הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מיום ספטמבר 19th, 2012

19 בספטמבר 2012 סיכום סיבוב השועלים 2012

הסיכומים האישיים של שועלי הדרום

לאחר הסיבוב הקייצי באירופה

סרט קצר וסיכומים אישיים. איזו חבורה נפלאה!

[youtube url=http://www.youtube.com/watch?v=sYQ3bhLN1iQ>]

IMG_8219.JPG

————————————————————————–

IMG_7932.JPG

מירי וקובי אבירם

בברכת הדרך של איציק לפני היציאה לטיול הוא כתב "….עם כל אחד ייתן מעט, ביחד נוכל לעבור את החוויה בצורה המושלמת ביותר….שיהיה לנו טיול מהנה חוויתי ומרגש,שנוכל לשמור על עצמנו…ומי ייתן וטיול זה יהפוך למסורת.הכי חשוב שנצא חברים ונחזור חברים."
לדעתנו כל מה שנכתב התגשם פרט למשפט האחרון מפני שלא חזרנו חברים חזרנו כ-משפחה מלוכדת ואוהבת.
רכיבה מהנה ומאתגרת בכבישים צרים ומפותלים ללא שוליים ומעקה בטיחות, כאשר בצד אחד של הכביש מצוק עמוק ובצידו השני מזדקר צלע ההר, פסגות הרים מושלגים, נופים מדהימים כשהצבע השולט בהם הוא הירוק, ריחות של ירק שזה עתה נקצר, בכל אלה יכול לחוש רק מי שרוכב על אופנוע, התחושה היא שאתה הופך להיות חלק מאותו נוף מדהים.
אך לא רק מנופים עוצרי נשימה ומהרכיבה נהננו. איציק שיזם ארגן והוביל את כל מהלכי הטיול כולל בחירת המשתתפים (בהתייעצות עם היועץ רבי אורי שליט"א) גם בקטע הזה לדעתינו הצליח בגדול.בחירת המשתתפים הוכחה כמוצלחת שהרי בכל יום שעבר התהדקו היחסים בינינו ובסיום הטיול הרגשנו כבני משפחה אחת פרט כמובן לכאלה שהפכו ל- "אחים" או ל-"בני זוג חדשים".
הרכיבה התנהלה בצורה מסודרת ובלו"ז ידוע ומוקפד ושוב בזכות עבודת ההכנה הקפדנית של איציק. ברצוני לציין לשבח את הרוכבות: סמדי, אליאן, ניקול, לאה ומירי שלמרות שעות הרכיבה הארוכות והישיבה מאחור שלא תמיד התאימה לישבן לא התלוננו והיו שותפות מלאות לשליטה באופנוע בעיקר בעיקולים החדים שהיו במעברי ההרים שם הם הפגינו שליטה מלאה, אחיזה בטוחה וחזקה במותני/מכנסי הנהגים וניסו לכוון את האופנוע באמצעותם אם זה ע"י אחיזה חזקה ומכאיבה או ב -"היגוי הפוך" ע"י הטיית הגוף כדי להבטיח שכוון הנסיעה יהיה כפי שהן רואות לנכון ושחלילה לא ניסטה לשוליים.
האופנוע שקיבלתי היה יאמהה סופר טנרה-XT-1200 עם 20000 ק"מ שהיה מצוייד ב-3 ארגזי נשיאה בנפח של למעלה מ-40 ליטר לכל ארגז, מכשיר ניווט GPS, באופנוע היה חידוש טכנולוגי שמאפשר ע"י לחיצה על לחצן לבחור את אופי הרכיבה – רכיבת ספורט או טורינג, במהלך הרכיבה ניסיתי את שני האופציות אך לא חשתי הבדלים משמעותיים בהתנהגות האופנוע. תנוחת הרכיבה לרוכב ולמורכב הייתה די נוחה, אך האופנוע בשל היותו בעל שני צילינדרים שידר "ויברציות" במהלך כל הרכיבה.
לסיכום, אנו מרגישים צורך לציין שוב את התכנון וההובלה של איציק שפר וסמדי שהייתה יד ימינו בהכנות ובמהלך כל הטיול. ללא הארגון המופתי, תכנון המסלול , הזמנת האופנועים, בתי המלון וכרטיסי הטיסה והיכולת להתאים את המשתתפים ולקשר בניהם (כמובן בהתיעצות עם  הרב אורי יועץ הסתרים וליצן החצר בעתות מצוקה) הביאו להצלחת הטיול והגשמת המשאלות במלואן כפי שנכתבו ע"י איציק בתיק תוכנית הטיול .
"…מי ייתן וטיול זה יהפוך למסורת…"

