הרפתקה דוט קום

ארכיוני הבלוג

12 בינואר 2013 גבי פלקסר בצ'ילה כתבה 33

גבי  מגיע לפוארטו מונט, בדרך לקארטרה אוסטראל

וכבר חש את ה Adventure Blues "תוגת קו הגמר"…


הצג את הוראות נסיעה ל-Puerto Montt, Chile במפה גדולה יותר

P1070898.JPG

יום שישי 4.1.2013
הגעתי לאיקואיקה כדי לצאת קצת מהדרך המרכזית שחוצה את צ'ילה במרכז המדינה ולרכוב לאורך החוף עד אנטופאגסטה. ומה רבה האכזבה. הדרך עוברת אמנם בין ההר והים אבל מה זה יבש… גם מכאן וגם מכאן. כך שעבר עלי יום משעמם טיכו, כמו שהיינו אומרים פעם. הכביש בסדר והתנוע לא רבה, כך שבסך הכל היה בסדר מבחינת הרכיבה אך כאמור, משעמם מהבחינה הנופית. תופעה נוספת שאני מגלה היא העובדה שכמה שיורדים דרומה, המחירים עולים והאיכות יורדת של הכל וגם החזות. בצפון הערים די נעימות ונקיות ועכשיו – בעיר המחוז הגדולה בצפון צ'ילה – אנטופאגסטה המשמשת מרכז לכל עובדי תעשיית המכרות המשגשגת במדבר האטקמה, אני פוגש עיר אחרת. הכניסה הצפונית ממנה הגעתי די מוזנחת ומלוכלכת ושכונות שלמות ברמה די נמוכה מה שחשבתי שלא אראה כאן. ההוסטל שהומלץ על ידי לונלי פלנט היה מלא, כך שנאלצתי להסתובב כדי למצוא מקום אחר נורמלי במחיר סביר. לבסוף, נמצא מקום ואכן הוא היה בסדר. ולאחר סיבוב קטן בעיר נחתתי במיטה בשעה 20:00 עד למחרת בבוקר.

יום שבת 5.1.2013
לאחר לילה ארוך, קמתי די מהר כאשר השעון צילצל מה שלא קורה בדרך כלל (שאני מושך כמה דקות טובות במיטה) לפי השעון, האור מאחר לעלות ומפציע בשעה 7:00 לעומת החלק הצפוני של דרום אמריקה ממנו הגעתי, שם האור עלה כבר בשעה 5:30. כאן פשוט הזיזו את השעונים כדי שהאור יהיה מאוחר יותר ביום ואכן החושך יורד כאן מאוחר מאד בסביבות השעה 21:00. המרחק שתכננתי לרכוב היום הוא כ-480 ק"מ, כך שרציתי לצאת מוקדם כדי לא למרוח את היום עד מאוחר. כביש היציאה מהעיר היה סגור והייתי צריך לרכוב כ -10 ק"מ דרומה, על כביש פנימי, עד שהוא התחבר לכביש הראשי דרומה ( הפאן אמריקאן ). הכביש טוב אך שוב משעמם. מדבר צחיח מימין ומדבר צחיח משמאל וכך לאורך כל היום. הדבר היחיד שמשתנה, הן צורות העננים שהם הדבר היחיד שנעים להסתכל עליהם ביומיים האחרונים. למרות שהכביש חוצה מדבר כל הזמן, מזג האויר די קר בסביבות ה – 20 מעלות והרכיבה די קשה, כאשר בנוסף לזה ישנם אזורים בהם נושבות רוחות חזקות. אני די עומד בהתאמה לזמן הרכיבה שאומר הגוגל Map לגבי המרחק והזמן שאני בוחר לעשות כל יום. בנוסף, השתפרתי מאד בהפעלת ה GPS כך שדי בקלות אני מוצא את היעד ויוצא ממנו להמשך הדרך. אחה"צ הגעתי ל Caldera– היעד שלי להיום והתמקמתי לשם שינוי במקום פשוט ונעים .

יום שני 7.1.2013
החגיגות באכסניה ( עם בכלל אפשר לקרוא לחור הזה כך) אליה הגעתי בעיר החוף הרגועה לה-סרנה,  נמשכו לתוך שעות הלילה המאוחרות. מה שלא הפריע לי במיוחד, ותנומת החוגגים בבוקר איפשרה לי להתארגן בלי כל שאר האורחים במקום ולהשתמש סולו, בכיור היחיד שהיה שם לרחצת הבוקר. היציאה מהעיר הבנויה על מורדותיהן של גבעות המשתפלות משולי האנדים ממש עד לקו המים – היתה קלה וגם הרכיבה דרומה ממנה החלה בסימן מבטיח; מכאן הכביש הופך להיות 4 מסלולים והרכיבה נעימה וקלה. לאחר עוד כמה ק"מ, מתחילים להבחין הפעם באופן מוחלט – בשינוי של הטבע סביב. צמחיה ירוקה נמוכה עם פרחים ושיחים האופיניים לנוף מישור-החוף גם בארץ, ממלאת את שולי הכביש. לאחר מכן החלו להופיע עצים ולבסוף נמתחו כרי דשא בירוק זוהר ובריא המשמש מרעה לעדרי בקר שהיו פזורים פה ושם עד לאופק. נהנתי מהרכיבה כשסביבי נוף ירוק המשתלב עם קקטוסים בצורות שונות. התחלתי להרגיש סוג של נינוחות ורוגע. בהמשך, לקחתי כביש צדדי בהמלצת בחור מקומי ששאלתי אותו, איך הכי יפה לרכוב כדי להגיע ל – Valparaiso ועברתי בשתי עיירות תיירותיות יפות על חוף הים: Papudo ו –  Zapallar בהחלט שינוי מרענן לאחר שבוע של מדבר שומם של חולות, מלחות וסלעים. אלה שתי עיירות נעימות והיפות ביותר שראיתי בצ'ילה. משם המשכתי לאורך החוף עד ליעד שלי להיום. הרובע הישן של בשתי הערים הצמודות;  Vinilla del mar ו – Valparaiso מפותח ביותר. התמקמתי במקום נחמד שהיה חסר חניון מסודר לאופנוע. מרוב עייפות וסוג של עצלות, ויתרתי על חניה מסודרת .

יום שלישי 8.1.2013
העצלנות שלי אתמול, עלתה לי במגן ידית הגז שנגנב. ולמען האמת, טוב שזה נגמר רק בחלק הזה. בתחילה חשבתי להשאיר את האופנוע בכביש קשור ונעול, הבחור שעובד בהוסטל ציין כי כך נוהגים כל האופנוענים שמגיעים לכאן. אני בחרתי באפשרות השניה והיא, להכניס את האופנוע לסמטה צרה צמודה להוסטל כדי להסתירו ולהקשות על גנבים. רק מאוחר יותר בזמן הרכיבה עלה בדעתי שאולי הבחור ההוא בעצמו הסיר את הידית לשמור עליה בהכירו את השכונה והתכוון לתת לי אותה בבוקר, בשעה שקבענו על מנת שיעזור לי להוציא את האופנוע. (כדי להכניס את האופנוע לסמטה ברוורס, נדרשו 3 אנשים). בבוקר כאשר קמתי – והיום שמתי שעון על מאוחר 7:00 – לא ראיתי נפש חיה וכך עד שיצאתי בשעה 8:30. שמתי את הכסף ומפתח החדר על השולחן והצמדתי לזה מכתב תודה. אני מקווה שהעובדים שהגיעו ראשונים או מישהוא אחר, לא אימצו את התשלום לעצמם… היה כיף להתחיל את הרכיבה עם הנוף הירוק היפה של האזור ולמרות שהתכוונתי לרכוב על כבישים צדדיים, ה-GPS לקח אותי על הכביש המהיר וכך ירדתי עד Linares היעד שלי להיום. הנוף מהנה יותר; חוות חקלאיות, שטחי מרעה, כרמים, מטעי נשירים ופשוט חוייה ויזואלית חקלאית נהדרת. הכביש זרם ובעוד שבתחילת היום היה עדיין קריר, לקראת הצהרים נהיה חם ובאחת ההפסקות התאמתי את הלבוש לסביבה ולאקלים המשתנה. היום בחרתי לעצור בעיר קטנה והבנתי שאני נהנה במיוחד בעיירות כאלה. האוירה ממש שונה. אנשים נינוחים ומסבירי פנים. אפשר לדבר עם כל אחד וברוב המקרים הוא מתיחס יפה ומנעים את השיחה; ברור שבמקומות מזדמנים, אין כמו המקומיים להמליץתכל'ס על אוכל טוב. אז שאלתי איפוא אוכלים המקומיים והגעתי למקום הכי טוב וטעים. פשוט חוייה שונה ונהדרת.
מחר אני עוצר שוב בעיר גדולה, כדי לנסות לעשות טיפול לאופנוע ולמצוא את מגן ידית הגז החסר לי מאד.

