הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מיום אוגוסט 24th, 2012

24 באוגוסט 2012 השועלים באירופה – 3

ריסטרט לסיפור המסע

חמשת זוגות השועלים ביומיים הראשונים למסע


הצג את הוראות נסיעה ל-Saalfelden, Österreich במפה גדולה יותר

הנה התחלה חדשה. המחשב של איציק חזר לתפקד הודות לעבודה לילית מאומצת של נאור – בשלט רחוק מהארץ (תודה נאור. באמת הצלת את הדיווח מהשטח!) תתרווחו ותצללו לחוויה של מישהו שאין לדעת במה הוא מוכשר יותר; בלרכוב או בלכתוב…

PIC_0037.JPG

פרק 1 – נתב"ג 2000 רגע לפני ההמראה ויום רכיבה ראשון

20.08.2012

02:00 לפנות בוקר ורחש הדיזל הבוקע ממיניבוס "נתיבי שוקת" מפלס את דרכו, עם חמישה זוגות ואחד נהג חמוד לכיוון שדה התעופה. השדה מלא עד אפס מקום החל ממגרש החנייה ועד לאולם הנוסעים, מי אמר שלא נוסעים לחו'ל בארץ הזו, כמעט כל מי שאתם מכירים היה בשדה התעופה, חצי מדינה לא הלכה לישון וממריאה לחו'ל. בתכנון קפדני ומוקדם מראש, נבחרה עבורנו הטיסה והכירטוס בדלפק G בקומת קבלת הפנים – מומלץ מאד בתקופה זו של השנה. ירדנו במעלית לקומת G ,15 דקות של עמידה בתור בדלפק ואנחנו עם כרטיסים ומקומות ישיבה במטוס. זמן ממושך ומסוכן בדיוטי פרי (להזכירכם, אנחנו עם הנשים…). עוד בטרם המראנו ונפרדנו מהשרוול שגלגל אותנו לבטן המטוס האוסטרי, נשפכנו כולנו לכורסאות הצפופות במטוס שהמריא איתנו לוינה – תחנת הביניים לפני מינכן (כרטיס מוזל ב- 200$ ועל זה משלמים). האמת – לא כזה נורא! המתנה של כשעה וחצי שמבזבזים בשטיפת עיניים וקניית שוקולדים. בדיוטי פרי שני. הליכה ארוכה משרוול הנחיתה ונסיעת אוטובוס קצרה שבסופה, הליכה וטיפוס רגלי במעלה המדרגות האחוריות של המטוס. הכניסו אותנו למטוס השני שהמריא למינכן למפגש עם האופנועים המחכים אי שם ב- Landshut. מטוס מנהלים קטן חדש דנדש ונעים, דיילות בלונד לבושות באדום בוהק כולל גרביונים ונעליים אדומות, מחלקות ביסקוויט ממולא שוקולד נוטלה קטן אבל טעים בטירוף.

טיסה קצרה של פחות משעה והמטוס נוחת ברכות על המסלול בשעה 12:12 בשדה התעופה במינכן. שתי מוניות שהוזמנו מראש (זול יותר מאוטובוס ורכבת – 45 יורו למונית של 6 אנשים) שהמתינו להגעתנו המלכותית. 30 דקות של רכיבה, אופס… נסיעה (זה מהתרגשות…) בין עירונית, הובילו אותנו ישירות למר הרמן. חמשת האופנועים עמדו בגאון למסדר יציאה, מוכנים ובוהקים וההתרגשות בעיצומה. דפיקות הלב, פרפורי הבטן ושקית דמעות שדומעת טיפה, אינם מספיקים לתאר את התחושה – כמו ילדים במגרש המשחקים מתלהבים, מלטפים, מקיפים בסיבוב חיזור את האופנועים וחיוך רחב נמרח על פנינו, ורק לאחר מכן (איזה לא מנומסים…) חיבוק הרמני לאיש היקר עם טונות של סבלנות לשיגעונות של כל אחד מאיתנו. התחלנו בעבודה – סיום הניירת והביטוחים, התשלום כמובן (650 יורו לאופנוע לשבוע ימי רכיבה) והכנת האופנוע ליום המחרת. כמובן, שכמעט חצי מהבגדים שהבאנו איתנו (ובמיוחד.. הפאן, הלקים, וכל הפרפומריה המיותרת לרבות ביגוד הערב הנוצץ…) נשאר מאחור אחר כבוד ובסך הכול הרוויח טיסה הלוך חזור לאירופה. סיבוב קניות ארוווווך מאד ולא ממש מועיל עד הערב, הותיר חלק מאיתנו ללא ציוד חדש. למזלנו ניתן היה גם להשכיר ציוד רכיבה קומפלט בעלות של כמה עשרות בודדות של יורו. והרמן בשקדנותו המופלאה עם טונות הסבלנות כבר אמרתי, הלביש את כל הנשים וחלק מהגברים, בציוד רכיבה בטיחותי. כך כשכולנו לבושים ומוגנים לקראת המחר נפרדנו מהרמן ויצאנו רגלית לבית המלון בסמוך לחנות השכרת האופנועים ( מומלץ ביותר למי שמגיע להרמן). את יום הקניות דחינו ליום האחרון בעיר מינכן.