———————————————————————————————————————————————–

IMG_7622.JPG

ניקול ואבי סגל

נופים ירוקים, מפלים ומים רבים, כבישים מסתעפים, גשם, רוחות, שמש, חברים טובים, צחוקים בכל דקה, אוכל עוגות וגלידות בכל עצירה…. מה עוד אפשר לבקש?
זה היה אחד הטיולים אם לא ה… עם קצת חששות יצאנו והמון שאלות בראש איך נסתדר, איך יהיה ומה יהיה? מהר מאוד הבנו שאנו בידיים טובות, הכל תוכנן עד הפרט האחרון, הכל הוזמן ותוזמן.
ארגון מבצע שכזה בו הושקעה מחשבה, שעות אין ספור של תיאומים, הזמנות, תכנונים, מפגשים ביטול לימודים של איציק (שלדבריו זה לא קרה אף פעם), אין הדבר פשוט כלל.
על המבצע ניצח איציק שפר שלמדנו להכיר כמנהיג מלידה, הרגשנו כל כך בטוחים ובידיים נאמנות. הכל התנהל בשלוות נפש, בתכנון, ארגון וביצוע למופת. עם זאת הייתה המון פתיחות ושותפות בקבלת ההחלטות. המסלול נקבע מראש והיעדים והמטרות הושגו במלואן. בהתייעצות משותפת נוספו עוד ביקורים וכיבוש עוד פסגה.
בחירת המסלול המרתק ביופיו, כשהפה נותר פעור לעיתים כה תכופות והראש נע מצד אל צד כמו ממטרה כדי לקלוט את כל היופי שמסביב, הנופים המרהיבים ממרומי ההרים (כ-2500 מ') והטיפוס במעלה ההרים עד הפסגות, מחסירות פעימה או שתיים מהדרך הפתלתלה.
הגיוון הרב בנופים והביקורים במקומות הקסומים כמו "אי הפרחים והפרפרים" פשוט מרחיבים את הלב ואת הדעת. המעברים במעבורת, הנסיעות בגשם והנגיעה הבלתי אמצעית בטבע כשהרוח שורקת והשמש המלטפת מעצימים את גודל החוויה.
קודם שנדבר על החברותא נקדים ונודה בכל פה לאורי חכימיאן הוגה הרעיון של הטיול, שהיווה את הכוח המניע להוצאתו לפועל של הטיול המהמםםםםםם! גילינו אורי שלא הכרנו, מצחיק עד דמעות, חבר יקר עם המון אכפתיות ודאגה לכולם, שלקח על עצמו בכל בוקר לפני הרכיבה את קריאת "ברכת הדרך" בסגנונות וטעמים שונים.
אין ספק שכל זה הצליח בזכות החומר האנושי שהתקבץ יחדיו, חשנו שלווה, אחווה, דאגה זה לזה ובעיקר הרגשנו משפחה "אחים ואחיות". אף שבתדרוך שפר ציין כי נוכל להיפרד בטיולים הרגליים אם נחוש צורך להיות לבד, זה לא קרה, הרגשנו צורך להיות תמיד יחד לשמור ולהכיר טוב יותר זה את זה, וחלילה לא לפספס אף בדיחה. טיול בחברותא במשך 8 ימים כמעט 24 שעות יחד להוציא שינה מצריך מידה רבה של וויתור, הסכמה ושותפות כאן גילינו את גודל החברות, האהבה, החיבה והנועם שליוו את המסע המופלא.
בסוף יום הרכיבה הגענו למלונות יפים, נקיים, חדרים מעוצבים ע"י אמנים שסירבנו לישון בהם  כי באמת רצינו לנוח ולא להתחרפן מהציורי קיר, מלון עם בריכה מחוממת ומים מפנקים, וארוחות הבוקר? ללא ספק השארנו אותם בהפסד, חיסלנו את הלחמניות את הגבינות ואת הנקניקים, זו הייתה ממש עבודה, טיילת מהבופה לשולחן.
ארוחת ערב משותפת אכלנו במסעדה שם גם סיכמנו את היום וקיבלנו תדריך למסלול של היום הבא.