יום חמישי 10.1.2013
החדר היה נעים והמזרון נוח ולא הרבה פעמים במסע הזה, קרה לי שכיוונתי את השעון להשכמה כל כך מאוחרת. אכלתי ארוחת בוקר טובה ויצאתי לדרך. לאחר כשעה, עצרתי לתדלוק ומנוחה קצרה ופגשתי בחור ארגנטינאי שרוכב על אופנוע BMW. קישקשנו איזה חצי שעה באוירה נהדרת ויצאנו לדרך כל אחד לדרכו לכיוונים הפוכים. הנוף ממשיך להיות יפהפה (על פי השקפתי כמובן) ואני נהנה מכל רכע ברכיבה. בעצירה השניה, כשכבר התכוונתי להמשיך, הגיע רוכב וחשבתי לרגע שהוא מישהוא שאני מכיר… הסתבר שלא. יחד עם זאת, הוא סיפר לי שפגש את דורון קדמיאל, שכאן נקרא "ג'יקוב" ואז התפתחה שיחה ביני לבינו – הנינג שמו – שהובילה לאפשרות שנעשה את הקרטרה ביחד. זהו אני בדרך לקראטרה אוסטראל, "הדרך הדרומית" בתרגום לעברית. נתיב שנסלל בתקופת הרודן פינושה, לכיוון דרום פטגוניה הצ'יליאנית. עד אז, האיזור היה באמת נטוש וניתן היה להגיע אליו רק דרך הים או מתוך שטח ארגנטינה. היום, יש שני נתיבים להגיע לקארטרה. אחד הוא מסלול העושה עיקוף קל דרך ארגנטינה באיזור בארילוצ'ה והשני הוא ירידה "דוך" לאורך הצד המערבי של צ'ילה. מה שמצריך דילוג רב בין מעבורות העוברות מפיורד לפיורד ואז מתנקזים לקארטרה דרומה ללא "הפרעה" של מפרצים שחוצים את הדרך. אני בחרתי בנתיב המערבי הזה שנראה לי מהיר יותר, והמשכתי לפוארטו-מונט והתמקמתי ב – Hospedaje  (מלון דרכים) מול הנמל. לאחר התארגנות קלה, יצאתי ללמוד את האפשרויות הקיימות להגיע ל-  Chaiten לתחילת מסלול הקרטרה אוסטרל. במידה והנינג יגיע, נבחר את האפשרות המועדפת ונזמין מקומות ב – Ferry.

האפשרות המועדפת שלי היא לטייל בחצי האי  Chiloe ואז להפליג בלילה מ- Castro  לכוון  Chaiten ומשם לצאת להמשך הדרך לדרום. הסתובבתי בעיר שבעיני לא יפה במיוחד, להכיר את הסביבה בידיעה שאבלה כאן יום אחד נוסף. היום ברכיבה, ישבו לי בראש דברים שאמר לי דורון אתמול ואני מרגיש שממש הבנתי אותו. וכך היה: תוך כדי שיחה, הוא אמר שהוא מרגיש קצת עצוב וכי הוא מבין שהוא קרב לשיא המסע שלו באמריקה: הביקור בשמורת הטורס דל פיינה. לאחר שהוא יגיע לשם, כל יום נוסף כבר יהיה לקראת קו הגמר. כלומר, לא חשוב מה יש עוד לפניו, הכוון יהיה לקראת סיום המסע. נזכרתי מייד איך לנו – שלושת בני קליה, שיצאנו למסע הזה יחד – זה קרה כאשר התחלנו את הדרך חזרה מאלסקה. איך שהו, הבנו שכל יום מאותו רגע, מקרב את סוף המסע המשותף ורק מאוחר יותר הבנו עד כמה הסוף היה קרוב – לפחות לגבי נייג'ל ויוסי. אני ידעתי שאני ממשיך דרומה, לכן לגבי, זאת היית רק פנייה חדה. אבל עכשיו,  הקרבה לסיום בעצם גם נוגעת לי. בעוד כשבועיים או קצת יותר, אגיע לאושוויה ומשם כל יום יהיה בכוון הסיום והביתה. כל זאת – למרות שישארו לי עוד כשלושה חודשים לטייל. על זה חשבתי כל היום. מחר אני מקווה לנוח לקראת ההמשך.

סוף שבוע נעים לכולם. גבי

—————————————————————————————————————————————————-

עריכה קלה יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לגבי פלקסר

—————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

20 באוגוסט 2012 רוכבי קליה – בצפון אמריקה – פרק 18

חופים. ים. סלעים. ערפל. סן-פרנסיסקו ופרידה.

לאחר שלושה חודשים וחצי של רכיבה משותפת, נייג'ל חייב לחזור מוקדם יותר.

IMG_0062.JPG


הצג את הוראות נסיעה ל-San Francisco, CA, United States במפה גדולה יותר

יום רביעי 15.8.2012
בצער רב וב….. ( כמו שפותחים הודעות …. ) ניג'ל הודיע לנו שהוא חותך לאנגליה בשבוע השלישי של ספטמבר, כך שהוא נפרד מאיתנו כבר בתחילת שבוע הבא לאחר הביקור בסן פרנסיסקו כדי שיספיק להגיע לפלורידה ולהשאיר לעצמו כשבוע עד 10 ימים למכור את האופנוע וכל זאת מסיבות אישיות. זוהי הודעה שלא הוקלטה מראש והיא נפלה עלינו בהפתעה גמורה למרות שהוא רמז על זה לפני מספר ימים. מה שנישאר זה ללמוד כמה "דברים קטנים" שניג'ל טיפל בהם כמו: שליחת תמונות. הזמנת מקומות ללינה וכד'. הכנת אוכל מצויין. תרגום של כל מה שלא הבנו מהשפה שמדברים כאן ( מי המציא אותה, אי אפשר היה לדבר רק את שפת התנ"ך? ) ניווט עם ה – ג'י פי אס ועוד. את כל זה נצטרך להשלים בימים הבודדים שנשארו לנו ביחד ואם לא, נצטרך ללמוד להסתדר לבד. על כל הדברים האלה נייג'ל, אנחנו מודים לך מאד מאד וכמובן מאחלים לך הנאה בהמשך הדרך הביתה ושיסתדרו לך הדברים האחרים על הצד הטוב ביותר. בזה תם פרק הפתיחה של היום ובזה גם ננעל הנושא.