בית המלון כשמו כן הוא -רומנטיק נועד ללילה הראשון וכיאה לשמו כך זה באמת נראה, מצב רוח טוב ומרומם, עם תחושה נהדרת של שבוע בילוי משותף מרחפת באוויר. התארגנות חדרים והתלהבות נשים מהמלון (ומאיתנו…) ויצאנו לסיבוב עיר עתיקה וכמובן, מילוי קיבתנו באנרגיה הכוללת פחמימות לרוב וקינוח גלידה מקומית מהממת. 23:00 לאחר לילה לבן וכמעט ללא שינה וימבה התרגשות לקראת המחר, בצענו צניחה חופשית למיטה שוקעת ומפנקת שקלטה את כולם (לא שביקרתי שם…אלא, עפ"י עדויות מארוחת הבוקר למחרת…) לחלומות ופינטוזים ליום המחרת ולבאות לבוא.

לילה טוב ולכם שקוראים בוקר אור, ניפגש מחר ביום הרכיבה הראשון.

איציק

21.08.2012

גשם מלטף ושקט ירד בלילה על רחובות העיר, תיקון לחום ששרר יום קודם ( 30 מעלות במונית… בקושי עובד להם המזגן…) הרחובות נקיים ורטובים ותחושת קרירות קלה מרחפת מבעד לחלון – יפה שם בחוץ ואפילו סתם רחוב עירוני וכזה עם אספלט. 07:00 ואנחנו כבר בארוחת בוקר בייקונית ומזינה לחלק מאניני הטעם שבינינו ולשאר המשתתפים, שמצאו את סיפוקם במעדן יוגורט וצנימים עם גבינה ושוקולד. כוס קפה גדול וענק וכוס מיץ תפוזים עסיסי, מילאו אותנו בנוזלים נחוצים. 08:00 ואנחנו אחרי הליכת בוקר רעננה וכבר ליד האופנועים מקבלים תדרוך טכני ממר הרמן ומסיימים השלמות ואריזות אחרונות. התדרוך על הגולד-ווינג שלי אורך זמן, כי יש מלאן כפתורים ופונקציות וזו הפעם הראשונה, שאני עולה על אופנוע מסוג זה (ווואלה הוא כבד וענק לאללה). התארגנויות אחרונות, צילומים לפני היציאה ואנחנו על האופנועים לבושים ומוכנים לצאת לדרך. באיחור של שעה מהמתוכנן ואחרי תפילת הבוקר של כבוד הרב אורי המשמש גם כגזבר הטיול, יצאנו, 5 אופנועים נוהמים ועליהם 5 זוגות בדרך ל- 7 ימים ולילות רכובים בגרמניה, אוסטריה ואיטליה.

