הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש פברואר, 2013

24 בפברואר 2013 גבי מחנה את האופנוע ומצרף את שי לסיבוב – כתבה 39

לאחר עשרות אלפי ק"מ על האופנוע

גבי מעמיד אותו למנוחה, מצרף חבר, שוכר רכב

שוב יוצאים לגמוא מרחקים

IMG_1288.JPG


הצג מפה גדולה יותר

אתחיל במי זה שי : חבר ילדות , למדנו יחד בכפר הירוק, עשינו צבא ביחד בנח"ל ( היינו גרעין לקליה ) ומאז יחד בקליה. התכנית היא לרדת ל- El bolson ולטייל קצת באיזור. לרדת לטרוולין ןלחצות את הגבול לצ'ילה בפוטאלפו ולרדת לקארטרה אוסטראל (אותה חציתי על האופנוע אך לפני חודש וחצי) ולפנות צפונה לצ'יטן. לחצות במעבורת לחצי האי צ'ירואה. לעלות את הקראטרה צפונה לכוון פוקון ולחצות שוב חזרה לארגנטינה. משם לעלות צפונה לכוון סלטה וחוחוי, ככל שיתן לנו הזמן. לאחר מכן נגיע למפלי האיגואסו. נשוב חזרה לבואנוס איירס ב – 12.3 כאשר לשי יש טיסה לארץ ב – 14.3. בתוך כל זה אצטרך להחליט על המשך הדרך שלי. השאלה היא אם להמשיך לרכוב קצת צפונה לכיוון ברזיל, או לטוס למיאמי עם האופנוע , (יש לי טיסה ב – 20.4 מפלורידה הביתה). כרגע האופנוע שלי שמור היטב בחניון הבית של בן דודי. כמו שכבר נכתב כאן באתר, בבואנוס איירס יש מוסד ייחודי: "דאקר מוטוס" מוסך/הוסטל בשכונת פלורידה שהקימו חוויאר ואשתו סנדרה, שני חבר'ה יהודים שהבינו כי יש תנועה ערה של תיירות אופנועים בדרום אמריקה. מאז, אופנוענים זרים נעזרים בהם, בתיקונים והכנת האופנועים, מגורים (תנאים פשוטים למדי, במיטות קומותיים) ועזרה במשלוח אופנועים מעבר לים. כך שהייתי בקשר עם סנדרה מ"דקר מוטורס" לגבי האפשרות שהיא תארגן לי את כל העברה של האופנוע למיאמי.

שכרנו רכב בחברת Localiza בזכות המלצות טובות והפריסה של החברה בארגנטינה. אני משמש כנהג , מדריך, דובר ומתכנן מסלול. שי לא דובר כלל ספרדית, נהנה מצפיה בנוף… 🙂 . סה"כ המרחק המתוכנן בסיבוב הזה עם שי הוא כ-8-10 אלף ק"מ. אגב, מחיר הדלק בארגנטינה הוא כמחצית ממחירו בארץ בעיקר בגלל שער המטבע שעובד לטובתנו.

יום שני 18.2.2013
היום בתכנית, לצאת לדרך לכוון Bariloche  כ-1630 ק"מ מבואנוס איירס. קבענו עם בן דודי שיפנה אותנו לחלפן כספים כדי לשפר ולמקסם את ערך כספנו… החלפנו סכומים יפים כדי להנות מהמתנה שארגנטינה נותנת לתייר שבא עם דולר מזומן. השער הרשמי של הדולר הוא כ – 4.9 פזו לעומת זאת, השער "המקביל" כמו שהוא נקרא, עומד היום על 7.7 פזו לדולר, (הופך ש"ח ישראלי 1 ל – 2 פזו ארגנטינאים) כך שהוא מוזיל מאד את העלויות הגבוהות הקיימות כאן. לאחר ששי הכיר גם את החלק הארגנטינאי של המשפחה שלי כאן, יצאנו לדרך הפקוקה והצפופה מערבה. את העצירה הממשית הראשונה, עשינו בעיר קטנה וחמודה בשם Trenque lauquen  שהייתה נעימה מאד למרות השעה המאוחרת בה הגענו. מאחר ומדובר בארץ הבשר המוחלטת, הלכנו לעזור לה להפגין את המומחיות הזו… אכלנו סטייק טוב ושתינו קפה נהדר בבית קפה נעים ונפלנו למזרונים בכיף .

יום שלישי 19.2.2013
בארץ הענק הזו שאינה נגמרת, צריך סבלנות, כושר נהיגה ותכנון. היום מתוכנן יום נסיעה ארוך לכוון העיר Neuquen חתיכת נסיעה של -850 ק"מ. הנוף מתחיל להשתנות – אנחנו עוזבים את אזור הפמפה הרטובה (כמויות גשם של כ- 900 מ"מ) ונכנסים לאזור הפמפה היבשה (כ – 600 מ"מ גשם בשנה) עדיין שולטות באזור חוות המשלבות גידולים חקלאיים עם טיפוח בקר לחלב ובשר. רק דרומה יותר, אפשר לראות שהחוות מגדלות עדרים רק לבשר במרחבי מרעה חופשי. אין באיזור זה די גשם שניתן לבסס עליו גידולים חקלאיים למזון או תעשיה. ה GPS משך אותנו לכביש צדדי שהיה קצר יותר אך איטי יותר בגלל שהיה משובש, יחד עם זאת, זכינו בסוג של פיצוי השמור למי שבוחר בדרכים לא שגרתיות – בנוף שונה ומיוחד. כאשר חצינו את Rio grande זכה הרכב שלנו לחיטוי שיש לעשות כאשר עוברים ממחוז למחוז (מלה פמפה ל – ריאו גרנדה) כדי למנוע העברת מחלות צמחים ובע"ח – במחיר סמלי של כמה פזוס. לקראת אחר הצהרים, הגענו ל- Neuquen שהיא עיר ממש גדולה (כ-250,000  תושב ותושבת ) ומצאנו לנו מקום להתמקם ואפילו הספקנו לעשות סיבוב בעיר ומסעדותיה.