לגבי מה שעשינו היום אז ככה; הבוקר היה קר מאד וגרם להתארגנות איטית מהרגיל. המשכנו את הרכיבה דרומה על ה – 101 עד לעיירה הקצת פנקיסטית Garberville שנמצאת מספר ק"מ מהחוף וזה מביא למצב שהטמפרטורה שם הגיעה ל – 33 מעלות ( – 12 מעלות כשקמנו ו – 15 מעלות כאשר יצאנו לדרך). לאחר מספר ק"מ בודדים, הכביש הופך מ – 4 מסלולים לצר מאד כאשר בקושי יש 2 מסלולים, הוא חוצה את ה – Richardson Grov ST Pk  שהוא קטן אבל מדהים ביופיו. רגע לפני הכניסה לפארק, עצרנו במקום שנקרא  Bigfootוזאת היתה הפתעה בשבילי, שההגדה על איש השלג ( Bigfoot ) קיימת וחייה רק בהרי ההימלאיה והנה מסתבר שהיא קיימת גם פה בארה"ב. בהמשך, לפני העיירה Leggett  פנינו מערבה לכביש 1 הנופי. הקטע שמחבר את ה – 101 עם החוף הוא צר מאד עם מאות סיבובים ובעצם עבדנו קשה פיזית – לפחות אני, הגעתי די רצוץ למפגש עם הים. כאשר פנינו לכביש 1 הטמפרטורה היתה כבר 36 מעלות וכאשר הגענו לחוף הטמפרטורה היתה 15 מעלות ירידה של 21 מעלות בקטע כביש של 20 מייל וירידה בגובה של 300 מטר בלבד. בדרך כלל, יש ירידה של מעלה אחת על עליה של 100 מטר. כאן המצב הפוך לחלוטין. זה כמו להגיד שבנסיעה מירושלים לשפלה הטמפרטורות ירדו. בשפלת החוף הטמפרטורות נמוכות מאד ובתוך היבשת במרחק של ק"מ בודדים הטמפרטורות גבוהות מאד. כרגע הטמפרטורה בקמפינג שאנחנו נמצאים היא של 16 מעלות. כביש 101 היה משעמם, נוף חד גוני של צמחיה אבל עם הפניה לכביש 1, הנוף הופך להיות יער גשם, עד שמגיעים לרצועת החוף בה שוב השטח פתוח בלי צמחיה, מלבד קטעים קטנים בהם היער מגיע עד לקו המים. כביש 1 נוסע לאורך קו החוף המאופיין במפרצים וסלעים שבולטים בים ויוצרים נוף יפה . אבל הקור והערפל מקשים מאד להנות מהיופי הזה של הטבע ואנחנו ממעטים לעצור ולצלם. בסוף היום הגענו לקמפינג שלפני העיירה  Manchester ומתמקמים ללילה אחרון בקמפינג ביחד .

יום שישי 17.8.2012
החלטנו לחלק את השהייה בסן רפאל ליום טיול יום התארגנות ועוד יום טיול ואז כל אחד ממשיך לדרכו, יוסי ואני דרומה וניג'ל מזרחה לכוון לאס ווגאס. היום סיור בסן פרנסיסקו. לקחנו מעבורת מהטרמינל שהתברר שהיא יותר סירת מרוץ מאשר מעבורת. בדרך רואים את כלא  San Quentin ורואים את כל האסירים בשטח הפתוח בדיוק כמו שרואים בסרטים. לאחר מכן חולפים ליד גשר  Riichmond ועוקפים את חצי האי ואת האי Angel  ואז נגלה גשר הזהב במלוא עוצמתו. למרות שהוא לא גדול הגשרים באזור, הוא המרשים והיוקרתי ביותר. לאחר מכן מגיעים לרציף בסן פרנסיסקו וממנו יוצאים לעיר המקסימה. מי שמקבל אותנו זהו ה-  Ferry Building שהוא בעצמו מבנה יפה ומשם חצינו את   Justin Herman Plaza המלאה בדוכנים. באחד מהם ראיתי בחור עם חולצה של קבוצת הכדורגל בוקה הארגנטינאית וציינתי את זה ואז הוא שאל אותי מאיפוא אנחנו וכאשר עניתי ישראל הוא אמר: "שלון אחי, מה שלומך" . "מאיפוא לך המשפט?" שאלתי והוא ענה: מהטיולים שלו בעולם ומהפגישות עם הישראלים. המשכנו ללכת ועלינו על רחוב Markrt  והמשכנו איתו עד שפנינו ל –  Union Square אחת הכיכרות המומלצות שכדאי לשבת בהi לצפות במקומיים ובנוסף יש הרבה אפשרויות לקניית תמונות. לאחר מכן המשכנו לרובע הסיני המפורסם של סן פרנסיסקו… אבל לא מצאנו אותו כזה. אין בו רעש.

אפשר להגיד שהוא די שקט. מיד בכניסה יש מסעדה ישראלית בשם Sabra  שיוסי וניג'ל קנו בה פאלפל והמשכנו להכנס פנימה לרובע, אבל בלי שינוי משמעותי. נכנסנו ל – AAA לקבל מפות להמשך הדרך. קיבלנו גם מספר עצות טובות ובנינו את המשך המסלול שלנו לשבועות הקרובים. המשכנו את הליכה שלנו לאורך רחוב  Columbus היפה עד שהגענו לחוף הצפוני של העיר באזור של ה – Fisherman's Wharf . העיר בעיני מרשימה ובכל צומת לאן שאתה פונה רואים רק נוף יפה, בתים ובנינים מדהימים ובקיצור – מרשים.  באזור שוק הדגים יש חיים אחרים. עם זה דוכני וחנויות הדגים מציגים את מרכולתם המרשימה: בדמות סרטנים ענקיים בעיקר. הריח המיוחד והמוסיקה הרועשת. בנוסף לזאת, ישנם גם המוזיקאים המופיעים בפינות הרחוב והחניות המוכרות מוצרים שונים ולא יקר. באחד הרציפים, יש גם את מוזיאון סן פרנסיסקו שבו יש מוצגים בקטן ( מיניאטורות ) של המון דברים של היסטוריים כמו : מכונות משחק לילדים שאנחנו זוכרים – והילדים של היום כבר לא רואים כאלה: קרוסלות, הופעות וכד' והכל מופעל במידה ואתה מכניס לחריץ מטבע מתאים. היה מאד נחמד, אך הגיע הזמן לזוז לכוון הרציף. בכל זאת נעצרנו לשמוע מוזיקה של בחור ששר וניגן מדהים שירים של המאה הקודמת. כאשר הגענו הסתבר שיש לנו עדיין חצי שעה ועברנו לראות את ההפגנה שראינו בדרך נגד המעצר של להקת הבנות הרוסית  Pusi riote והעונש שהם קיבלו. במידה והמעבורת הייתה יוצאת 10 דקות מוקדם יותר היינו נהנים מתמונות של גשר הזהב בשקיעה, אבל לא זכינו לזה…

יום שבת 18.8.2012
היום כולו מוקדש להתארגנות לקראת הפרידה. ניג'ל עמל קשות להוריד את תכנת הפיקסה למחשב שלי ועוד יותר קשה היה להוריד את הגוגל + לשיפור שליחת התמונות כתוספת לכתיבה ואחרי הכל ללמוד להפעיל את הכל. מקווה שהבנתי את הנושא ואצליח לבצע את המשימה. לאחר מכן תירגלנו את הזמנת המקומות ללינת לילה בקמפינג ונשאר להשלים לעשות שיעורים בתפעול ה – GPS שלחנו חבילה עם ציוד מיותר שהיה עלינו ומכוון שאין אפשרות לשלוח באניה בדואר האמריקאי אז זה נשלח בטיסה, כאשר לדעתיו המחיר ששילמנו אולי יקר מערך הסחורה ששלחנו, אבל הסינטמנטים לא איפשרו לנו לזרוק את הדברים.
יום ראשון 19.8.2012
עוד קצת התארגנויות בבוקר ויצאנו לכוון סן פרנסיסקו הפעם באוטובוס. בחירה נכונה, הפעם ראינו את העיר מזוית אחרת. הבוקר כאשר עזבנו את סן רפאל, היתה שמש נעימה ומזג אויר חמים וכאשר עברנו את גשר הזהב ואפילו מעט לפניו השמש נעלמה תחת הערפל הצונן וכאשר ירדנו במרכז העיר היה ממש קר. לבשנו חם ויצאנו לטייל. בתחילה פינקנו את עצמינו בפירות יפים וטעימים בשוק קטן שליד השדירה השמינית פינת רחוב מרקט. לאחר מכן המשכנו על ה – Market עד רחוב Kearny  כדי להגיע איתו לאזור המזחים. בדרך הגענו Ports Mouth Square בשולי  Chinatownושם היתה חגיגה שלמה של סוף שבוע בסינית; החל בתזמורת שניגנה ושרה בסינית ועד עשרות של קבוצות שחקני קלפים או משחקי קוביות כלשהם, בקיצור, ככר מלאת חיים של יום ראשון. המשכנו והגענו ל –  Telegraph Hill שצופה יפה על כל חלקי העיר כולל גשר הזהב – שלצערנו היה מכוסה עננה של ערפל במשך כל היום.

