הרפתקה דוט קום

4 בספטמבר 2013 מני אברמסון בדרך הארוכה לגיאורגיה – 5

מני עובר מאוסטריה לסולבניה ומדרים

לקרואטיה, מונטנגרו ואלבניה

ומקדוניה לא ממש חיכתה לו…


View Larger Map

1001810_10151743214393536_897702086_n.jpg

במעבר גבול בין איטליה לאוסטריה התחיל לרדת גשם ולאחר כמה ק"מ, החלטתי לעצור ליד סופר-מרקט בשביל להמתין לגשם שיפסיק לטפטף וגם ככה הייתי צריך לעשות קניות, שיהיה לי מה לבשל לקראת הערב. לאחר שעמסתי את המצרכים על הקטנוע, התחלתי לחפש מקום קאמפינג, מכיוון שהתחיל להחשיך ואני לא מתלהב לרכב בחושך עם קטנוע עמוס ועל כביש רטוב. לאחר רכיבה של 2 דקות על כביש 100 לכיוון מזרח, ראיתי מרחוק כיתוב על גג של בית  את המילה  "CAMPING" וישר רכבתי לכיוון, כאשר הגעתי לשם, קיבל אותי בחור אוסטרי בחיוך ונתן לי להתמקם על הדשא ליד הבריכה של הקאמפינג תמורת 13 אירו ואינטרנט חופשי. יום למחרת, החלטתי לקחת יום חופש ולהשאר עוד יום בקאמפינג, ליד האוהל שלי ישנה משפחה בת 5 נפשות, אמא, אבא ועוד 3 בנות בגילאים שבין 7-13 שמטיילים באירופה על האופניים ולאופניים של האבא, קשור נגרר שהוא סוחב את כל הציוד עבור המשפחה וככה הם בדרכים כבר חודשים.
ניצלתי את היום חופש, לטיול רגלי בשביל שאני לא אשכח ללכת והלכתי לטייל ביער שצמוד לאתר הקאמפינג. בעל המקום אמר לי שיש אגם יפיפה במרחק של 10 דקות הליכה ויצאתי לכיוון בהמלצתו. כאשר הגעתי לאגם, רציתי קצת להיכנס למים, אבל הדבר היה בלתי אפשרי מכיוון שהמים היו קרים, אז חזרתי לקאמפינג וחזרתי לאגם עם המיזרון המתפנח בשביל להשתזף קצת על המים. לקראת הצהריים, הרגשתי שאני חייב לרכב קצת, לפחות בהרים שקרובים לאתר וביקשתי שבעל הקאמפינג שיבנה לי מסלול של שעתיים רכיבה. ויצאתי שוב לאספלט, ההרים של אוסטריה מדהימים והאספלט איכותי, מסביב הכל ירוק ונחלים בכל מקום, מה שממש התלהבתי מאוסטריה זה מהבתים היפים שבנויים מבטון ומעץ ומקושטים באדניות עם פרחים אדומים, כאילו זה תקן שכל בית חייב להיות מקושט כך, דבר המוסיף לפסטורליות של הנוף.
יום למחרת, לאחר ביקור בעיר Lienz התחלתי להתגלגל לכיוון סלובניה על כביש 111 לכיוון דרום מזרח ונפרדתי מאוסטריה.
1069907_10151743927103536_252424525_n.jpg
דרומית לעיירה Kranjska Gora על כביש 206 שעולה לכיוון ההרים הסלובניים, יש אגם יפיפה וצלול, המים לא היו קרים כל כך אז נכנסתי קצת להתרעננות לפני שאני מטפס להרים, אחרי שהתפנקתי על בירה טובה, המשכתי דרומית על כביש 206 המפותל וטיפסי על הדרך עד מעבר הVRSIC שנמצא בגובה 1600 מטרים, כאשר מסביב הנוף מהפנט ועדיין רואים את השלג על ההרים. משם המשכתי בירידה לכיוון העיר Bovec כאשר כל הדרך יש נהר שמלווה אותך עד למטה ואיתו גם מטפסות הטמפ' ומתחילים להתגעגע לקרירות של ההרים.
החום עשה את שלו והחלטתי שבדרך לקרואטיה נעבור דרך Trieste להשתכשך קצת על החוף האיטלקי ולהנות מהגלידות המשובחות שלהם, ככה זה שהדאגה היחידה שלך זה לאן לרכב, החיים באמת קשים.