יום רביעי 20.2.2013
לאחר ארוחת בוקר משביעה למדי, יצאנו שוב לדרך החולפת בנוף שטוח, בו השמים, הכביש וקו האופק נשארים כאילו באותו מקום במשך שעות. רצינו כבר להגיע מוקדם ככל האפשר לברילוצ'ה ולהתמקם. יש לנו כוונה להשאר בה כמה ימים. לאחר כשעתיים, עצרנו לקפה בעיירה קטנה בשם  Piedra del agua (בתחנת דלק של Petrobras ) המקום נעים ביותר במזג אויר יפה וקשה להסתיר את העובדה… שמה לעשות אנחנו נהנים… בהמשך, הנוף הופך להיות הררי יותר זרוע חורשות שהופכות ליערות. הכביש האיכותי מתפתל בנינוחות בין גאיות וצלעות הרים כשפה ושם, חוצים גשרים על נחלים ונהרות שוקקי מים. אנחנו עוצרים לצלם כל הזמן, מגיעים אחר הצהרים ל-  San carlos de bariloche ומתבייתים על מקום שהייתי בו בעבר והשאיר לי טעם טוב, ואכן מצאנו אותו אבל מגלים שהוא סגור מזה חודשיים. לא רחוק מצאנו לנו מקום נעים להעביר בו מספר לילות. התארגנו ויצאנו לכוון שדה התעופה לקבל אישור מחברת השכרת הרכב, להעברתו לצ'ילה. אישור שאפשר לקבל רק כאן. משם פנינו לתחנת מידע לתיירים לאסוף הסברים על אפשרויות הטיול באזור. בערב הלכנו לאכול סטייק אצל  Tony שהרבה ישראלים המתיירים באיזור (ויש הרבה) עולים אליו לרגל.  שי הודיע שהוא נהנה מאד מהסטייק שלו ואני לעומת זאת…אגיד רק שאכלתי יותר טובים ממנו…

יום חמישי 21.2.2013
היום החלטנו לעשות את מה שנקרא כאן Circuito chico , זה מסלול היקפי המתחיל מערבית לעיר וכולל עצירות בנקודות נוף מיוחדות לאורך האגמים. התחלנו בעליה ברכבל ב –  Cero campanario המופלא שממנו נשקף נוף מדהים של האגמים באזור, שכדי לעכל את עוצמת היופי, יש פשוט לשבת, לראות ולהפנים את הייחוד של המקום. הרבה תיירים מגיעים לאיזור האגמים, בטיסות מיוחדות מצפון אמריקה ואירופה. ויש הטוענים שהבתוליות הפראית של חבל ארץ זה, הכולל את הרי האנדים במזרח – יפה בהרבה מהנופים האירופאים הקלאסיים. משם המשכנו לתצפית בשם Punto panoramico  שאפשר לראות את האגמים הכחולים מזוית אחרת נוספת, לא פחות יפה ומרשימה. המשכנו ל-  Parque municipal llao-llao ומשם לאזור  Colonia suiza שם הוספנו לעצמנו כמה מאות גרמים כאשר בלענו 2  Choripan כל אחד (זוהי לחמניה עם צ'וריסו). משם המשכנו ל –   Cero catedral וקינחנו את היום בגלידת  Jauja המפורסמת. בערב הבנו כי אכלנו הרבה אבל לא מספיק אז…קדימה, הלכנו לאכול במסעדה מקומית…החיים הטובים.

יום שישי 22.2.2013
אנחנו  באיזור האגמים. חלקת אלוהים הלקוחה ישר מחוברות תיירות וגלויות שמדביקים למקרר. היום עשינו את המסלול בשמו המקומי:  Circuilo grande זה מסלול של 7 האגמים אך בלי להגיע ל- San martin de los andes . יצאנו לכוון העיירה Va. la angostura מצפון מערבית לברילוצ'ה, לאחר שעוקפים את הצד המזרחי של אגם  Nahuel huapi שעליו יושבת ברילוצ'ה. מזג האויר הקייצי שהיה איתנו היום, הוסיף הרבה ליופי שראינו כל הדרך לאנגוסטורה. שם ישבנו לקפה ראשון במסעדה נחמדה ליד המעגן של העיירה הציורית, המוקפת הרים מיוערים, מפרצים רגועים, ובתים שיושבים על ובתוך הנוף. מקום ציורי שחולמים עליו.  משם המשכנו צפונה לא יכולנו להרגע מהיופי הנדיר, כך שעצרנו לצילומים כמעט בכל אגם שעברנו לידו עד שפנינו מזרחה על דרך לא סלולה מספר 65 לכוון העיירונת  Va.taraful הנוף בדרך אליה, היה אולי היפה ביותר עד כה. הדרך הלא סלולה התפתלה בנוחות ביחס לנסיון שלי מרכיבת השטח כשעוד עברתי בשטחים דומים על אופנוע. בטרפול עצרנו לארוחה קלה בבית קפה מדהים ובמזג אויר נעים ביותר והרשנו לעצמנו להתנהג כמו תיירים. כלומר לא הפסקנו להתפעל בקולי קולות. יצאנו בכביש הראשי מספר 237 ואיתו שבנו חזרה לברילוצ'ה.