משם ירדנו ל – Fisherman's Wharf  שהיה מלא באנשים אבל ללא מוזיקה ופעילות שחשבנו לראות ולשמוע. ישבנו לנוח מעט והמשכנו לעלות לכוון Crookedest street הרחוב המפותל המפורסם של סן-פרנסיסקו שהרבה באים לנסוע בו ועוד יותר אנשים באים לצלם אותו ואנחנו גם. משם אחרי הרבה טיפוסים וירידות, הלכנו לחפש את האוטובוס שיחזיר אותנו למוטל בסן-רפאל. גם זאת הפכה להיות צעדה מתישה, עד שמצאנו את התחנה לקו המתאים של האוטובוס שהחזיר אותנו לסן-רפאל. לסיכום, העיר פשוט מדהימה, כל כך לא שגרתית וכל כך מעניינת שכיף להסתובב בה עוד ועוד. לצערנו, לא זכינו היום לצילום יפה של גשר הזהב. יש עוד סיכוי מחר, כאשר נתחיל לרדת דרומה אז נחצה את הגשר שוב.
מאיתנו כאן גבי ויוסי

——————————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות ליוסי נייג'ל וגבי

——————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

16 באוגוסט 2012 קובי ועידו לסיבוב סטאנים -1

קובי שמואל ועידו ברדלס בדרך לפתוח ציר ראשון

ממסלול הסטאנים הדרומי, למקיף ימות מערב אסיה!

L067209052465393435-55501.jpeg

בעולם רוכבי האתגר, יש קטגוריית משנה שהמיוחד בה, הם אנשים המשתמשים באופנוע, ככלי להעמיק את אחיזתם בתחום המקצועי שלהם. צלמים, רופאים. מהנדסים. לקבוצה זו שייך קובי שמגיע רכוב למקומות הכי אינטימיים הקשורים לעיסוקו. מי שאינו מכיר את קובי שמואל כרוכב, אולי נתקל בשמו כבעל גלריה 97 "אוף" רחוב בן-יהודה בתל-אביב. קובי מתמחה בתקופה 1890 – 1950, עוסק במסחר בעתיקות, יעוץ ובניית אוספים, אוצרות למוזאונים בחו"ל וחיפוש מתמיד אחר אמנים שנדחקו לצידה האחורי של הבמה. אדם עשיר בידע ותשוקה לאמנות ואמנות יהודית בפרט. קובי מגיע במסעותיו לשורשי קהילות יהודיות בתפוצות בדרך מקורית…על אופנוע.

לאחר כמה מסעות רכובים ברמת אתגר מעוררת הערכה, יוצא קובי יחד עם עידו להרפתקה נוספת לסיבוב שיקיף את הים הכספי ואת הים השחור. מסע ששיאו יהיה מעבר בטורקמניסטאן (כפוף לקבלת אשרה עדיין) ארץ ענק מסקרנת וסגורה בדרך כלל לרוכבים מערביים על גבולה הצפוני של איראן.


קובי הקים בלוג מושקע ומטופח.  להכנס אליו! הקלק כאן. הבלוג מעשיר ומעמיק וכולל דיווחים גם על מסעותיו הקודמים של קובי. תוכלו להתרשם מכישוריו וכשרונו גם באתר סאלונה בסדרת כתבות שפרסם כאן

מחר, יצאים קובי ועידו למסע. הנה קטע מכתבת ה"בטרם מסע" של קובי. זה המקום להתחבר לאחד הרוכבים הכי מחוייבים בבראנז'ה. קובי ועדו; כולנו מחזיקים לכם אצבעות!

L067209052465393435-55499.jpeg

"ממשיכים …

חציית הגבול לקזחסטן ומשם ברכיבה לכיוון צפון מערב רוסיה דרך קוסמודרום בַּייקוֹנוּר, הוא נמל החלל הגדול והוותיק בעולם. טיסות היסטוריות רבות לחלל שוגרו מבייקונור: הלוויין הראשון ב-4 באוקטובר 1957, האדם הראשון בחלל ב-1961, ביקור מרתק ונגיעה ישראלית מצויה בשטח זה – הלוויין "עמוס 5"  שוגר לחלל מאתר השיגור בייקונור שבקזחסטן.

אחרי קרוב ל- 2500 ק"מ נחצה את קזחסטן לכיוון רוסיה וירידה חדה מצפון לדרום לכיוון הים השחור, לא לפני שנעבור בעיר וולגוגרד השוכנת על גדותיו המערביים של נהר הוולגה, ומכאן שמה. בעבר שמה ופרסומה העיקרי של העיר היה בשם סטלינגרד, נובע מקרב סטלינגרד שהתחולל בעיר ובסביבתה, והיה אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם השנייה. לאחר מפלתם של הגרמנים בקרב סטלינגרד הפכה לעיר הגיבורים. בשנת 1967 נבנה פסל אמא מולדת על גבעת מאמייב, האתר החשוב והעקוב מדם במלחמה. הפסל, המנציח את הקרב הקשה, מתנשא לגובה 52 מטרים ובזמנו היה הפסל הגבוה בעולם.

אז … הירידה לכיוון הים השחור, אוקראינה, רומניה, ולבסוף יוון, ארץ מוצא לעולם האופנוענים מישראל, היא בלתי נמנעת. בתוך אי קטן הנקרא ישראל מולדת אהובה, עם בעיות ושאר מיני דברים, נשאר לראות עולם מרתק ולחוות אוויר צלול, בני עמים שונים, תרבויות וצבעים, מבעד לקסדה ואופנוע שמוביל אותי אלפי ק"מ בעולם בכל שנה, במרחבים וימים כחולים והתמודדות בעוז עם איתני הטבע , קרוב לוודאי שעדיין הלמידה וההבנה מהי אחווה אנושית תוביל אותי לעוד פניה, ודרך אין סופית בלמידה מהי פשטות החיים.

הבהרות :

כתבה זו היא מתוך הכנה , ספרות , ומיפוי , והיא בגדר תיאוריה . כל שלל התיאורים הם ממוחי הקודח, והפעם המציאות תעלה ללא ספק על כל דמיון .

הכניסה לטורקמניסטן מוטלת בספק עקב הובלה של אין ספור בירוקרטיות  ומיני " פקודות " משונות .

תודות על שיתוף הפעולה והסובלנות עם שותפי למסע, עידו, אשר הולך עם החלום כנגד כל הסיכויים .

לאלכסים (המוסך הטוב ביותר), אנשי הצללים במסעות עם אופנוע בעולם, על הטיפול המסור בגלגלי המנוע , על חיווטים שונים ותפעולם עד כדי שלמות במערכת מופלאה זו, על סבלנות בשאלות והכנות למסע, ועמידה איתנה בכל שלב בנתיבים ודרכים בעולם. אתם בהחלט הבית שלנו בכל הקשור ב"הובי " המטורף הזה .

על ההכנות והרעיון הבסיסי למסע, התלבטויות שונות במערכי התכנון, הוספה וגריעה של נקודות ציון, שלב קבלת הויזות, ופרפרים בבטן בימים אחרונים לפני … בכתבה נוספת רגע לפני היציאה .

יומני מסע , צילומים באתר שלי.