מ Trieste המשכתי לכיוון דרום מזרח על כביש E61 עד לביקורת הדרכונים של קרואטיה. בהתחלה לא הבנתי למה עוצרים את כולם לביקורות? הרי המעברים הגבול באירופה פתוחים לגמרי ונדיר שעוצרים אותך לביקורות ואז הסתבר לי שקרואטיה נכנסה לאירופה רק השנה אז  הם עדיין עושים ביקורות לכל רכב שנכנס. השוטר היה מופתע שהגעתי כל הדרך מישראל ואמר לי שזה פעם ראשונה שהוא רואה ישראלי נכנס עם האופנוע שלו לקרואטיה. נפרדנו לשלום והמשכתי כביש 8 בדרכי לעיר Rijeka שנמצאת על קו החוף. הדרך מקסימה וכוללת טיפוס על ההרים ומעברים דרך כפרים קטנים ואותנטים.
למחרת המשכתי ברכיבה דרומה על הכביש הראשי שצמוד  לים האדריאטי. הרכיבה לצד החופים המדהימים של קרואטיה, היית חוויה מרתקת אבל ממולץ לבקר בחודשים פחות חמים מחודשי יולי-אוגוסט.
בהמלצת האתר http://www.bestbikingroads.com החלטתי לסטות מכבישי החוף ולעלות לעבר ההרים, מכיוון שידעתי שיש לי עוד כמה מאות של ק"מ טובים של רכיבה לצד החופים וגם קצת לברוח מהחום של הקיץ. אז עליתי על כביש 501 שנמצא ליד העיר Kraljevica ורכבתי איתו לכיוון מזרח, על פי המסלול שהמליצו בהאתר.המסלול היה בהחלט מדהים – מה שכלל גם טיול שבילים לא מתוכנן של 50 ק"מ עם המג'סטי. כן אני יודע זה קצת מוזר ובכלל לא נוח לרכב עם קטנוע בשבילים, אבל השביל שנכנס ליער היה כל כך יפה שלא יכלתי לוותר עליו וירדתי מהאספלט קצת לקפץ על השבילים הקרואטים. באמצע יער, על איזה שביל גם הספקתי לפגוש רוכב סלובני על הפייזר שלו שכנראה גם החליט לעשות שבילים ושנינו הינו מופתעים לראות אחד את השני עם כלים שנועדו לאספלט רוכבים בשבילים. לקראת אחר הצהריים, התחלנו לרדת שוב לכיוון החופים בשביל למצוא מקום לקאמפינג והרוכב הסולבני נפרד ממני, כי היה צריך לחזור הביתה והמשיך ברכיבה צפונה.
למחרת, המשכתי ברכיבה על קו החוף כאשר אני עובר דרך הערים Zadar Split ו Dubrovnik בהחלט הערים מקסימות ונחמודות ששווה לבקר בהם.
אבל מצד שני, אני ממליץ לכל מי שמתכוון לרכב בקרואטיה, לא לעשות זאת רק על קו החוף מכיוון שבאיזשהו שלב זה די נמאס לרכב 250-300 ק"מ על קו החוף, מה גם שזה די אותו נוף והחופים יפים אבל ניראים אותו הדבר. לקראת הערב מתמקם בחוף קסום שנמצא מס' ק"מ מגבול מונטנגרו-קרואטיה, אבל בצד של קרואטיה וב"גוגל מפס" המקום ניקרא Autokamp "Monika , אחד החופים היפים בקרואטיה והקאמפינג נמצא ממש על קו המים. אין כמו לסיים את היום בטבילה באיזה חוף קסום ולהתכונן למחר לקראת מונטנגרו.
לבוקר שלמחרת מתייצב במעבר הגבול של מונטנגרו, משלם 15 אירו לגרין-קארד (ביטוח חובה) כי הגרין-קארד שהיה לי לא היה תקף למונטנגרו, ופחות מ 15 דקות השוטר מביקורת הגבולות אומר לי "ברוך הבא למדינה שלנו".
