הרבה מה לעשות פה.
למחרת מזג האויר השתפר משהו, ארזתי ויצאתי לתור ברחבי הדלתה, איפה שאפשר ויש כבישים. לדעתי שייט יכול להיות חוויה טובה יותר פה מאשר אופנוע אבל לא מצאתי שייט בגלל מזג האוויר. הנוף פה מהמם. מישורים וגבעות אינסופיים של ביצה ירוקה.
מפה המשכתי דרומה בקור של חמש מעלות בכוונה לראות כבר את חופי הים השחור. כבר כמה שבועות שאני מחכה לזה.
קו החוף ברומניה די משעמם. ערי תיירות שבתקופה הזו נראות כמו ערי רפאים. נכנסתי ל Constanta וברחתי כל עוד היה אור יום. לא הייתי בא לרומניה לבלות חופשת בטן גב על החוף, פשוט לא נעים פה. אבל ראיתי את הים השחור ואפילו ישבתי על החול. טבילה במים כבר לא תהייה בקור הזה.
עצרתי ללילה במלון דרכים קרוב לגבול בולגריה והחלטתי שמחר אני אומר שלום לרומניה ועובר לבולגריה.
רומניה היא ללא ספק הרפתקאה. יש פה עירוב בולט של ישן וחדש. מרצדס חדשה עוקפת עגלה עם סוס הוא מראה שכיח. יש כפרים שנראים כמו לפני מאתיים שנה וערים מטופחות כמו כל עיר אירופאית אחרת. הנופים משכרים. ולרוכבי אופנועים יש פה אינסוף כבישים להנות מהנוף והרכיבה, רק בזהירות.

כמה מילים על הנהיגה ברומניה: למעט כמה קטעים קצרים, כל הכבישים ברומניה הם מסלול אחד לכל כיוון. עמוסי תנועה ומשאיות. חלק גדול מהנסיעה אתה משתרך מאחורי משאיות איטיות והנהגים הרומנים עוקפים בלי חשבון. לא פעם אתה מוצא את עצמך בתוך סיבוב וממולך מכונית עוקפת בכיוון ההפוך. לדעתי רומניה היא אחד המקומות היותר מסוכנים לנהיגה וצריך להיזהר.

בולגריה
אחרי מעבר הגבול, הכביש בבולגריה היה שומם. נראה לי שבולגריה הרבה פחות עמוסה ומיושבת מרומניה. רכבתי על קו החוף עם לילה בורנה. קו החוף של בולגריה הרבה יותר יפה ונעים מרומניה. ורנה עיר יפה אבל תיירותית מידי בשבילי.
קר מידי ואחרי ורנה התחלתי לנוע מערבה לכיוון מרכז בולגריה. בולגריה הררית ויפה ויחסית למה ששמעתי מאוד מסודרת ונוחה לטיול אופנוע.
תכננתי להגיע ל motosapiense camp שבכפר idilevo . מקום שהומלץ לי ע"י זוג רוכבים שפגשתי במונטנגרו. חשבתי שאהיה שם לילה ואמשיך.
אני כבר ארבעה ימים פה. יש פה רוכבים מכל העולם, זוג מניו זילנד שחזרו מאסיה ומחכים פה למיסבים שיגיעו בדואר, זוג מגרמניה שמסתובבים כבר זמן רב על קטמ עם סירה ומחכים למשאבת קלאץ', אלפי מטורקיה שאני חולק איתו חדר, אלכס מגרמניה שחזר מרוסיה ועוד.
פגשתי פה שוב את Beth & Irish שפגשתי בסלובניה. ידעתי שהם יהיו פה, היינו בקשר באימיילים כל הזמן הזה. היה כייף לפגוש אותם שוב.