קרדיט – ויקפדיה

קובי שמואל"

המשך בבלוג של קובי: www.artmoto.co.il


קובי שמואל (מימין, מה חשבתם…)

————————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שייכות לקובי שמואל

———————————————————————————————————————–


מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

15 באוגוסט 2012 רוכבי קליה שוב בארה"ב- פרק 17

מסע לאורך הכביש המערבי של ארה"ב

עוד מסלול רכיבה חלומי בוושינגטון ואורגון

DSC_1313.JPG


הצג את הוראות נסיעה ל-Eureka, CA, United States במפה גדולה יותר

יום שבת 4.8.2012
אתמול אחר הצהרים רכבנו לעיירה הקרובה לקמפינג Burlington לסיבוב קניות קטן וראינו מוסך של אופנועים יפניים. בתחילה נכנסנו מכוון שחיפשתי תיק מסויים והביקור נגמר בזה שקבענו תור לטיפול לאופנועים להיום יום שבת. הגענו בשעה 10:00 כמו שקבענו והחבר'ה שטיפלו באופנועים, עושים רושם מצויין. יוסי החליף גם צמיג קדמי. אני אחליף בטיפול הבא. שטפו לנו את האופנועים בצורה יסודית ויצאנו לדרך לאחר שנפרדנו מעוד 200 דולר אני ומעל 300 דולר יוסי בחזרה לקמפינג. אחר הצהרים, החלטנו לצאת לסיבוב לכוון North Cascades Nat'l Park על כביש 20 מערב עד העיירה Marblemount  הנוף יפה, האזור הוא אזור חקלאי מפותח מאד. יש בו הרבה  Blueberry ויש הרבה כרמים ולכן גם יקבים. לפחות לי, זאת היתה הפתעה. הגידולים שרואים כאן לא מתאימים לקו הרוחב הגבוהה ומצד שני, הטמפרטורות היום הגיעו ל-36 מעלות והיינו צריכים להוריד שתי שכבות ממעילי הרכיבה שלנו, אחרת היינו מתבשלים ברכיבה. חזרנו לפנות ערב לקמפינג ללילה נוסף .

יום ראשון 5.8.2012

התכנית המקורית שלנו היתה לרדת דרומה דרך Seattel על כביש ראשי מספר 5 עד Olympia ואז לעלות צפונה על כביש 101 עד העיירה Port Angeles שבה נהיה שני לילות. בפועל, הבחור שקיבל אותנו אתמול לטיפול האופנועים, הזהיר אותנו שהעיר סיאטל תהיה מפוצצת בתחבורה בגלל תחרויות שייט שמתקיימות בעיר ובנוסף לזה, הכביש לא ממש יפה. הוא הציע לנו מסלול חלופי ואימצנו את ההצעה. יצאנו מערבה על כביש 20 לכוון Port Townsend  אליה הגענו במעבורת מהאי Whidbey שאליו מגיעים לאחר שחוצים את Deception pass המדהים ביופיו. בכלל, מה שקרה היום, היה בלתי צפוי לחלוטין. בבוקר מוקדם, דברתי עם אמא שלי והיא שאלה אותי על הנוף במדינת וושינגטון. עניתי שיהיה קשה ליהנות מהנוף, לאחר שרק עתה הגענו מאלסקה שנחשבת לאחד המקומות היפים בעולם. בפועל מה שקרה, שכבר עם היציאה לדרך מהעיירה בורלינגטון, הנוף הכפרי \ חקלאי היה מדהים ולאחר מספר ק"מ, הגענו לאזור יער גשם מרשים ביופיו וכאשר הגענו ל – Deception pass אפשר להגיד שחזרנו לרכוב בתוך גלויית תיירות ולהנות מיופיו של נוף ייחודי מהר מהצפוי. אחר הצהריים הגענו לקמפינג ב –  Port Angeles והתמקמנו ליומיים כדי לטייל האזור. היה פחות חם מאתמול אך עדיין, הטמפרטורות הגיעו ל – 30 מעלות ואף קצת יותר. יחד עם זאת, המעבר מהקור הצפוני לחום, היה מהיר ונעים , נקווה שכך ישאר מספר ימים ואולי נפשיר סופית . זהו להפעם.

יום שני 6.8.2012
מכוון שיש לנו שני לילות בקמפינג כאן, יצאנו היום לטייל באזור על כביש 101 לכוון  Port angeles ולאחר מכן עלינו על כביש קטן 112 לכוון Neah Bay הדרך יפה ועוברת דרך יערות גשם למרות שהיום מזג האויר לא חם כמו אתמול אך עדיין הטמפרטורה מגיע ל – 26 מעלות. אנחנו עושים את ה – Salt Creek loop הקטן והיפה, עם כניסה עד החוף ממש. לאחר מכן אנחנו עוברים את העיירהJoyce  וממשיכים מערבה בדרך נופית יפה. כאשר אנחנו מגיעים לעיירה Neah bay נגמר החשק לטייל ואנחנו פונים חזרה. אבל אז מתחיל להיות נעים שוב ואנחנו עוצרים במסעדה נחמדה מול המעגן של העיירה Clallam bay ושותים כוס קפה עם צלחת של צ'ילי שהפך להיות המאכל הפופולרי בעצירות. בדרך חזרה, אנחנו עולים על הכביש 113 עד לכביש 101 שבו אנחנו רוכבים מזרחה עד Lake Crescent המדהים. אנחנו מסתובבים ונהנים מהיופי מצלמים וממשיכים חזרה לקמפינג, לא בלי שנעצור לסיבוב נוסף ב –  WalMartכאשר אצלי זה קניית סנדויץ ענק שמספיק לי ליום שלם.

יום שלישי 7.8.2012
הבוקר קמנו לערפל שהרטיב את הכל ולכן ההתארגנות הייתה איטית קצת. את היום אנחנו מבלים ברכיבה לכוון דרום על כביש 101. את החלק הראשון שלו, עשינו כבר אתמול בדרך חזרה, אבל לאחר מכן אנחנו רוכבים לאורך ה – Sol dac river עד שאנחנו מגיעים לעיירה Forks  , לעצירה ראשונה להיום לכוס קפה חם. מכוון שעדיין הקור של הבוקר מלווה אותנו עד עכשו. בהמשך, אנחנו מגיעים לאוקיאנוס הפאסיפי כאשר הדרך עוברת על החוף לאורך כמה ק"מ טובים. הנוף יפה – אך במידה והיתה גם שמש נעימה, החוויה היתה טובה בהרבה. לאחר מכן, הדרך מובילה אותנו לאורך ה- Quinault Reservation וממשיכה עד לעיירה Hoquiam ומשם ל – Aberdeen ודרומה עד Bay Center הנחמדה. בקמפינג שלה אנחנו מעבירים את שני הלילות הקרובים. הקמפינג עצמו מאד נעים, עם גישה לחוף הים ואוירה משפחתית משהו.
יום רביעי 8.8.2012
מאחר ואנחנו נשארים עוד יום בקמפינג של Bay Center החלטנו שהיום נטייל בקטנה באזור של ה- Long Beach Peninsula שנמצא דרומית ומערבית אלינו. יצאנו יוסי ואני, על כביש 101 דרומה. כביש זה הוא המשכו של הכביש איתו הגענו ובאותו נוף המשלב מעבר ביער גשם, עם נסיעה על החוף ממש עד הצומת עם חצי האי בו אנו יוצאים לכוון העיירהLong Beach. ממנה אנחנו יורדים בתוך חצי האי לכוון העיירה Ilwaco בה מתחיל ה- Lop  של כביש 100 היפיפה העובר בתוך יער גשם ירוק וחושני, בו פזורות נקודות תצפית לנוף חד פעמי. מה שהתברר הוא, כי יש לשלם 10 דולר לרשות היערות, כדי להכנס לתצפיות וללכת בשבילים המתפתלים במעבה היער. אנחנו בקמצנותנו, לא הבנו את היופי החבוי במקום ולכן נהנו רק מהדרך ההקפית שגם היא יפיפיה אך נראה, כי לעולם לא נדע מה הפסדנו כשויתרנו על מקומות הנסתרים שבשמורה. בהמשך, ירדנו לחוף הים הפסיפי אך בעיני הוא לא הרשים במיוחד. המשכנו צפונה על כביש 103 עד העיירה Ocean Park וגם שם, ירדנו לכוון הים והתיישבנו לכוס קפה במקום נחמד על החוף להרגע ולהפנים את חוויית היום הכיפי שרכבו. נהנינו משמש חמימה שהפציעה לאחר הבוקר האפור והקריר שקיבל אותנו בתחילת היום. לאחר מכאן עשינו את הדרך חזרה בכיף לקמפינג. מחר אנחנו יורדים דרומה לפורטלנד .