מונטנגרו מדינה קטנה ויפה. החופים שלה מאוד שונים מהחופים של קרואטיה והרבה יותר יפה. זה בגלל ההרים שנמצאים ממש על קו החוף והחופים שונים אחד מהשני והם הרבה יותר מסודרים. בכלל, מונטנגרו מנסה לקדם את התיירות הרבה יותר מאשר קרואטיה ואת זה רואים מיד שעוברים את הגבול בניהן. גם הרכיבה עצמה מאוד כייפית מכיוון שהתוואי כל הזמן משתנה והעיניים לא משתעממות לרגע. בדיעבד, אני קצת מצטער שעברתי את מונטנגרו ביום אחד ולא נשארתי שם לעוד כמה ימים בשביל לטייל גם בצד המזרחי של המדינה.
הכניסה לאלבניה עברה חלק והם לא דרשו שום גרין-קארד ותוך 20 דקות היתי כבר על כבישי האלבניה. אלבניה היא מדינה עניה וגם מצב הכבישים לא משהו ובכמה אזורים, היתי מעדיף לרכב על שביל מאשר על האספלט, אם אפשר לקרוא לזה אספלט בכלל. תוסיפו לזה את הנהגים שלא רואים אותך ממטר. המצב דרש ממני להגביר ערנות ולהיות מודע למה שקורה מסביב. אחרי כמה עשרות ק"מ, אתה כבר לומד את העניינים ואת הנורמות המקובלות ואז אתה גם מרים את הראש ומסתכל מסביב וקולט איזה מדינה יפה זאת אלבניה למרות התשתיות הגרועות. רכבתי על כביש הראשי SH1 ומשם פניתי לכביש SH6 לכיוון עיירה Burrel ותכננתי למצוא איזה מלון או מוטל לעביר את הלילה. אבל בדרך ראיתי שלט שכתוב על "קאמפינג עוד 50 ק"מ" והחלטתי לראות על מה מדובר. מצב הכביש של SH6 הוא סביר מינוס אבל הנוף בהחלט מפצה וגם האגמים שרואים בדרך. מ Burrel המשכתי  ברכיבה  עד שהגעתי לכנסיה שבכניסה יש שלט "CAMPING" היתי קצת מופתע ונכנסתי פנימה. בחצר של הכנסיה עמדה אישה עם שני ילדיה, שקיבלה אותי בחיוך ואמרה לי שאני יכול לפתוח את האוהל איפה שבא לי תמורת 9 אירו ללילה. החצר של הכנסיה היתה ריקה למעט רכב אחד של תיירים הולנדים שגם מצאו את המקום במקרה. בחצר של הכנסיה היתה רשת של כדור-עף ומאוחר יותר שהגיע בעל המקום שאלתי אותו עם יש לו כדור שאפשר לשחק ואחרי א.ערב גירדתי את הולנדים מאוהל וביחד עם בעל המקום שיחקנו כדור-עף עד הלילה ואחרי זה התפנקו על בירות קרות ואבטיח.
בבוקר התארגנתי והתחלתי בתנועה לכיוון הגבול עם מקדוניה. כאשר הגעתי למעבר הגבול הם דרשו  גרין-קארד(ביטוח). הסברתי להם שהביטוח שיש לי לא תופס למקדוניה ואני צריך רק יום אחד בשביל לחצות את מקדוניה ולעבור לבולגריה. הם אמרו לי שביטוח עולה 50 אירו ל 45 ימים. ניסיתי להסביר שוב שאין לי מה לעשות במקדוניה 45 יום ואני צריך רק ליום אחד ואני מוכן לשלם גג 10 אירו בשביל זה. הם סירבו להצעה ואמרו לי שהזמן המינימלי לביטוח הוא 45 ימיים ואני חייב לשלם 50 אירו אם אני רוצה להיכנס. הבנתי שאין לי ברירה ואמרתי אוקי ואז השוטר שרק לאיזה נהג מונית והוא הגיע עם פינקס ואז התעצבנתי ושאלתי אותו האם נהגי המוניות אצלכם הם גם סוכני הביטוח והוא ניסה להסביר לי שזה חוקי ואין לי מה לדואג. אני לא קניתי את זה עליתי על האופנוע בירכתי אותם במצוות פרו וברו וחזרתי שוב לאלבניה ורכבתי דרומה ליוון. לאחר לינה ביוון בבוקר המשכתי למעבר הגבול עם בולגריה.
בפרק הבא אכתוב על בולגריה וגאורגיה.