יש פה סדנה לטפל באופנועים ובר לשתות בירות ולשחק פול בערב. אוירה נהדרת ואוכל מצוין. גן עדן לאופנוענים. מסתבר שזה ממש מקום עליה לרגל לכל האופנוענים שנוסעים בין מזרח למערב. וממוקם בכפר פסטורלי במרכז בולגריה.
פולי הבעלים של המקום, אופנוענית בעצמה, סיפרה לי שמעולם לא היו פה אופנוענים מישראל. אז אולי זכיתי להיות חלוץ, והיום יש פה גם מדבקה של מועדון GS הישראלי על הקיר. מקום חובה לכל מי שעובר באיזור.
http://motosapiens.org/motocamp/

מכיוון שנשארתי פה הרבה יותר ממה שחשבתי אני כבר מוותר על איזורים אחרים בבולגריה ומחר מתחיל להדרים ליון. יש לי אוניה לתפוס חזרה בעוד כמה ימים.
כולם עוזבים פה מחר. כל אחד לדרכו. Beth & Irish ממשיכים לכיוון טורקיה והסיכויים שהם יעברו דרך ישראל לכיוון אפריקה גוברים.

P1000731.jpg

————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ןלצילומים שמורות לשלום בן צבי

————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

27 ביולי 2013 עודד ויטאליס באפריקה 9. זנזיבר

זנזיבר. די בשם כדי לעורר אדרנלין!

Stone Town Zanzibar 042.JPG

כנסו כאן לקישור המוביל לתוכנת תיעוד המסלול על הג'י.פי.אס. של עודד

רק השם זנזיבר מספר את רוב הסיפור. יש תמונות ווידאו קליפים – שני הראשונים הם ב 7 בבוקר לאחר שירדתי מהמעבורת וחיפשתי את האכסניה שבה רציתי להתאכסן –  שני הקליפים אח"כ הם שעתיים מאוחר יותר לאחר שהייתי שוב בנמל וחזרתי לאכסניה – אבל להעביר לכם את הנשמה של המקום – קטונתי. מיטב האוריינט.

כמו הג'ירפות והפילים לצידי הדרך כך גם סואהילית ואקונה מטטה חי וקיים – פשוט נפלא

עניין טכני – לפני בערך 2500 ק"מ – בזמביה נכנסנו לבור בכביש. המייצב של הזרוע האחורית ספג את כל החבטה והתעקם. ברכיבה "על ביצים" הגענו ל Dar Es Salaam שם חיכה לי החלק שנשלח אלי מד' אפריקה. הבוקר סייעתי לשני החברה בצילום להחליף את החלק – לכולם שלום וידידי הבאוורי מתלוצץ עם מכונאיו.

[youtube url=http://youtu.be/qEXY5UPR7mo>][youtube url=http://youtu.be/3UYx5csoLXI>][youtube url=http://youtu.be/3LY1KlY8ldY>][youtube url=http://youtu.be/5BOJjaXB0qE>]

—————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור, לצילומים ולוידאו, שמורות לעודד ויטאליס

—————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

14 ביולי 2013 מני אברמסון בדרך הארוכה לגיאורגיה. 3

איטליה מחייכת והאלפים ממתינים עם סיבובים ופניות

1004467_10151726950793536_1656585138_n.jpg

המעבורת עגנה בנמל אנקונה באיטליה ותוך 10 דקות היתי מחוץ לנמל, רוכב צפונה לכיוון וונציה על הכבישים שצמודים לחוף, תוך כדי שמתבונן ברוכבי האופנועים בשביל ללמוד את הנורמות המקובלות.
מורה לgps להמנע מכבישים מהיר על מנת שארכוב בדרכים צדדיות ולעבור בכפרים הציורים.
הנופים מדהימים והמון שדות של חמניות שצובעות את הנופים הירוקים בצהוב.