אתמול שכחתי לספר, על פגישה נעימה עם משפחת בלום הצעירה שהתחילה ברחיצת הפנים של הבוקר, בה זהיתי את איתן לפי סנדלי השורש שלו. בשיחה התברר שהוא עושה את התואר השני שלו באדריכלות באוניברסיטת לוס-אנג'לס. סיפרנו חוויות על הטיול שלנו והחוויות שהמשפחה צברה בתקופה שהם נמצאים בארה"ב ונפרדנו. הם המשיכו לסיאטל ואנחנו ירדנו דרומה. שהייה נעימה לכם כאן ונשמח לפגוש אתכם בארץ.
יום חמישי 9.8.2012
היום יורדים דרומה לפורטלנד. מכוון שאנחנו נהיה בשלושת הימים הקרובים במוטל, הבוקר אנחנו מיבשים היטב את הציוד לפני הקיפול והאפסנה באופנוע. אנחנו רוכבים דרומה על כביש 101 עד עם כביש 4 ולאחר מכן על 401 עד הגשר באורך של כ – 6 ק"מ, החוצה את הנהר Columbia עד לעירAstoria  ששייכת כבר ל – Oragon ובכך עזבנו את מדינת  Washington היפה והמפתיע לטובה. פנינו מזרחה על כביש מספר 30 הלא מרשים, עד שלקחנו כביש שחיבר אותנו לכביש המהיר 26 והוא דווקא היה קטע כביש יפה. עם ה- 26 נכנסנו ל- Portland לרובע Beaverton  בחלק הצפוני שלה. התמקמנו במוטל הנחמד שהזמנו מראש ויצאנו לסיור הכרות רגלי עם האזור. בדרך חזרה יוסי ראה שיח תותי בר ולקח לטעום ואמר לי שזה טעים ואז בחור שעמד במקרה, שם אמר בעברית: "נכון זה טעים".. . בקיצור, פגשנו בהכי לא צפוי בחור בגילנו שחי בארה"ב משנת 1981 כאן בפורטלנד ממש קרוב למוטל שלנו. שוחחנו כל הדרך עם איציק פרץ ואשתו. הם הזמינו אותנו אליהם הביתה והסבירו לנו היכן לטייל בפורטלד ומילאו אותנו במפות מתאימות. היינו איתם כשעתיים וחזרנו למוטל די מאוחר. הם השאירו לנו אפשרות להעזר בהם לפי הצורך בימים הבאים. נחמד מאד מצידם להציע לנו אפשרות כזאת.

יום שישי 10.8.2012
ניג'ל נסע הבוקר לעשות טיפול לאופנוע שלו ואנחנו רכבנו לסוכנות אופנועים גדולה במרחק של 6 ק"מ, לבדוק אפשרות לקנות דיבורית ואזניות לקסדה של יוסי. לאחר בדיקה מעמיקה, מסתבר שאין אפשרות להרכיב על הקסדה שלו את המערכת שהוא רצה. חזרנו למוטל והתארגנו לנסיעה למרכז העיר. במרחק של 200 מטר, נמצאת תחנת רכבת קלה שמגיעה למרכז. הרכבת דומה מאד למה שיש עכשו בירושלים. כאן היא הביאה אותנו ב-15 דקות למרכז העיר, מרחק של 10 ק"מ בלי צורך לעלות על האופנוע ולחפש מקום חניה והכל בנוחות מדהימה. ירדנו ב – Pioneer Squer  הככר המרכזית. שם מומלץ לשבת, כדי לראות ולהרגיש את האוירה של פורטלנד. משם התחלנו לטייל ברחובות הנעימים והאוירה הרגועה. באמת מורגש ההבדל בין הערים הגדולות האחרות שהיינו בהן, לבין פורטלנד שמייד גורמת לך להרגיש כי פה באמת נעים לטייל ולהשתלב. קניתי לי מצלמה של  Canon 60Dגוף בלבד מכוון שהבאתי איתי את העדשה הארוכה שלי מהבית. המשכנו לטייל והגענו למתחם על הנהר של ארוע אוכל גדול שמתקיים בימים הקרובים. נכנסנו, עשינו סיבוב היכרות. שמענו להקה בהופע חיה ויצאנו להמשך טיול בעיר. נכנסנו ל – AAA להמשך הצטיידות במפות של המדינות הבאות בדרך ולשאלות שהיו לנו לגבי פארקים מסויימים והמשכנו להסתובב רגלית בעיר וחזרנו למתחם האוכל. שם התמקמנו לשמיעת 2 להקות נוספות שניגנו אחר הצהרים. איזו עיר! למרות האוירה הנעימה במקום, העייפות גרמה לנו לחזור למוטל. זהו להיום סוף שבוע נעים לכולם.
יום ראשון 12.8.2012

הבוקר קיבל אותנו עם חיוך ושמש יפה שהאירה את היום. יצאנו קצת מאוחר בגלל העייפות של אתמול בערב – בסביבות השעה 10:00 והטמפרטורה היתה כבר 27 מעלות צלסיוס. רכבנו מערבה, על כביש 26 ואם חשבנו שקשה יהיה להנות אחרי יום נהדר שהיה לנו אתמול, התשובה הגיעה מהר מאד. לאחר ק"מ בודדים, יצאנו את פורטלנד והגענו לנופים מדהימים של אזורים חקלאיים שפשוט ישר חזרנו להיי מחדש. בכלל, כביש 26 יפה לכל אורכו ואורגון הולכת להיות מועמדת רצינית לתואר המדינה בארה"ב שהכי אהבתי. נכון, אמרתי את זה על אוקלהומה, אבל השילובים כאן של הנופים הפראיים עם חוף ים מדהים והחקלאות המתקדמת, נותנים יתרון עצום למדינה הקטנה הזאת. לאחר כ – 70 מייל, איך שהתקרבנו  לקו החוף, התחלנו לראות את ערפילי החוף ומייד הטמפרטורה התחילה לצנוח עד 18 מעלות, כאשר הגענו למפגש עם כביש 101 שהוא המטרה שלנו. עלינו עליו לכוון דרום, עד העיירה הציורית Cannon Beach שם עצרנו גם למנוחה של יום חדש לאחר כמעט של 3 ימים שלא רכבנו ממש על אופנוע. ביציאה של העיירה, נמצאת שמורת הטבע Ecola   היפה היושבת על המים ביער גשם יפיפה. עשינו סיבוב קצר והמשכנו דרומה, לא לפני שעצרנו לצלם את קו החוף היפה עם הסלעים הבולטים שבו. הכביש ממשיך לאורך החוף ולפעמים אי אפשר לראות כלום בגלל הערפילים, אך כאשר הם מתפזרים, הנוף יפיפה ובאחת העצירות בקטע גבוה מעל העיירה  Nehalemהנוף ממש ריגש אותנו. לאורך כל הדרך עוברים בעיירות נעימות, אחת מהן בשם Rockaway beach  שמרה על האופי שלה משנים קודמות ולכן היא מיוחדת מהאחרות. עצרנו בעיר Tillamook לאכול גלידה. היא מפורסמת במפעלים לייצור גבינות וגלידה. לבסוף ירדנו על בגט עם גבינת ברי נהדרת והמשכנו ליעד: קמפינג של KOA ליד העיירה Lincoln City . היום במהלך הרכיבה היפה, חשבתי לעצמי שספר המטיילים שחסר בשוק הוא על ספר על נופים חקלאיים שהם לדעתי מראות מהיפים ביותר. איש לא מציין אותם אף שבעיני, הם הטבע השני ובהרבה פעמים גם יפה יותר . אז זהו אני פשוט אכתוב על הנוטפים הייחודיים האלו ונראה עם הם מעניינים מישהו חוץ ממני . עד כאן להיום .