המינון של הרכיבה היה בדר"כ טוב למעט יום אחד או שניים שהרכיבה הייתה ארוכה שעליה ידענו מראש. בימים הראשונים התחת כאב מהישיבה וכשהלכנו מירי ואני לשירותים אמרתי לה ש"כואב לי התחת" היא אמרה לי "את יודעת שאסור לנו להתלונן"  "בטח" אמרתי "התלונות נשטפו כאן עם המים של האסלה" הבטחתי. עם הימים הגב התחזק והורגלנו לרכיבה, הגוף הותאם לאופנוע ומצאנו את התנוחה הנכונה.
אנו הנשים נפעמנו כל פעם מחדש מהגברים או כמו שקראנו להם "הנהגים" שהובילו אותנו בבטחה בדרכים העקלקלות, לא פעם הלב ממש נפל לנו לתחתונים. סמכנו עליהם בעיניים עצומות ולפעמים גם צבטנו ונופפנו בידיים שיורידו הילוך. כאן ברצוננו להודות להם שהביאו אותנו בשלום הביתה.
אז אם מדברים על אופנוע לנו היה FJR 1200 , אופנוע כבד וגבוה שבקושי הגעתי לרצפה על קצות האצבעות  הרגשתי שאני מחזק את ה"פיליי" שלי והריקוד לאט לאט השתכלל, החשש היה תמיד בעצירות ובחנייה, במקום לא מישורי לחלוטין, קצת עמק, קצת מדרון ואנו בסכנת נפילה וזה מה שקרה לנו פעמיים במצב עמידה. תודה לאל יצאנו מזה בשלום ללא שריטה, אך בפעם השנייה זה היה ממש מבאס וקצת מבייש, אבל אחר כך למדתי שהעצירות חייבות להיות רכות ומאוד הדרגתיות. בנוסף לכך הכידון היה מרוחק מאוד או נכון יותר עם הידיים הקצרות שלי הן היו במצב ישר בכל הנהיגה כך שזה היקשה עוד יותר.
החלום שלי בארץ היה לקנות אופנוע  FJR ולכן הבחירה הייתה במגמה לבחון את האופנוע. זו הייתה טעות בבחירה, צריך תמיד לקחת בחשבון את גובה הרוכב יחסית לאופנוע להיות עם שתי הרגליים יציבות על הקרקע. הכובד של האופנוע גם הפריע לי למרות שהרכיבה הייתה מאוד יציבה ובנסיעה במהירויות גבוהות האופנוע הוכיח את עצמו. בקיצור גנזתי את החלום ואני שמח שיכולתי לבחון אותו בנסיעה כה ארוכה.
המפגש עם הרמן (מאייר) בעל החנות להשכרת האופנועים היה מרגש, הכרנו אדם נחמד ומיוחד במינו עם המון סבלנות ורמה גבוהה של שרותיות. בסוף גם ערכנו קניות סביב האופנוע, קסדות, כפפות ונעלי רכיבה לניקול והקנייה הכי טובה שלי הייתה שני ארגזים לאופנוע ה-  Transalp במחיר מדהים של 170 יורו, כבר הרכבתי אותם והם מתאימים כמו כפפה.
בסופו ובתחילתו של עניין טיול נופל וקם על אנשים, כאן הרווחנו בגדול! למדנו להכיר חברים אמיתיים גילינו אנשים מדהימים, אכפתיים עם המון רצון לעזור, כולם מצחיקים ומצחיקות.
וכאן מגיעות המון תודות לסמדר, למירי לליאן וללאה הבנות שבחבורה, הצעירות בנפשן וברוחן, מצחיקות, תמיד עוזרות, דואגות ומפנקות. הרגשנו נוח וטוב בחברתן . לאיציק, אורי, קובי ואבי אנג'ל היה לנו העונג  להיות בחברתכם. התרגשנו כשצרפתם אותנו לטיול ניקול אחרי הניתוח קצת חששה אבל הצחוק, האהבה והדאגה שהקיפה אותנו העניקה לנו תוספת של בריאות ושמחה.
ועל הכל תודה רבה רבה לכולכם נהנינו מאוד זו הייתה חוויה בלתי נשכחת!
ובמיוחד לאיציק היקר, אנו מאוד מעריכים את הפקתו של  מבצע מיוחד זה שיהפוך למסורת רבת שנים, אמן כן יהי רצון!