שילוב של נופים וכבישים מדהימים יוצרים בעיה ודילמה. מאוד קשה לרכוב ברצף מכיוון שכל כמה מאות מטרים אתה נאלץ לעצור בשביל לצלם. דבר הגוזל המון זמן מה שמשפיע על קצב ההתקדמות.
אחר הצהרים המאוחרות, אני מתחיל לחפש אחר מקום לקמפינג, עוצר ליד רוכב KTM 990 ושואל אותו אם הוא מכיר מקום נחמד ללינה, הוא מחייך ומסמן לי "אחרי", בעודי רוכב אחריו, הוא לוקח אותי בכביש מפותל של כ 6 קמ שכולו פיתולים ואני דוהר אחריו שכולי עם חיוך של ילד מפגר בקסדה. לאחר עצירה, הוא שואל אם אהבתי את הדרך ומוסיף שהכביש הנ"ל היה המסלול שרוסי היה מתאמן שהיה קטן. מודה לו מאוד על הרפתקאה המיוחדת והוא נותן לי הוראות איך להגיע לקאמפינג.
מחירים הקאמפינג באיטליה הוא בערך כ- 20 אירו ועוד כמה אירו בודדים עבור האינטרנט, האתרים מאוד מטופחים ויש ממש הכל. עלות של ליטר דלק כ 1.7 אירו ועוד 15-20 אירו לארוחות, בירות ויין מה שמביא אותי בערך ל 60 אירו ליום.
למחרת מגיע לוונציה, מחנה את הקטנוע ונכנס לעיר, המקום מפוצץ בתיירים. מה שגורם לי לברוח משם כעבור חצי שעה, לאחר שצילמת כמה תמונות נחמדות של המקום.
ממשיך לרכיבה צפונה לעבר המקומות הבאמת משובחים The Alps.

מזג האוויר מתקרר כאשר עולה לעבר ההרים והרכיבה הופכת ליותר מהנה, הכבישים הופכים למפותלים ומתחיל להתאמן לקראת הדבר האמיתי, הכבישים ריקים יחסית, מה שמאפשר לי לתרגל את יכולות הרכיבה בכבישים מפותלים. לאחר אימון רכיבה של 90 ק"מ מגיע לאתר קאמפינג קסום ליד אגם איפה שהוא שם מתחת להרי האלפים האיטלקים.
בקאפינג פוגש כמה רוכבים מהולנד וגרמניה שיושבים איתי על המסלול של מחר ומוודאים שאני לא אפספס את הכבישים והמעברים האיכותים ומופתעים לטובה מהמסלול שרועי בן משה עזר לי לבנות לאזור של האלפים.

זהו. ממשיך. ואחזור עם דיווחים

מני

——————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למני אברמסון

——————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

10 ביולי 2013 מני אברמסון בדרך הארוכה לגיאורגיה 2

מתחיל להתרגל לרכיבה חו"לית

אחרי לילה ראשון ביוון, מתעורר בבוקר לצלילי הגלים והרוח הקרירה של הבוקר ליד  Agioi Theodoroi. מקפל את האוהל ואת המזרון ומעמיס את הקטנוע, עולה לבית קפה למעלה ומזמין לי קפה יווני ומאפה וכעבור 15 דקות אני שוב על הדרך לכיוון מערב לעיר נמל פאטרס. מנחה את הג'יפיאס לוותר על כבישי אגרה וממשיך את הרכיבה לצד החופים תוך כדי שמרוח לי חיוך על הפנים ובריזה קרה של בוקר מצננת אותי.
כעבור רכיבה של כשעה וקצת, מתחיל לטפס בגובה לרכס ההרים שנמצא דרומית לכביש E65 , מזג האוויר מתחיל להתחמם ודי דומה לזה של ישראל, אבל המזל משחק לטובתי ובעודי מטפס בגובה, הטמפ' יורדת ושוב הרוח הקרה מנשבת. גם המנעות מכבישי אגרה מניבה פירות והכביש מתחיל להיות מפותל. למרות שהמצב של האספלט לא משהו.