חג שמח לכולם ממני גבי

—————————————————————————————————————

עריכה יוני. כל הזכויות C שמורות לגבי פלקסר

—————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

16 בפברואר 2013 גבי נח בבואנוס אייר – כתבה 38

בואנוס איירס הצומת ממנו גבי

יצטרך להחליט, מה הלאה

P1080912.JPG

ביקור בחווה המשפחתית אי שם בפאמפאס מדרום מערב לבואנוס-איירס


הצג מפה גדולה יותר

אני כרגע בבואנוס איירס, נח לאחר רכיבה של כמה עשרות אלפי קילומטרים. שוקל מה הלאה. בינתיים יש משפחה ויש אחלה מקום 🙂

יום שבת וראשון 9,10.2.2013
בערב יום שישי הוזמנו לבקר בחווה שבבעלות משפחת דודתי בארגנטינה והמנוהלת ע"י בנות הדודות שלי שנסעו לחווה לסוף שבוע של עבודה ומנוחה. מאד עניין אותי לראות את החוות החקלאיות באותם אזורים. כך שקפצתי על ההזדמנות. היציאה מהעיר בשבת בבוקר, הייתה סבירה אך איטית בגלל הצפיפות (יש סוף שבוע ארוך של 4 ימים) אבל בסוף זה השתחרר ויצאנו לכביש הפתוח. החווה במרחק 550 ק"מ (רק כדי להבין, המרחק בין אילת למטולה בקו ישר, הוא 420 ק"מ) אך עדיין במחוז בואנוס-איירס ונמצאת על הגבול עם מחוז La pampa  דרום מערבית למחוז Buenos aires. הנסיעה ארכה כ – 6.5 שעות וחלפה על פני חוות חקלאיות גדולות. עצומות ממש. כמה מקום יש להם כאן, אפשר להשתגע… אזור המזרחי יותר, הקרוב נקרא "פמפה רטובה" (בזכות כמויות הגשמים הגבוהות) והאזור המערבי שבו יורדים רק כ – 600 מ"מ גשם בשנה נקרא סתם: "פמפס". הגידולים העיקריים הם הסוייה שמחירה הגבוה בשווקים העולמיים עוזרים מאד לארגנטינה (כמובן שעל היצוא יש מיסים) תירס וחמניות לשמן. חלק מהגידולים משמשים לשילוב בייצור ביו-דלק. עברנו על פני מאות ואולי אלפי – קילומטרים מרובעים של הגידולים האלה בנסיעה דרום מערבה לכוון החווה על כביש 5. בנוסף לזה, יש בחלק מהחוות רפתות חלב ועדרי עגלים לבשר ממלאים את שטחי המרעה הפתוח. לפי ההסבר שקיבלנו, אין להם מערכת להסדר מחיר החלב כמו בארץ ובשנים האחרונות, הדבר גרם להפסדים בענף החלב שהלך וקטן עד למצב בו היום המוצר הזה נמצא על גבול החסר. הם מאמינים, כי כרגע מחיר החלב צפוי לעלות, מה שישפר את התוצאות העיסקיות של הענף. עשינו סיבוב בחווה שגודלה 2500 אקטר שהם כ – 25000 דונם (יש להם 2 כאלה באזור) וחווינו חוייה חקלאית נהדרת, בנוסף לאוירה משפחתית יפה. ישנו לילה בחווה המטופחת ולמחרת לקראת הצהרים, יצאנו לדרכנו חזרה לבואנוס-איירס. הפעם, הנסיעה נמשכה כ-8 שעות, זאת בגלל הצפיפות הרבה בכניסה לעיר הענקית הזאת.

יום שני 11.2.2013
לאחר יום הנסיעה הארוך אתמול, חיבקנו את המזרנים היום עד מאוחר. התנהלנו באיטיות של אנשים בחופשה ורק בצהרים יצאנו להפלגה בסירה של בו דודי על יובלו של נהר הפראנה. האזור הוא השפך המחבר אותו לנהר La plata המקום מתאפיין בסבך פראי אדיר, שופע צמחיה ומצטיין ביופי ייחודי. לא מעט אנשים מתחברים למקום, קונים לעצמם חלקות קרקע ובונים בתי נופש לסופי שבוע (גם למשפחתי יש בית כזה). ההפלגה נמשכה בכיף ועצרנו באחד "האיים" לאכול ארוחת צהרים מאוחרת המבוססת על… בשר כמובן. בערב, בדרך חזרה לבואנוס, עצרנו באחד המוקדים של הקרנבל הנחגג ברחבי המדינה (ושלח את כולם ליומיים חופשה מעבר לסופ"ש) נהנינו מאד מהאוירה והחוייה של שמחה המונית מקומית, בה משולבת מסורת נוצרית עם מסורת תרבותית מקומית. בדרום אמריקה הקרנבלים נחגגים כל הזמן, בכל רגע נתון ביבשת מישהו מוצא סיבה לחגוג ולהשתחרר. זו באמת שמחה אישית של אנשים. בפשטות, בצבע ובהשקעה שלעיתים מתוכננת כל השנה.