שבוע טוב

מני

——————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למני אברמסון

——————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

27 ביולי 2013 עודד ויטאליס באפריקה 9. זנזיבר

זנזיבר. די בשם כדי לעורר אדרנלין!

Stone Town Zanzibar 042.JPG

כנסו כאן לקישור המוביל לתוכנת תיעוד המסלול על הג'י.פי.אס. של עודד

רק השם זנזיבר מספר את רוב הסיפור. יש תמונות ווידאו קליפים – שני הראשונים הם ב 7 בבוקר לאחר שירדתי מהמעבורת וחיפשתי את האכסניה שבה רציתי להתאכסן –  שני הקליפים אח"כ הם שעתיים מאוחר יותר לאחר שהייתי שוב בנמל וחזרתי לאכסניה – אבל להעביר לכם את הנשמה של המקום – קטונתי. מיטב האוריינט.

כמו הג'ירפות והפילים לצידי הדרך כך גם סואהילית ואקונה מטטה חי וקיים – פשוט נפלא

עניין טכני – לפני בערך 2500 ק"מ – בזמביה נכנסנו לבור בכביש. המייצב של הזרוע האחורית ספג את כל החבטה והתעקם. ברכיבה "על ביצים" הגענו ל Dar Es Salaam שם חיכה לי החלק שנשלח אלי מד' אפריקה. הבוקר סייעתי לשני החברה בצילום להחליף את החלק – לכולם שלום וידידי הבאוורי מתלוצץ עם מכונאיו.

[youtube url=http://youtu.be/qEXY5UPR7mo>][youtube url=http://youtu.be/3UYx5csoLXI>][youtube url=http://youtu.be/3LY1KlY8ldY>][youtube url=http://youtu.be/5BOJjaXB0qE>]

—————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור, לצילומים ולוידאו, שמורות לעודד ויטאליס

—————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

19 ביולי 2013 עודד ויטאליס באפריקה 7. מלאווי

אופנועים בשירות האנושיות

ומלאווי המתוקה – ארץ של אנשים טובים

To Nkhata Bay 034.JPG

מסלול הרכיבה של עודד מתוך תוכנת הג'יפיאס שאיתו: כאן

ממפלי ויקטוריה דרך לוסקה בירת זמביה בדרכי לחצות את מלאווי לטנזניה.