אוהבים ניקול ואבי סגל
———————————————————————————————————————————————–

IMG_7605.JPG

אליאן ואורי חכימיאן

עברו כמעט שבועיים מאז שחזרנו מהטיול האחרון שבו היינו שותפים לחוויה שאין לי שוב אפשרות לתאר אותה במילים, וכעת יש לי אפשרות להגיד לכם כי החוויה ברכיבה עם חברים כמו שהיינו בטיול זה, חמישה זוגות של חברים, שהאחד משלים את השני היווה עבורי טיול כיף שעוד לא חוויתי כמותו. נכון שיצאתי כבר לכמה טיולים של אופנועים באירופה כאשר האחרון שבהם היה רק לפני שלושה חודשים שבו רכבנו רק ה"גברים" אפשר להגיד שטיול זה בו הצטרפו אלינו נשותינו היתה חוויה מסוג אחר.
טיול עם נשים, במיוחד כאשר נמצאים בחו"ל, הוא טיול מפנק, רגוע, נעים, וכמובן שאין כעסים (כי כל אחת שולטת בגבר שלה), פחות ק"מ יומיים, עוצרים יותר וחולקים יותר חוויות, צוחקים, סיפורים והנאות שאחת מהן היא עצירות הקפה המרובות שבזכותן הפסקתי גם לשתות קפה עם 3 כפיות גדושות בסוכר, הארוחות היו מפנקות יותר – וכל זה הודות לנשים. (אולי האחרון שלהם יחד איתנו??)
ובחזרה למסלול הטיול- אין ספק איציק עבד קשה בכדי לארגן ולתכנן מסלול זה.
הוא הצליח להביא אותנו לרכיבה במקומות יפים בעלי נופים מקסימים וכבישים מפותלים ואין סופיים.עלינו לשתי פסגות הרים מדהימים ביופיים ובגבהים של מעל ל-2000 מטר. כיף לראות עד כמה פסגות אלה מאתגרות את רוכבי האופנועים שמגיעים לשם בהמוניהם, ואנו זכינו להיות שותפים לחוויה זו.
לטייל באיזור היער השחור- כן גם לשם הגענו, זו חווי בפני עצמה. הכל, אבל הכל ירוק, וכמובן שירד לנו גשם, אבל איזה כיף לרכב בגשם- תענוג שרק מי שרכב בגשם יודע להעריך.
לבסוף, אני רוצה להודות לכל חבריי ובנות זוגם שהשתתפו ותרמו להצלחת טיול זה ( ולבן זוגי החדש, קובי).
כמו כן, רוצה להודות לאיציק על אשר עמל קשות להצלחת הטיול וכמובן תודה לאישתי היקרה שעמדה באתגר של רכיבה רצופה של שבעה ימים וממש נהנתה מטיול זה, וסוף סוף הבינה את החוויה שאני מרבה לספר לה על הנופים והדרכים שאנחנו מגיעים אליהם.
תודה לכולם, אורי חכימיאן.
פרוייקט שהוציא לפועל האיש המדהים והמוכשר איציק שפר, תודה לך!
הייתה זו חוויה מדהימה ומיוחדת, נהנתי מאוד מהנופים מהאווירה והחברותה. כפי שאורי כותב עכשיו הבנתי את העוצמה של טיול אופנועים בחול.
להפתעתי לא היה קושי ברכיבה רצופה של שבעה ימים, נהפוכו היתה רק הנאה ורצון לעוד וכמה שיותר,הרכיבה בכבישים המהירים שיעממה אותי לעומת הכבישים המפותלים והתלולים הנאת הרכיבה הייתה עוצמתית .
הייתם והיינו מדהימים,