בקיצור, כמו שכבר הבנתם, עכשיו האופנוע מאופסן בבית דודי לקראת המשך המסע – ברגע שאחליט לאן אפנה את החרטום – כן, רחוק ממסע אופנוע , אבל ממש בתוך חוייה תיירותית נהדרת.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

9 בפברואר 2013 גבי מגיע לבואנוס איירס – כתבה 37

החוף המזרחי של ארגנטינה הוא כביש אחד ארוך

וליליד ארגנטינה, הוא מסע נוסטלגי נעים

P1080800.JPG


הצג את הוראות נסיעה ל-Buenos Aires, Argentina במפה גדולה יותר

יום שישי 1.2.2012
לאחר ביקור בשמורת הטבע והיכרות עם הסביבה ברדיוס הרחב של העיר הכרזתי על יום למנוחה ולקריאה. מזמן לא עשיתי את זה ואכן נהנתי מאד מכך שהמסע הוא גם התחברות לסוג של שקט ורגיעה ולא רק חתירה קדימה כל הזמן. אחר כך הלכתי קצת לטייל ברחובות פוארטו מדרין, כדי להזיז קצת את הגוף אבל לא יותר מדי… העיר מתקיימת כמרכז תיירותי איזורי – בעיקר בזכות שמורת הטבע הסמוכה. מלא בתי מלון ותעשייה מפותחת של צימרים – כי רוב רובם של המגיעים לכאן לא מחפשים יותר מלילה אחד, כדי לבלום יום בשמורה. בהתאם המון חנויות תיירותיות שמנצלות את היותה של פוארטו מדרין העיר שנוגעת בפאטגוניה המיתולוגית. הככר המרכזית הסמוכה לטיילת הומה כל היום ורועשת בפעילויות כל ערב.

יום שבת 2.2.2012
לאחר 3 ימים שלא רכבתי, קמתי מוכן וסקרן לקראת הרכיבה. זה קצת מצחיק, אבל בדקות הראשונות הרגשתי כאילו אני לומד את האופנוע מחדש. היה קצת קריר בשעתיים הראשונות ואחר כך השתפר מעט. הנוף ממשיך להיות מישורי ברובו עם עשביה נמוכה ולאורכו ישנן עשרות חוות בקר. כל זאת עד בערך הק"מ ה-1000 לפני בואנוס איירס כבר מעל 2000 ק"מ מאוסואייה. מכאן, בצורה די חדה מתחילים לראות חוות עם גידולים חקלאיים כמו תירס, אספסת וחמניות (שאותן צילמתי) בשבילי זה היה כמו להגיע לעולם המוכר, לאחר שבוע של ערבות פאטגוניה האין סופיות. אחה"צ הגעתי לעיר שבחרתי להתמקם בה בדרך צפונה (Viedma) עיר מחוז בת כ 50 אלף תושבים, הנחשבת לעיר הצפונית והעתיקה ביותר בפאטגוניה, המשרתת את האיזור החקלאי והשוכנת מצידו הדרומי של נהר הריו נגרו הנשפך לאוקיינוס האטלנטי כעבור עוד 30 ק"מ מזרחה. כשנכנסתי לעיר התכליתית והרדומה הזו, חשבתי לרגע שטעיתי בגדול, אבל כאשר התמקמתי במקום נחמד ויצאתי לסיבוב הבנתי עד כמה נחמד המקום. רחובות מודרניים ומה שנקרא ציביליזציה מערבית מתקדמת.