בסט התמונות הקודמות ראיתם את מאלווין על אופנוע. מאלווין הוא מכונאי שעובד עבור NGO  שנקרא RRIDERS FOR HEALTH – מכספי תרומות נקנו אופנועים – YAMAHA SUPER TENERE (למי שחשוב)

To Lusaka 005.JPG

מאלווין על הסופר טנרה

ורופאים רוכבים עליהם בין הכפרים עם ציוד דיאגנוסטיקה בסיסי ותרופות. אחת לשנה, הארגון פותח הרשמה למסע אופנועים שהכנסותיו מופנות לארגון. הארגון פועל מעבר לזמביה גם במלאווי, זימבבואה, ליסוטו, בוצואנה וגמביה. אני מעלה את העניין משום שאפריקה מלאה בארגונים – ג'יפי הטויוטה קרוזר V8 הממוזגים שלהם ממלאים את הדרכים והפעילים שלהם בכותנות מגוהצות ממלאים את המלונות והמסעדות – לא ברור כמה מכספי התרומות אכן מחלחלים ומגיעים לנצרכים. אצל הרופאים הרוכבים ראיתי את זה קורה בבסיס בצ'יפאטה.

לא ידעתי עד שהגעתי לכאן, כמה רבים הזרמים בנצרות – המיסיונריות באפריקה לא פסה – בכל כפר יש לפחות מבנה אחד – עומד ריק – שאחת מהכנסיות "תרמה" עם שלט גדול ומאיר עיניים. בכלל, כמות שלטי ההוקרה שרואים באפריקה הוא עצום (יותר מבתי החולים בארץ) – על כל מבנה נטוש, כביש או גשר, מתקן שאיבת מים מרכזי בכפר ובכלל – שלט הוקרה גדול. חלילה שהמקומיים לא ישכחו, למי הם חייבים את כל הטוב הזה ואנחנו, המערביים, התיירים המזדמנים, שנזכור כמה אנחנו נפלאים שאפשרנו להם לחצות את הנחל החרב בלי להרטיב את כפות הרגליים.

קבוצה נוספת בעלת נוכחות הם הסינים. הם בוני התשתיות באפריקה ובמרכז אסיה – במדינות עם אוצרות טבע. תמורת זיכיונות כרייה ל 20 שנה הם סוללים את הכבישים.

"היתרון" של הסינים באותן מדינות הוא מתן כסף ללא פיקוח וללא "שאלת שאלות" לעומת האירופאים, שמקפידים בשנים האחרונות על אכיפת חוקי זכויות האדם כחלק ממימון פרויקטים במדינות הללו – לפחות זו התואנה לאבוד האחיזה המערבי באפריקה.

במדינות העניות העובדים, עובדים תמורת שכר יומי – לאחר הפרשת החלק היחסי לרכב ליסינג, משכנתא, קאנטרי וכו' הם הולכים לשוק לקנות את מצרכי ארוחת הערב והבוקר למחרת. קליפ של הרחוב הראשי בצ'יפאטה שבמזרח זמביה על הגבול עם מלאווי.

לטעמי, "הסיפור" של מלאווי הם האנשים. המדינה יפה אבל בהשוואה לשכנותיה היא עוד מדינה. רבע מהמדינה תופס אגם מלאווי – 29600 ק"מ רבועים ( שטח ישראל 20900 ק"מ רבועים) – והוא מוקד המשיכה העיקרי. היערות נחטבו לצרכי בישול והסקה – במפות ובג'י פי אס מופיעים עדיין אזורים מיוערים שבמציאות אינם קיימים (יש צילום מסך ג'י פי אס והמציאות) – הוכחדו אזורי המחיה של החי והמדינה נראית קירחת.

To Nkhata Bay 023.JPG

מה שמראה הג'י.פי.אס למעלה – והמציאות בשטח – למטה

To Nkhata Bay 025.JPG

מזמביה לטנזניה עוברים דרך מלאווי – כך חשבתי. הגעתי ללילונגווי בירת מלאווי, חשבתי ללון ולהמשיך למחרת – נשארתי שני לילות. הגעתי לאגם – MONKEY BAY- חשבתי ללון לילה ולהמשיך – נשארתי שני לילות. כעת אני ב SENGA BAY  נשאר ללילה שני – האנשים, הם כל כך נחמדים, כל כך נעימים – זה לא משהו שיש לי מילים לתיאור, אני פשוט לא רוצה להמשיך מפה.