תודה ולהתראות ב"תקווה" בטיול הבא, אליאן חכימיאן.
———————————————————————————————————————————————–

IMG_7610.JPG

לאה ואבי אנג'ל

תשעה ימים של שיכרון חושים ואוויר פסגות באירופה חלפו מהר מידי, קשה לעכל שהחלום הסתיים ואנו מתעוררים לשגרת החיים ולעומס העבודה.
הגורם המרכזי להצלחת הטיול היה התכנון הקפדני עד לפרט האחרון של איציק שפר ועל כך אנחנו מורידים את הכובע או את הקסדה, כל פרט בטיול נלקח בחשבון החל מארגון האופנועים מול הרמן, מסלול הרכיבה, אתרי הביקור ובחירת המלונות בסוף כל יום רכיבה. גורם לא פחות חשוב היה : הדינמיקה וההרמוניה בין זוגות הרוכבים, שיתוף הפעולה , סובלות והדאגה בין חברי הקבוצה הייתה נפלאה  למדנו להכיר אחד את השני לעומק וכן הומור היה בשפע . השילוב שלנו, (אני לאה והאופנוע) כאשר לאה משמשת כשותפה מלאה לכל פרט בטיול החל מסידור הציוד בתיקי הצד, מעקב אחר קבוצת הרוכבים מאחור(מרשל), ועד להתראות מהירות כאשר ספרות מד המהירות נשקו לכיוון המאה השנייה, הדאגה בסיבובים החדים במהלך הרכיבה בכבישים הצרים והמפותלים בדרך לפסגות ההרים.
האופנוע המיועד היה XT1200  של חברת ימאהה, אך ברגע האחרון נכנס אופנוע VFR1200F של חברת הונדה לאחר שחזר ממסע בין שבוע ימים ברחבי אירופה רכוב ע"י בחור יפני כבן שבעים. יש לציין כי האופנוע לא איכזב, הוא פחות בנוי לרכיבה ממשוכת אך תחושת הרכיבה עליו עילאית, הוא נמוך, זירז וחזק מעוד, ההיגוי נעים ומדויק, מקנה הרגשה טובה וביטחון בסיבובים החדים. מיגון הרוח מצוין, הוא דורש מרחב ומהירות. כמעט ולא נעשה שימוש בהילוך השישי למעט נסיעה בכבישים מהירים. הישיבה של הנווטת (לאה) הייתה נוחה ונעימה, אפילו התקבל אישור לרכוש אופנוע מסוג זה. מאוד נהנינו מחברותה בן זוגות החברים , הנוף המדהים וריח האוויר הצלול , לכל סוף יש התחלה חדשה מקווים שמסורת טיולים זו תמשיך להתקיים גם בשנים הבאות .
תודות :
שפר איציק : מתכנן ומארגן הטיול .
חכימיאן אורי : חבר צוות הבידור וקומיקאי ראשי .
סגל אבי : צוות הצילום .
אבירם קובי : מאסף הקבוצה .
בנות הזוג שהיו נפלאות ,תמכו ועזרו להצלחת הטיול ועל כך קיבלו סיכת מ"מ ממארגן הטיול .