יום ראשון 3.2.2013
הרכיבה הבוקר החלה בשעה ראשונה של חוייה נהדרת; מזג אויר נעים, ללא רוח, כביש מגוהץ וכמעט ריק מתנועה (יום ראשון – שבתון ) הרגשתי כאילו אני ברכבת ונהנה מהצפיה בנוף היפה שאני אוהב כל כך. בשעה השניה הכל השתנה וחזרתי לרכיבה שמתמודדת עם רוח ותנועה שמתגברת והריכוז חוזר לכביש. למרות זאת אני נהנה מהעובדה שאני עוצר מתי שבא לי ומצלם בלי להיות מוטרד "מהקבוצה". בימים האחרונים אני חש במספר דברים שעוברים עלי ואני לא משתף מספיק את מי שקורא את הדברים. ראשית, "הפירגון" אין כמו הארגנטינאים שמפרגנים לך כל הזמן, זה בא לדי ביטוי בהיבהובים של רכבים שבאים ממול ואני מחזיר להם בניפנוף יד בכמות שיש ימים שיד שמאל כבר כואבת ממספר הפעמים שניפנפתי בה… אחר כך, הפגישות בתחנות הדלק. אין כמעט תחנה שלא ניגשים מספר אנשים לדבר איתי על האופנוע והמסלול שעברתי ופשוט כיף לראות את השמחה שלהם וההערכה לה אני זוכה על המסע שאני עושה. אנשים מכבדים ומעריכים (יש לציין שידיעת השפה עוזרת מאד בהתקשרות) . דבר נהדר נוסף שנתקלתי בו מאז הגיעי לארגנטינה זה היחס שאני מקבל בגין פניה לעזרה. במידה וזה בירור על כוון נסיעה או שאלה על מלון או מיקום מסויים שאני מחפש. בשבילי זו חוויה נהדרת אפשר לומר מתקנת, איתה אני נפגש לראשונה בחיי בעוצמה כזאת. בכלל, כל זאת בנוסף להאוכל הנהדר, הנוף הנפלא, הביקור בארץ הולדתי מציף בי אושר לא רגיל. מקווה שכך ימשיך להיות בשבועות שעוד נותרו לי בארגנטינה בנוסף לפגישה הצפויה לי עם המשפחה שלי. הגעתי ל Tres arroyos עוד עיר מחוז היסטורית יפה ושבעה, היושבת באיזור חקלאי פורה. בתחנת הדלק קיבלתי טיפ נהדר למלון חדש וזול יחסית והתמקמתי בו לשביעות רצוני. יצאתי לסיבוב הרגיל הפעם עם מצלמה ואכן המקום לא איכזב וזכיתי למספר צילומים יפים של מרכז עיר יפה ונעימה שפינקה אותי גם בסנדוויץ מיגה ואמפנדות טעימות. עד כאן להיום .

יום שני 4.2.2013
הבוקר כאשר התעוררתי ופתחתי את הוילון נהיה לי שחור בעניים מהרוחות שנשבו ואכן כך היה בשעתיים הראשונות. רכבתי לאט כדי לא להשתגע ו גרוע מכך, שכאשר זרקתי מבט לשעונים… המרחק לא זז. בהמשך נרגע הרוח והרכיבה נרגע והפחה לנעימה. ידעתי כי לאחר כ – 300 ק"מ של רכיבה, יש חנות גדולה של אופנועים על כביש מספר 3 שיש בה הכל. חשבתי להשלים ציוד בדרך מבלי להתרוצץ בבואנוס איירס הענקית. אך לשוא, לא היה להם כלום ביחס לרשימת החלקים שאני צריך. לעומת זאת, התברר שהבעלים של המקום, שני אחים שמתחרים ב"ראלי דקר" והם אלופי ארבעת השנים האחרונות בקטגורית טרקטורונים. קשקשתי עם אחד מהם כחצי שעה והוא התלהב מהמסע שלי לאורך היבשת. הוא די הופתע שאמרתי לו שלא ראיתי שום דבר מהראלי הנוכחי שהסתובב בין פרו. ארגנטינה והסתיים בצ'ילה. להבנתו כל מי שרוכב על אופנוע זה שיא שחייבים להיות שותפים בו ואני צריך הייתי להסביר לו שאני מטייל על אופנוע בכיף אבל זה רחוק מלהיות הדבר הכי מעניין בחיי. נפרדנו בלי ציוד שרציתי אבל עם תמונות של כלים אלופים והאלוף עצמו. הייתי כבר כ-100 ק"מ מהיעד שלי להיום אבל רק 200 ק"מ מבואנוס איירס (כאשר תכננתי את היום חשבתי שהמרחק לבואנוס גדול יותר) החלטתי להרביץ את כל הדרך עוד היום, למרות השעה המאוחרת יחסית ולמרות שהודעתי שאני מגיע רק מחר לביתו של בן דודי בבלגרנו (רובע בבואנוס). למזלי את הכתובת העלתי עוד אתמול על ה – GPS כך שהמכשיר הוביל אותי בקלות בדרכים הסבוכות שנכנסות לעיר הענקית הזאת (כ- 13 מליון תושבים) חששתי מאד שאגיע בשעת הלחץ אבל גם זה היה סביר והגעתי די בקלות לבית ברחוב  La pampa אשר ברובע Belgrano . התקבלתי בשמחה כמו תמיד ומיד הרגשתי את האוירה הביתית שכל כך חסרה במסע שכזה.

יום שלישי 5.2.2013
זהו אני בבואנוס איירס. אפשר לומר בסוג של בית. אתמול בערב קשקשנו עד שעה מאוחרת עם עוד בת דודה שבאה לבקר ולכן הקדשתי את היום למנוחה. בכל זאת, באמצע היום יצאתי לסיבוב ( ולא לקחתי מצלמה ) מכוון שחשבתי סתם להזיז את הגוף קצת ולא להרבה זמן. בכל זאת הפסדתי הרבה דברים יפים שראיתי ואני אנסה להשלים את החסר בהמשך, כאשר הלכתי ברחוב Pueyrredon  לכוון רובע Once  שהוא אזור העסקים של בואנוס שרבים מהם יהודים אורתודוקסים, ראיתי כ – 10 סוכנויות של אופנועים מהם 1 של סוזוקי אבל לאף אחד מהם אין את המיקרו סוויץ של הרגלית, בהזמנה מיוחדת זה יקח מספר ימים. התארגנתי על בגדים חדשים קצת (כדי להראות נורמלי) כל מה שיש, לי דהוי בצורה שרק עכשיו אני קולט שאני לובש בגדים שקניתי 3 בעשר דולר בעיירה בדקוטה לפני יותר מחצי שנה. בערב, בפגישה עם עוד בן דוד בדקנו מספר אפשרויות ל"אזרח" את האופנוע ולמכור כאן מבלי שאני אצטרך להטיס אותו למיאמי ואז למכור אותו במחיר די חלש. עכשיו אנחנו יודעים שזה אפשרי, כל הסימנים אומרים שכן, אבל עד שלא נדע סופית את העלות אצטרך להמתין עם ההחלטה.