הכל מתנהל על הכביש תוך כדי לעיסת ומציצת קנה סוכר – הילדים משחקים, המסחר, ה"פרלמנטים" הגבריים והנשיים וכמובן בע"ח – ניסיתי במספר קליפים להמחיש לכם.

כאן למטה, אוסף קטעי רכיבה קצרים אם בא לכם להתחבר אלי, לרכיבה בדרכים המאובקות של מלאווי:

[youtube url=http://youtu.be/BF3ydXOIVrc>] [youtube url=http://youtu.be/dExQwsI6k3Y>]

[youtube url=http://youtu.be/BzN3ko7yIpw>] [youtube url=http://youtu.be/kEBfKEmoiWo>]

[youtube url=http://youtu.be/-AgPFjtOWAw>] [youtube url=http://youtu.be/lmz8ABfeNa8>] [youtube url=http://youtu.be/5dLbjEU_dOo>]

————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לתמונות לוידאו ולסיפור שמורות לעודד ויטאליס

————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

11 ביולי 2013 עודד ויטאליס באפריקה 6. מבוצואנה לזמביה

תה עם המלכה

מפלי ויקטוריה וסגנון אנגלי תואם

Victoria Falls ZA 054.JPG

כדי לראות את מסלול הרכיבה הקליקו כאן

חציתי לזמביה, לליווינגסטון ולמפלי ויקטוריה.  המפלים – תחילה רואים מרחוק את רסס המים, אח"כ שומעים את העוצמה – מעבר לכך שמאד רטוב – עוצר נשימה.

בכדי להסדיר את הנשימה, נכנסתי "לרויאל לווינגסטון" ל"היי תה" (HIGH TEA)– עפ"י האווירה – המלכה עומדת להכנס בכל רגע – היא לא.

מהגשר שמחבר בין זימבבואה לזמביה קופצים בנג'י – אחד האתרים הנחשבים ביותר ב'זאנר.

מאז ד' אפריקה אני רוכב ברוח חזקה יותר או פחות. אני מניח שהסיבה היא שכל האזור נמצא ברמה של 1000-1500 מ' – צילמתי שתי תמונות של עשב לצד הדרך להמחשה.

כותב מלוסקה בירת זמביה בדרכי למלאווי – בעוד שעה ק

מכאן אוסף תמונות:

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

9 ביולי 2013 עודד ויטאליס באפריקה 5. מנמיביה מזרחה

לאורך נהר האוקוואנגו הפלאי

אפריקה מתחילה להיראות יותר אפריקה

Kwando  River 014.JPG

מסלול הרכיבה של עודד כפי שמתועד באפליקציית הג'י.פי.אס. שאיתו

טוב, אפריקה זה באמת. נוסעים בכביש ולצד הדרך פילים. עד אתמול הייתי בטוח שזה שייך למחלקת פיית השיניים. אני בכזאת התרגשות שכנראה אשן מחותל הלילה.

אתמול פגשתי שני חבר'ה ד' אפריקאים שיש לי אופנוע כמו שלהם – אחי האובדים. בלא להתמהמה, הם החליטו לחגוג את האירוע עם אחים אובדים אחרים (שבט אחר) – זה נגמר בלינה משותפת בקמפינג. הם ממש ממהרים, עזבו מוקדם בבוקר.

אני בנחת המשכתי לבדי להתגלגל מזרחה לכיוון זמביה כאשר לצידי הדרך עדרי פילים – מדהים.

לאורך נהר האוקוואנגו – נשפך לנהר הזמבזי ושותף בכיר למפלי ויקטוריה – אני מתקרב – על שביל מצאתי קמפינג נחמד עם בקתות על המים. לפני השקיעה הצטרפתי לשיט על הנהר – את שראיתי, בתמונות.

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטאליס

————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

פוסטים קודמים »