להתראות בשנה הבאה .
———————————————————————————————————————————————–

PIC_0082.JPG

סמדי ואיציק שפר

"אוי… זה נגמר כל כך מהר" אבל כמו שאומרים, דברים טובים נגמרים מהר. אז גם הטיול שלנו נגמר מהר, כל כך מהר, אז מה זה אומר?
זה אומר שהיה כיף, שהיה מהנה ממלא ובדיוק בזמן. החברים היו בדיוק האנשים שהיו צריכים להיות. חברים נפלאים, סבלניים, תורמים. הרגשתי שנרקמה בינינו חברות אמיתית . חברות בונה מפרה וכיפית. לא השתעממנו לרגע , בזכות הנופים המקסימים והחברותא : אורי הסטנדאפיסט קובי שנתן השראה לאורי אבי המסור וסגל הצלם הדגול וכמובן הנשים!!!
אני על הגולדווין שלנו, האופנוע הכי מפנק שיכולתי לחלום עליו. יושבת בכורסא שלי רואה "סרטים" מימין ומשמאל ואפילו הפופקורן לא היה חסר.
כבר הייתי מספר פעמים בחו"ל באותם הנופים, אבל זה היה שונה. זה היה להיות חלק מהטבע, חלק מהחיים, חלק ממזג האוויר, פשוט הרגשתי בתוך ולא ליד.
כמובן שהייתי רכובה על ידי בעלי איציק, היוזם והמתכנן.. הרגשתי בטוחה ומוגנת גם במקומות שהיו קצת יותר מסוכנים מכבישים רגילים. אבל הכל יחד היה קסום. הזוגיות השותקת, התפיחות ברגל (סימוני ה"ראית?") המלווים בהרמת יד לכיוון.
הטיול תוכנן ואורגן בצורה מופתית. החל מהמקומות שבהם ביקרנו שהיו מדהימים ביופיים, מעניינים וממצים. וכלה בשילוב המנצח בין הרכיבה, העצירות הקולינריות, הנופים ובתי המלון שרק הלכו והשתבחו מיום ליום. ולא נשכח את הישיבות המשותפות והבילויים מידי ערב שללא ספק היו ערך מוסף לגיבוש ולחיבור בינינו.
חשוב לי להגיד שאנו הנשים על אף שלא רכבנו בפועל הרגשנו חלק בלתי נפרד מחוויית הרכיבה בפרט והמסע כולו בכלל.
אני רוצה להודות ראשית לבורא עולם שלקח אותנו והחזיר אותנו בריאים ושלמים. לאורי ואליאן, אבי ולאה, אבי וניקול, קובי ומירי שהייתם חברים נפלאים למסע. כל החששות שהיו התבדו כלא היו.
במקום זה מצאתי חברים אמיתיים ופתוחים, בהחלט חברים לחיים. אני אוהבת את כולכם.
ואחרון חביב, לבעלי איציק שהיה סבלני, מבין, כייפי ואוהב. אין ספק שהטיול הזה רק הוסיף וחיזק את הזוגיות שלנו. אני כבר מחכה לשמוע מתי ולאן נוסעים שוב!
מקווה שטיולים אלה יחזרו על עצמם ויתעצמו. אני יכולה רק להבטיח ולומר שיהיה מה שיהיה אני לא אפספס שום טיול בע"ה.
לעוד הרבה ימים שכאלה, כשאתם, חבורה נפלאה, מצטרפים אלינו.
אוהבת סמדר.