יום רביעי וחמישי 6,7.2.2013
זהו, אני עסוק כרגע באופן אינטנסיבי בקיפול המסע שלי מדרום אמריקה. הקטעים האתגריים, הארוכים, המתישים וההרפתקנים, מגיעים בקרוב לקיצם. זה די נוח לפעול בעיר שאני מכיר ובשפה שאני מבין ומדבר. אני מרגיש כאן כמו דג במים והכל די פשוט, שלא לדבר על היתרון של שהייה במסגרת משפחתית. ביומיים האחרונים הייתי עסוק כולי בחיפוש מידע לגבי המהלכים שצריך לעשות, כדי לאפשר לי בסופו של דבר למכור את האופנוע בארגנטינה, בלי צורך לטוס עם האופנוע לארה"ב. כל המאמצים לא צלחו וכנראה שאין אפשרות "לאזרח" את האופנוע ולמכור בתהליך מהיר. (זה מחייב אותי ואת האופנוע לחיות שנה בארגנטינה עד אשר אפשר לממש מכירה). עכשיו אני עסוק באיסוף מידע, על העברת האופנוע בדרך הזולה ביותר למיאמי. בין לבין, אני מסתובב בבואנוס-איירס היפה ומצלם – עד שאשלים סיבוב מלא בכל אתרי העיר היפה הזאת.

זהו בינתיים. ד"ש מבואנוס איירס ושבוע נפלא

גבי

—————————————————————————————————————————————————–

עריכה יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי פלקסר.

—————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

3 בפברואר 2013 דורון מגיע לסוף העולם – אוסואייה.

במלאת 282 ימים מאז יצא לדרך

דורון מגיע לשלט הכי נחשק בעולם הרכיבה האתגרית

204416_10151353614928836_350613139_o.jpg

כל מילה נוספת מיותרת. כנסו לאתר של דורון כאן

——————————————————————————————————-

כל הזכויות C לצילום שמורות לדורון קדמיאל

——————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

2 בפברואר 2013 גבי עולה מאוסואייה צפונה – כתבה 36

המסע ממשיך לכיוון צפון

ולשמורות הטבע של מזרח פטגוניה

P1080660.JPG


הצג מפה גדולה יותר

יום שבת 26.1.2013
אין ספק שקשה לעזוב מקום יפה ונעים כמו אל קלפטה, ויחד עם זאת, אין ברירה וחייבים להמשיך בדרך. אכלתי ארוחת בוקר טובה בהוסטל ויצאתי לרכיבה הלא ארוכה בתקווה למצוא פתרון למיקרו סווי'ץ של רגלית האופנוע, שלא מפריע לרכיבה אבל אני מרגיש חסר בלי זה. משטר הרוחות באיזור זה של פטגוניה הוא ממערב למזרח ולכן מזג האויר היה הרבה יותר טוב מאשר בדרך הלוך והרכיבה עברה בנעימים כאשר הגעתי ל Rio gallego  ולחנות האופנועים היחידה בעיר, אמר לי בעל המקום שהם לא מחזיקים חלקים כאלה, כי הם לא נשברים… ואז הוא הבין את הגיחוך שבדבריו מכוון שהחזקתי ביד חלק כזה שבור. כמובן שזה לא ממש עזר לפתרון הבעיה. התמקמתי באותו מלון קטן מהפעמיים הקודמות שעברתי כאן. מקלחת ויצאתי לסיבוב מאכלים מקומיים (אמפנדה וסנדביץ מיגה). בערב חזיתי במראה מדהים האופייני לעונת השנה בחלק זה של העולם, הקרוב כל כך לאנטארטיקה: משחקי צבע על כל גווני האדום סגול בוהקים נמתחו על כל השמים ומנגד ירח מלא ועגול. (לצערי המצלמה נשארה מאחור) במידה ולמישהו היתה מצלמה 180 מעלות הוא היה זוכה לצילום שהיה ראוי לתואר "תמונת השנה".