כעבור רכיבת כ 60 ק"מ של כבישים מפותלים , עליות וירידות לצד כרמי ענבים , המנורה של הדלק התחילה להידלק ונתנה לי עוד כ 40  ק"מ של רכיבה. בודק בgps האם זה יספיק להביא אותי לת.דלק הבאה, אבל זה מרחק די גבולי ולא בא לי להתקע בלי דלק באמצע איזה ההר, שכמעט ולא עובר פה איש. נאלץ לחזור אחורה ולוותר על הרכיבה באזור הררי, מה שמאלץ אותי לרדת לאזור החופים של כביש e65.
לאחר תדלוק, אני ממשיך ברכיבה על הכביש שזורם ממש על קו החוף ובמקביל לכביש אגרה.
רכיבה על קו החוף מביאה אותי לעיר פאטרס. עוצר ברמזור ושואל רוכבת חמודה על ווספה , היכן ניתן לרכוש כרטיס למעבורת לאיטליה, היא מחייכת ומסמנת לי follow me ומכניסה אותי לנמל לאזור של הקופות. מודה לה מקרב לב ופונה לעבר הקופות. סקר שוק קצר וקונה לי כרטיס בחברת Superfast לאנקונה שבאיטליה. המחיר נע בין 120 ל 200 אירו , תלוי בסוג הקבינה שתבחרו על המעבורת.
המעבורת משמעותית יותר מפוארת מהמעבורת של Salamis ומציע בריכה קזינו קטן , בארים, רחבת ריקודים ואינטרנט לשעתיים תמורת 3 אירו. כמו כן המחיר של ההפלגה לא כוללת ארוחות, אז משלם עוד 20 אירו לארוחת ערב. ההפלגה לאנקונה לוקחת כ 20 שעות ומחכה בסבלנות לצאת לאספלט האיטלקי, ליין, למאכלים ולנופים שיש לה להציע.

להתראות בהמשך שלכם מני

————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למני אברמסון

————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

8 ביולי 2013 מני אברמסון בדרך הארוכה לגיאורגיה. 1

כיבוש האתגר על קטנופנוע ימאהה

20130707_114513.jpg

יום חמישי ה 4 ליולי, השעון המעורר מצלצל ואני קופץ מהמיטה כמו פנתר, מכין קפה קטן של בוקר ובין לגימה ללגימה עובר על הרשימה לבדוק שלא שכחתי כלום. יורד עם הציוד למטה ומעמיס את הקטנוע. מניע את המג'סטי ועולה על כביש 2 למשרדים של רוזנפלד.
מגיע לאליסיה בשעה 11 בבוקר. היא מקבלת אותי בחיוך ושולחת אותי לשלם אגרות נמל של כ 300 ש"ח, לאחר ששילמתי, חוזר אליה ומשלם לה 700 אירו עבור ההפלגה שלי ושל הקטנוע ליוון, וכל זה לכיוון אחד, טוב מישהו צריך לשלם את המחיר של המונופול שקיים בארץ בתחום המעבורות ליוון.
לאחר שהיא מוסרת לי את הכרטיס לאוניה של אליוס, אני ממשיך עם הקטנוע לכיוון הנמל. בדיקה ביטחונית קצרה ולאחר מכן לביקורת הגבולות, ביקור קצר במשרדי המכס ואני על האוניה.

בדיקה שהאניה אכן בכיוון הנכון

ההפלגה ליוון נמשכת כ 3 ימיים כאשר יש עצירה של כמה שעות בנמל לימסול שבקפריסין. כשהגענו ללימסול, ירדנו לשתות בירה קרה בבית קפה הנמצא ממש ליד הרציף שהאוניה אליוס עגנה. עוד כ 18 שעות הפלגה וסוף כל סוף מגיע לנמל לבריו שביוון.
המתנה של כ שעה וחצי לביקורת גבולות ולחותמת בדרכון ואני יוצא ברכיבה על כביש 89 העוקף את אתונה לכיוון פאטרס.

יוון כמו שיוון צריכה להיות

כעבור רכיבה של כ 100 ק"מ , מוצא מקום על החוף המיועד לקמפינג,  משלם 13 אירו בקבלה ומקים את האוהל על שפת החוף . מחר רכיבה של כ 250 ק"מ ואני בפאטרס לתפוס מעבורת לאיטליה.

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות לסיפור ולצילומים C שמורות למני אברמסון

————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

פוסטים קודמים »