דבר המוביל

שעות, ימים, וחודשים של לבטים, שיטוטי אינטרנט ותכנון מדוקדק יצאו לבסוף אל הפועל. בפעם הראשונה שאני מארגן ומוציא לפועל טיול זוגות עם אופנועים לחו'ל. תמיד זה היה לבד או בת זוגתי בלבד. חששות ואחריות כבדה לשלום החברים ואנחנו עצמנו קיננו בי לכול אורך התכנון. לחץ מסיבי מתון של אורי "תכין טיול זוגות לחו'ל" לא הפסיק ואני נרתם למשימה. ללא ספק, המפתח להצלחת הטיול ולכול דבר משותף שעושים ביחד טמון בעיקר בחברי הקבוצה, במשמעת העצמית וביכולת לחיות (ולא להיות…) אחר עם השני במשך מס' ימים והרבה של שעות בכול יום. להקשיב ולהבין כמו גם לוותר כשצריך הם תכונות אופי נחוצות וחיוניות להצלחת פעילות משותפת שכזו. בסיום הטיול ובארוחת הסיכום כששמעתי את תגובתם של כול החברים התרגשתי מאד ואפילו שקית הדמעות עבדה במקצת. בגילוי לב אמיתי חשף כול אחד את תחושותיו, סיפוקו והנאתו האישית מהטיול, מהנופים, בתי המלון והחברותה שנרקמה במהלך תשעת הימים המשותפים.
ללא ספק ציון 100 לכולם!
קצת התייחסות לגולדווינג שלי: רק בחו'ל, כי בארץ אני חסיד (עדיין….) ל-BMW שלי.
כלי ענקי שחבל"ז, הנאת רכיבה צרופה בכול רגע נתון ובכול תנאי דרך ואפילו כשירד הגשם המציק. תגובת המצערת הבסרנית בכול הילוך ובכול מהירות מניבים עוצמה בלתי מובנת ומשיכת סל"ד למרומים כמו מכונית ספורט (בדומה ללוטוס הצהובה…), תנוחת הישיבה סלונית למדי ובמיוחד למי שיושבת מאחור, מוזיקת רקע מתנגנת היטב גם במהירות של 140 קמ"ש והגשם היורד כמעט ואינו פוגש את פריטי הלבוש. "שולה גולווינג" היא הדבר הלוהט הבא של תעשיית ה- GPS . ללא עוררין בקיאות ונוחות תפעול שלא ראיתי עד כה, לצערי גארמין נמצא הרחק מאחור… כול סמטה חשוכה ניתן למצוא בקלי קלות על פני מסך ידידותי ונוח למשתמש וגם תוך כדי רכיבה – פשוט מדהים. צריכת הדלק במהירויות שפויות של תמרורים מגיעה לכ- 20 ק"מ לליטר. ללא ספק ממוצע של קטנוע עירוני ועוד עם ששת הצילינדרים המאיימים זה בהחלט ראוי לציון ושבח.
לסיכום,
טיול אופנועים, שונה ומיוחד ממה שהורגלתי אליו בשנים האחרונות. שיתוף ומעורבות הנשים בטיול מוסיפה צבע וגוון שונה ומיוחד מטיולי גברים נטו. מהניסיון הנוכחי אני יכול לומר בפה מלא – אתגר, הנאה וסיפוק עיליים. ללא ספק, החלה מסורת טיולי הזוגות בחו'ל.
תודה ענקית ליוני מאתר הרפתקה שאירח אותנו ודאג להעלות את סיפור הטיול והתמונות הרבות המשקפות את שעבורנו במהלך תשעת הימים בחו'ל,  וגם, להרגיע בדרכו המיוחדת כשלא היה אינטרנט זמין ורק אפשרות ל-SMS .
תודה מיוחדת לכול אחת ואחד מחברי הטיול שבדרכו/ה המיוחדת גרמו להצלחת הטיול והחשק לטיול הבא בתור.
ואחרונה חביבה אשתי היקרה "שסבלה" אותי בתקופה התכנונים , הפיצוי כפי שתראו בסרטון היה משתלם,
ניפגש בטיול של שנה הבאה,

תודה מיוחדת לאיש המחשבים שלי נאור שוקרון, שמלווה אותי במסעותיי בעולם והיה איתי כמעט בכול חור נידח,
בשליטה מרחוק תיקן, שדרג, שינה והפעיל מחדש את המחשב האישי שלי ובילה איתי במשך שעות ארוכות עד לתיקון מושלם של המחשב.
בלעדי זמינותו (גם באמצע שיעור מהנייד הפרטי שלו…) לא הייתי יכול לתקשר עם העולם. נאורי יקירי, תודה רבה מאד.

חג שמח והמון בריאות.
שלכם,
איציק

——————————————————————————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C שמורות לסמדי, אליאן, לאה, ניקול, מירי והגברים שישבו לפנים ונתנו בגז.

——————————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 3 תגובות, הוסף תגובה