כביש מספר 3 העובר לאורך החוף האטלנטי של דרום אמריקה בארגנטינה. באמת "כביש ללא סוף"


יום ראשון 27.1.2013

יצאתי צפונה מריו גאייגוס. הפעם שלא כמו בשהייתי הקודמת כאן בעיר הדרומית ביותר בפאטגוניה, לא היתה הפסקת חשמל, אבל הרי כדי להצדיק את המושג "אחד המקומות הרחוקים בעולם", אי אפשר בלי תקלות; אז האינטרנט עדיין לא תיפקד כראוי. במקרים כאלה, אני שולח SMS הביתה להודיע שהכל בסדר ויוצא לדרך. אומרים שאמריקה הלטינית זה סוג של עולם שלישי. אך, איני זוכר אם ציינתי בעבר, כי כיסוי הרשתות ההסלולרית במרכז ודרום אמריקה, הוא מושלם ובהרבה מקרים, טוב יותר מאשר באיזורים נרחבים בארה"ב וקנדה המודרניות בהן היו מקומות שלא הייתה לנו תקשורת סלולרית – כשעוד רכבתי שם עם יוסי ונייג'ל. הרכיבה צפונה בשעה הראשונה הייתה נעימה, אך לאחר מכן החלה לטוס סביבי רוח שהגיעה ממערב – כזו שרק פטגוניה יודעת לייצר כמותה (ביחד עם מונטנה בארה"ב) והרכיבה הפכה לקשה עד לתחנה הראשונה לאחר כ – 250 ק"מ רצופים בהם לא ירדתי מהאופנוע. לא זכור לי דבר דומה במסע הזה עד היום. את מאה הק"מ האחרונים עד Puerto san julian, נסעתי באיטיות שהקלה על הרכיבה. חזרתי ללון באותו מקום שהייתי בו לפני כשבוע בדרך דרומה  ומכוון שקליטת האינטרנט כאן איכותית למדי, אני משלים יומיים אחרונים בכתיבה ומתכנן את המסלול לימים הקרובים.

יום שני 28.1.2013
אמש כיוונתי שעון כדי לקום יחסית מוקדם ולהספיק להגיע ליעד הבא: העיר Comodoro rivadavia. שם אני מקווה למצוא פתרון לטיפול תקופתי לאופנוע ואולי חלקים שלא הצלחתי למצוא דרומה מכאן. הרכיבה בשעה הראשונה עברה טוב ולאחר מכן חזרתי למאבק עם  ידידתי הרוח למשך כשעתיים ולאחר שנתרצתה, נעלמה. ההפתעה של היום הגיעה באמצע היום, כאשר לפתע הרגשתי כאילו אני רוכב בוואקום. לא הייתה רוח. שקט מוחלט והרגשה שכאילו אני מנותק מהעולם. הסתכלתי לצדדים לראות אם אני מתקדם. זרקתי מבט ללוח הנתונים… ובדקתי אם השעונים עובדים ואולי בכלל יש צלחת מעופפת מעלי או בכלל אני חולם. אלה היו כמה דקות מדהימות של חוויה שקשה לתאר. למרות הניסיון שלי כאן לעשות זאת. לאחר כמה דקות בהן כנראה הייתי עם רוח גב, שהייתה בדיוק במהירות בה נסע האופנוע ונתנה תחושה שהכל עומד ממש… הכל חזר לקדמותו. החוויה נשארה. דבר משונה נוסף קרה לי כאשר הגעתי לעיר  Caleta Olivia. כרנאה החליטו בעיירה הזו, שאין צורך בשילוט. העיירה לא ממש קטנה ולא מצאתי שלט אחד המורה לאן לנסוע. פשוט יש לרכוב לפי התחושה ולתקן את עצמך לפי החושים. ממש משונה. הגעתי בשעה סבירה למוסך של Honda  אך Nada  (כלום), אין להם אפשרות לעשות טיפול ואין חלקים. מצאתי לינה במקום הכי זול בעיר וגם הוא היה יקר משמעותית, ביחס לימים קודמים. נראה כי הסיבה לכך, היא העובדה שזאת עיר בה יש תעשית נפט מפותחת ולכן רמת ויוקר המחיה גבוהים יותר. עשיתי את הסיבוב הרגלי והגסטרונומי הרגיל שלי וחזרתי לנוח.

P1080617.JPG

למעלה: פסל קודח הנפט במרכז העיירה קאלטאה אוליביה – מסמל את מקור עושרה – נפט!