יום שני 13.8.2012
אנחנו מרגישים כאילו חזרנו לאלסקה. הקור פשוט לא מתאים לנו. הוא רודף אותנו מאז שהגענו לחוף של אורגון. בבוקר דווקא היה רגע של נחת, כאשר השמש חיממה אותנו ומרוב התלהבות התבלבלתי ולבשתי מה שנקרא קצר ולא ארוך  וכאשר יצאנו לרכיבה, ניג'ל הבין מהר את השגיאה שלי ועצר בצד כדי לאפשר לי לשפר ביגוד ולא, הייתי גומר את היום חולה. הטמפרטורה לא עלתה היום את ה- 18 מעלות ולפעמים ירדה ל – 15. הנוף ממשיך להיות נהדר – כאשר הראות מאפשרת זאת. ערפילי החוף פשוט חודרים לתוך רצועה של לא יותר ממאות מטרים מקו המים ומורידים את הטמפרטורות בצורה קיצונית. לפעמים הכביש מתרחק מרצועת החוף הראות נהדרת והשמש מחממת בנעימות את הגוף לכמה דקות, עד שהכביש חוזר לאזור הקרוב לחוף. הנוף משלב בקטע של היום מפרצים יפים עם רצועות חול ארוכות ויפות והכל ביחד עם יער גשם שממש נוגע בים. השילוב הזה מוליד נוף שפשוט מוי כיף ) כמו שאומרת הפירסומת ) לרכוב בו על אופנוע. למרות הכל, כנראה שנפלנו על מזג אויר יפה. אנחנו שומעים אנשים שאומרים שהם כבר הרבה ימים באזור ועד אתמול לא ראו את החוף בגלל הערפל. יצאנו היום מלינקולן דרומה על המשכו של כביש מספר 101 עד דרומית ל –  Bandon כ-16 מייל לקמפינג של KOA במקום. אפשר להגיד שמספר הפעמים שעצרנו לצלם הוא גדול ועדיין יש הרגשה שלא צילמנו מספיק את היופי המרשים של רצועת החוף של מדינת אורגון. דבר נוסף שבולט הוא הבניה על קו המים. בהרבה מקמות יש ריכוז של בתים עשרה מטרים מהים ועדיין הדבר לא צורם כמו למשל הבניה על קו המים בארץ – וזאת באורגון שמובילה בארה"ב בנושא שמירה על הטבע ואיכות הסביבה. כנראה שהתשובה היא לעשות את הדברים נכון ומתאים יותר מאשר לא לעשות .

יום שלישי 14.8.2012
הבוקר עמל ניג'ל קשות למצוא מקום לינה בסן פרנסיסקו. הרעיון המקורי היה להיות מספר ימים בהוסטל בעיר כדי לא להתרוצץ הרבה ולהנות מהעיר הנהדרת הזאת. לצערנו המחיר בהוסטל הוא גבוהה מאד וזאת עדיין הבעיה הקטנה, כי אין חניה ומדברים על מחירים של עשרות דולר לחניה יומית. ובעיקר, פשוט אין מקום בהוסטל לכל הימים שאנחנו רוצים כי זה  סופשבוע… הכל בא להסביר למה בסוף לקחנו מוטל בעיר  San Refael ל-3 ימים ובמידה ונרגיש שאנחנו רוצים להיות עוד יום יומיים, נמצא כבר פתרון קל יותר מכוון שזה כבר יצא אחרי סוף השבוע.
יצאנו דרומה על ה – 101 שממשיך לאורך קו החוף עם הנופים המשלבים יערות גשם מפרצים וחופים ארוכים. אותה תמונה של הימים האחרונים. נקודה אחת בלטה ביופיה וזאת הפניה מהחוף לתוך היבשה במקום שניקרא   Humbug  שם יש קמפינג יפה, שלא היינו בו ואני ממליץ למי שנמצא באזור ומחפש מקום להעביר לילה, לעשות את זה שם. הסביבה מדהימה לטיולים רגליים קצרים. העיירה Gold beach גם יפה ושווה עצירה. צילמנו במספר נקודות יפות ועצרנו לקפה ב – Brookings  בשמש נעימה. לאחר רכיבה של מספר דקות, חצינו לתוך מדינת קליפורניה ובזה הסתיים פרק הביקור באורגון השונה, היפה והמיוחדת. אורגון, אני עוד אפגש איתך מתי שהוא זאת כמעט הבטחה. ההבדל בין המדינות די בולט; אם זה בשילוט או בכביש שהוא טוב יותר בקליפורניה. העיירות בקליפורניה הרבה יותר ממוסחרות. הדרך עוברת בין יערות גשם עם עצים ענקיים בשם Red Wood עם יציאה לחוף ששם האזור ללא צמחיה ורוחות חוף חזקות נושבות. לאורך כל החוף, בשתי המדינות, ישנן בליטות של סלעים ענקיים בתוך הים שיוצרים מחזה מרהיב במיוחד כאשר הם במקבץ גדול. בסוף היום הגענו ל – KOA שלפני העיר Eureka  פה אנחנו מעבירים לילה נוסף .

עד כאן.  דש מכולנו!

DSC_0071.JPG

גבי

——————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי, יוסי ונייג'ל

——————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

5 באוגוסט 2012 בני קליה במעבר הפנימי מאלסקה – כתבה 16

שלושה אופנוענים על מעבורת בנוף חלומי

ושקיעות זהב. בין איים ואנשים מרתקים

DSC_1289.JPG


הצג מפה גדולה יותר

יום שני 30.7.2012
בתכנית היה שביום האחרון שלנו בג'ונו, נשלב בין טיול באזור ולאחר מכן התארגנות לקראת ההפלגה שלנו ,. בפועל, ירד גשם כל היום. מה שגרם לנו לא לרצות לטייל ובעצם שרצנו כל היום במוטל , עם בהתארגנות , או בקריאה, צפיה באולימפידה ואכילה. דבר שמשתלט עלינו במהירות בימים של עצלנות. צלצלנו הרבה לארץ . כתבנו מיילים ושרפנו את הזמן עד 12:00 בלילה, השעה שהחלטנו לצאת לכוון המעבורת. הגענו, נרשמנו ועדיין לא היינו ראשונים. אלא היו שני אופנוענים לפנינו. לאחר מכן, הסתבר שאין שום חשיבות להגעה, מכוון שהרכבים עולים למעבורת לפני האופנועים והתרמילאים והנוסעים הרגילים – ראשונים. כך שבעצם אנחנו לא רק עולים אחרונים, כי אם לוקח לנו עוד 15 דקות לפחות לקשור את האופנועים ולהתארגן לעליה לאפשרויות העומדות לפנינו שהן:1) הסולריום. זהו הדק העליון בו משטח מכוסה בשלושה צדדים, בזכוכית ועל התקרה תלויים תנורי חימום – זהו המקום הפופולרי ביותר. 2) משטח להקמת אוהלים. שהוא קטן ובעצם מצאנו אותו רק ביום שלישי באור יום וגילינו שהיה מלא. 3) אולמות הישיבה, שבהם האנשים פורשים מזרנים או שקי שינה והולכים לישון בין הכסאות הקבועים. כמו שציינתי, עלינו למעלה כ – 15 דקות לפני שהמעבורת החילה להפליג – בשעה 3:00 לפנות בוקר של ה – 31.7 יום שלישי. עלינו לסולריום והצלחנו למצוא 3 מיטות פלסטיק של בריכות, כמעט אחרונות. אבל יש !!! לכל אחד מקום, מבלי לחכות שאחרים יירדו בתחנות הבאות על מנת לתפוס כסא. כל אחד התארגן לעצמו והלכנו לישון .

P1020549.JPG

P1020550.JPG

יום שלישי 31.7.2012
כמובן שכל אחד מתעורר בקצב שלו ולומד את מה שקרה בלילה. אצלי היה רצון להכנס שורה אחת פנימה, כי הרוח הרטיבה מעט ויצרה קרירות מסויימת. למזלי, בבוקר היתה עצירה ב – Sitka וירד בחור שתפס מקום משופר ותואם לרצונות שלי וזה מה שעשיתי! העברתי מיד את הציוד למיטה הפנויה והרי לי בית חדש מתחת לתנור שיצר אוירה חמה ונעימה. העיירה Sitka נמצאת כ – 7 מייל מהנמל ועד שהחלטנו לרדת, האוטובוס היחיד שיוצא לעיירה כבר יצא. אז נשארנו במעבורת. המעבורת עוברת דרך מה שנקרא המעבר הפנימי. Inside Passage זו הפלגה בין איים ולא בים הפתוח. היא נחשבת לשיא הטיול באלסקה, ברוב המקרים. ואכן, הנוף פשוט נפלא! ההפלגה – אף שזו מעבורת גדולה, מתנהלת כאילו היינו בסירת מרוץ שמתרוצצת בין מכשולים. המעבורת עוברת לפעמים מטרים בודדים מאיים או מכשולים אחרים במעברים הצרים. לצערנו, התחיל לרדת גשם שהפריע לאיכות הראות. אך מצד שני – כאשר נשכבתי בכסא והסתכלתי למעלה לגג הזכוכית וראיתי את הגשם מכה… כשאני נמצא בתוך מיטה חמה. במקרה הזה, עם תנור תחת שק שינה, ההרגשה היתה כמו בסרט שתמיד אני חולם עליו: חדר מזכוכית עם אח בוער וגשם זלעפות בחוץ ( כמה סרטים רומנטים מצליחים בזה ) וזה פיצה על הראות הלקוייה. למרות זאת, יוסי בילה בחלק הקידמי של המעבורת וזכה לראות לויתן יוצא במלואו מהמיים מספר פעמיים. חוויה נהדרת. בערב, הסתבר לנו שלמעבורת בסיטקה עלה בחור ישראלי ושמע אותנו מדברים עברית, אז הוא פנה ליוסי שדיבר איתו ולאחר מכן הצטרפתי אני. שמו בישראל עופר גלדמונד בן 37 שעשה את התואר השני שלו בביולוגיה באוניברסיטת אלסקה. לכן חי מספר שנים כאן ובאנקרי'ג וכיום הוא מארגן טיולים לאלסקה, למשפחות וקבוצות לפי תכנית אישית. מהשיחה הבנו כי יש לו הרבה ניסיון. בעצם פגשנו בו כשהיה בהפלגה בין sitka בה הוא עלה לבין Wrangell כדי לראות מקומות אפשריים ללינה ולבחון מסלולים אפשריים לכל דרגות קושי. מי שמעוניין להעזר בו וקורא את הדברים הכתובת שלו היא: www.ofergelmand.com נפרדנו. עופר ירד בעיירה רנגל ואנחנו הולכים לישון… בהצלחה חבר.

יום רביעי 1.8.2012
אנחנו בחודש הרביעי לטיול שלנו, והלילה עבר נהדר על כולנו. בערב אתמול, עוד שיפרתי את מצבי על ידי השכרת שמיכה נעימה. בשעה 11:00 המעבורת עגנה ב – Ketchikan וירדנו לטיול רגלי בעיירה הנעימה. מאזור נמל המעבורות, עד לאזור עגינת אניות הקרוז שבה נמצא גם האזור היפה והיקר של העיירה. מזג האויר היה נעים, כך שכל הסיור הרגלי שלנו היה נחמד ביותר. בשעה 17:00 אחר הצהרים, המעבורת המשיכה הפעם ישירות עד העגינה האחרונה שלה בבילינגהם.

יום חמישי 2.8.2012

היום עד מחר בבוקר, אנחנו משייטים ללא שום עצירה. יש אנשים שזה משגע אותם ויש כמוני שזאת חופשה בתוך החופש שלנו. אצלי יש עייפות מצטברת קטנה וההפלגה מתאימה לי מאד. ראשית, הנוף מדהים. שנית, היום יום בהיר ויפה וזה מוסיף המון ליופי של ההפלגה ושלישית, התפנתי לקרוא ספר מדהים שאני מנסה לגמור אותו מזמן אך לא מצליח להתרכז. היום ישבתי וקראתי שעות. עד כדי כך, שכאשר פתאום הרמתי את הראש לא הבנתי היכן אני, מה אני רואה?- ים? – הרי מהמרפסת שלי בבית לא רואים ים. ממש כך, התעוררתי מקריאה אחרי למעלה מ – 13 שבועות של טיול בהרגשה שאני בבית. הייתי בשוק כשהבנתי את זה. חוץ מזה, אחרי מספר ימים עם שכנים למיטות בריכה, אפשר לספר הרבה דברים מענינים על אנשים. ראשית השכן שלי למטה, בחור בן כ – 65 שיצא לכמה ימים עם חבר נוסף לטייל באופנועים קצת באלסקה ועכשו חוזרים הביתה ומה יש להם בראש? רק בחורות ולהתחיל איתן… זה מתחיל בתופעה שהיא די אונברסלית אצל רוכבי ההרלי, הם חייבים שידעו שהם אופנוענים על הרלי. כמעט תמיד בחולצה של הרלי או מכנסיים או ז'קט. הם חייבים להיות מזוהים באיזו דרך. ועכשו אני שומע שיחות שלהם כאשר יש את ההתלהבות של מישהי לנושא, מיד יגיע המשפט – אז בואי תצטרפי אלינו. רבק – אתה בן 65 די "מכוער " ורוצה שבחורה בת 22 + תצטרף אליך…? והם לא נשברים' אחת אחרי השניה אותו פזמון. הסיפור השני הוא על בחורה בת 25 בערך. מחוטבת ועושה יוגה. כנראה ברמה גבוהה ביותר, עד כאן הכל יפה, אבל מה – את הכל היא תעשה בצורה שתימשוך תשומת לב רבה, מיסיונרית לתשומת לב וכמה היא מאושרת כאשר הרבה אנשים מקרקרים אחריה. לבסוף, אני קולט מבט שלה של אולי קינאה אולי רצון.  בזוג צעיר אחר שנתנו נשיקה אחד לשני – כן. כנראה שחסר לה אהבה אוי וכמה היא רוצה לאהוב ואיך רואים זאת. לגביה אני אוסיף משהוא בהמשך. היתה איתנו בסולריום בחורה בת 65 לפחות, אם לא יותר. אבל נשארה בהתנהגות ובצורה בשנות ה – 60 וכמה היא שומרת על זה – כאילו היא עדיין ילדה, משתלבת בכל הפעילויות של הצעירים. היתה את האמא המדהימה עם 3 בנות חמודות, שהקימה אוהל על הדק אצלנו וטיפלה בבנות שלה בעיני בצורה מדהימה ובאיזה נעימות הכל קורה, כף לראות. היתה את היפה שהיתה או מתבלטת או נעלמת והיה את האבא והבן והאמא והבת ומספר זוגות צעירים וחברים מסוגים שונים והשלישיה שלנו. כל זה על משטח אחד של כ – 400 מ"ר במשך 3 ימים וכמעט 4 לילות. אין ספק, בשבילי זאת היתה חוויה לא צפוייה ונעימה ביותר בתוספת נוף מדהים. בקיצור – מושלם לסיום הביקור באלסקה.

יום שישי 3.8.2012
הבוקר הגענו ליעד – הנמל ב – Bellingham במדינת וושינגטון. הזמן שנותנים לך להתארגן לירידה לחוף לאיטי כמוני לא מספיק ולכן כנראה שאיבדתי את אחד משני משקפי הראיה הטובים שלי במהירות שניסיתי להתארגן ובנוסף כאשר ניסיתי למהר ולעלות על האופנוע, החלקתי על הצינור שעמדתי עליו וכמעט ומשכתי את האופנוע איתי. למזלי יוסי קלט זאת והחזיק את האופנוע כך שלא ימחץ אותי. היציאה מהעיר היתה פשוטה ועלינו על כביש המהיר מספר 5 דרומה מספר מיילים עד הקמפינג של KOA ב – Burlington. עכשו חוזרים לאוהלים ולאוכל שאנחנו מכינים, הפוזה שאנחנו אוהבים יותר. נייג'ל מנסה לסדר את הטיפולים שהאופנועים צריכים ולפי זה נסדר את הימים הבאים בהמשך הדרך.
עד כאן להפעם.  שבוע נעים לכולם.
דש משלושתנו

גבי

————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לגבי נייג'ל ויוסי

————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

« פוסטים נוספים - פוסטים קודמים »