יום שלישי 29.1.2013
גם היום בחרתי בשעת יציאה מוקדמת. הסיבה הפעם היא ה- 480 ק"מ שחיכו לי. היציאה צפונה היתה קצת איטית בגלל כביש קצת משובש ותנועה רבה, אך לאחר כשעה, הרכיבה על כביש החוף המזרחי של ארגנטינה – כביש מספר 3 – הפכה להיות נעימה ומהירה. בימים כאלה, העצירות הן בתחנות דלק הפזורות לאורך הציר במרחקים של כ – 150 ק"מ בערך אחת מהשניה וצמוד להן מקום נעים לאכול ולשתות. אחת השמורות היפות באזור היא Reserva punta tombo . מקובל להניח בקרב יודעי דבר, כי יש בה הכי הרבה פינגווינים במקום אחד – לאחר אנטארטיקה ולפי המפה, הדרך לשם – כ-60 ק"מ מהכביש הראשי – אינה סלולה. אך כאשר עברתי בצומת, הדרך דווקא נראתה סלולה. עצרתי לשאול נהג אוטובוס מקומי והוא אישר באזני כי רק 16 הק"מ האחרונים לפני השמורה אינם סלולים. החלטתי להאריך את היום הארוך גם ככה ולהכנס לשמורה. החלק הלא סלול התברר כארוך יותר; כ – 22 ק"מ ויחד עם זאת, חוויית הפינגווינים היתה שווה את המאמץ. הכמות אדירה; לא עשרות, לא מאות, כי אם אלפים של פינגווינים מהסוג הניקרא "מאגלן" והם עכשיו בסוף תקופת הרבייה. בסביבות נובמבר, נולדים הצעירים ולאחר כחודשיים, הם מגיעים לגודל של כמעט בוגר. אז הם משילים את הפרווה שלהם וזה הסימן שהם בשלים ליציאה לים ללמוד לשחות. מסתבר, שכל זוג מגיע בדיוק לאותו קן כל שנה ומקיים בו את מצוות פרו ורבו. לי היתה חוויה נחמדה כאשר ישבתי לנוח ליד סככת הפקח, התקרב אלי פינגווין אחד (כך חשבתי בהתחלה) ומייד הגיע הזכר (שהוא גדול קצת יותר) והחזיר את זוגתו בדחיפה הביתה (לקן) זה היה די מצחיק. לאחר מכן המשכתי עד לעיר המחוז Puerto madryn השוכנת לחופו של מפרץ ובקרבת חצי האי ואלדז והתמקמתי בהוסטל מומלץ מאד על ידי הלונלי פלנט.

P1080620.JPG

P1080627.JPG

P1080633.JPG

P1080635.JPG

P1080642.JPG

P1080656.JPG

P1080662.JPG

P1080665.JPG

P1080667.JPG

P1080659.JPG

יום רביעי 30.1.2013
היום שלי בפוארטו מאדרין סבב סביב הטיפול באופנוע ואכן סוף סוף (!) מצאתי מקום מתאים. השארתי את חברי למסע עם הנחיות לטיפול, לחיזוקים ובדיקות שביקשתי לעשות (נהייתי מבין באופנועים פתאום…) ויצאתי לטייל בעיר הנחמדה הזאת. אין לי מושג איך עבר לי הזמן, אבל הלכתי לפאב לראות את משחק חצי הגמר הספרדי בין ריאל וברצלונה. לאחר המשחק, הייתי צריך לשרוף עוד שעה והיא עברה לי בקלות לאורך טיילת החוף שהייתה מלאה באנשים ובפעילויות. נודע לי כי מחר לא עובדים (מעט מאד אנשים יודעים את הסיבה), אבל אם יש יום חופש – כמובן שכאן כולם שמחים. ההסבר הוא: שלפני 200 שנה נגמרה העבדות כאן (סיבה טובה לא לעבוד). בשבוע הבא יש עוד שני ימים כאלה והסיבה היא הקרנבל שנחוג בכל ארגנטינה ובעוד מדינות. בסוף היום קיבלתי אופנוע נקי ומטופל היטב ובנוסף, בעל המוסך הפגיש אותי עם בחור מקומי שהתעניין בקניית האופנוע. החלפנו פרטים ואמרנו שנשמור על קשר.

למעלה: פוארטו מאדרין

יום חמישי 31.1.2013
נשארתי בפוארטו-מאדרין עוד יום. קרבתה של העיר לשמורת הטבע הגדולה בחצי האי ואלדז מביאה אליה הרבה תיירי טבע. החלטתי לנוח מעט מרכיבה ולקחתי טיול מאורגן ל – Penisula valdes רוב הדרכים אינן סלולות ואורך הסיור כ- 400 ק"מ, (כמעט כמו המרחק האוירי בין מטולה לאילת) החלטתי לחסוך קצת קשיי רכיבה ולתת לנהג להתמודד עם דרכי העפר והחצץ. הטיול מתחיל במוזיאון קטן בכניסה לשמורה, בו ניתן לראות שלד של לוויתן וסרט על חצי האי. לאחר מכן ממשיכים לנסוע ל- Caleta valdes לשתי תצפיות; הראשונה על אריות-ים (היו מעט מהם)  והשניה תצפית מדהימה על מספר אדיר של פינגוויני מהמין מאגלן, בצבעים חזקים יותר ולדעתי גם גדולים יותר מאלה שראיתי בשמורת Puerto tombo אבל המדריך חלק על דעתי. לאחר מכן ממשיכים ל –  Punta norte שם יש תצפית אדירה על מספר גדול של פילי-ים מעורבים עם אריות-ים הרובצים מטרים ספורים מעמדות התצפית. זה סיפק לי ריגוש אדיר והפך את היום לחוויה של ממש. היינו בקבוצה 13 איש+נהג ומדריך. מהם 8 ארגנטינאים, 1 אמריקאית, 2 גרמנים, צרפתי ושני ישראלים; אני ובחור אילם בשם שמואל מהוד-השרון. בדרך חזרה, כאשר כבר הכרנו קצת זה את זה, הטיול הפך לפחות רשמי ויותר חברתי, התחיל לרוץ ברכב הומור ארגנטינאי בריא, שפשוט הצחיק אותי ועשה לי את הנסיעה לחוייה נוספת עד ההגעה להוסטל בפוארטו מאדרין.

עד כאן להפעם , סוף שבוע נעים לכולם  ממני    גבי

—————————————————————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי פלקסר

—————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!