היציאה מהעיר הייתה חלקה וללא בעיות תנועה למרות שהשעה כבר כמעט 10:00 בבוקר. רוכבים בנחת ובשלווה על כביש B15 דרומה לכיוון זלצבורג. זוכרים את שולה גארמין מהשנה שעברה? השנה היא שינתה סטאטוס (וכנראה התחתנה…) ושינתה את שם משפחתה לגולדווינג. ולכן הפעם נקרא לה שולה גולדווינג. רהוטה ומדברת באנגלית, לעיתים אף צועקת (תלוי בעוצמת הרדיו בגולווניג) מפריעה באמצע למוזיקה הבוקעת ומכוונת אותנו ברחובותיה של העיר כאילו שהיא בת המקום. העיר מתעוררת לחיים ולעוד יום מסחר, הכול נקי ומבריק בטירוף ועוד אחרי שטיפת האלוהים של ליל אמש גם הריח העולה מהכביש והאווירה הכללית נקייה מאד.

הכביש מתפתל ומתעקלל לו בנינוחות, מהירות נסיעה 80 קמ"ש, מוזיקת רקע מתנגנת לה בגולדווינג כשקטעי קישור בגרמנית מחברים שיר לשיר (את זה אני עוד לא מבין…ולזה אני עוד צריך להתרגל…) , ישיבה מפוסקת מהרגיל על הכורסאות מאפשרת לנו (סמדי ואנוכי – הפעם אני לא לבד) להסתלבט ולהתמזג עם הנוף הרגוע והשלו ולהביט סביב ולראות ירוק ועוד ירוק בעיניים, עצים מתרוממים לשמיים ושתדעו, אפילו הקוצים פה ירוקים, בתים מפוזרים באחו ונראה שלכל אחד יש נחלה ענקית ומטופחת. חקלאות כבר אמרתי – שדות תירס מציפים את צידי הדרכים ומתנשאים לגובה של מטר וחצי ובעת הנסיעה נדמה כאילו הם בגובה שלנו ונעים ביחד איתנו. דרומה לזלצבורג, הכביש עובר בתוך העיירות והכפרים והבתים נושקים לשפת הכביש ולעיתים נדמה שהפס הלבן משמש גם כפנל לקיר החיצוני של הבית. נוסעים לאט יחסית (לגודל ועוצמת האופנועים…) ובמהירות מותרת, לומדים ומתרגלים לאופנועים כל אחד עם הידיות, הדוושות, המושבים ותנוחת הישיבה משלו. ללא ספק אופנועים כבדים מאד (ובמיוחד עם המטען האחורי…) הגולדווינג מפנק בטירוף והרכיבה עליו ואיתו (לרבות המשקל הנוסף…) קלים ונינוחים כמו קטנוע 125 סמ"ק (וזאת, רק אחרי שמתחילים לרכוב כמובן), תגובת מצערת מהירה מעוררת לחיים SIX צילינדרים חושניים ובריאים ומדמה נהמת פורד מוסטנג על מסלול מירוצים והמנוע מושך ומושך כאילו אין לו מחר – עוצמה אדירה וביחד עם זאת מומנט אדיר – אפשר לרכוב 60 קמ"ש גם בהילוך השיוט, פשוט מדהים. הכביש מיתדלדל לאט לאט מקופסאות הפח ואנחנו נשארים בודדים, פה ושם עולה איזה טרקטור חקלאי על כביש, אופנוע חולף ומפעם לפעם עוברת מכונית, הכביש נותר שלנו ואיתנו ואנחנו ממשיכים לנוע דרומה בתוך תמונה מצויירת בבתי עץ מלאי גרניום, וינקות, ופיטוניות בשלל צבעים – אדום בוהק, סגול ולבן הם הצבעים הבולטים הנשפכים כלפי מטה מתוך אדניות החלונות ומשתלבים נפלא בנוף הירוק העוטף את הכול, לתמונה מרהיבה של טבע מצוייר מרגיע, שלו ונינוח. ריח האוויר הצלול, ואפילו ריח הפרות המתובל בו, הרוח על הפנים, החופש, ומזג האוויר מרגישים עלינו מצויין ואנחנו עם חיוך רחב מאוזן לאוזן וסימני V בידיים אחד לשני – עדות להרגשה. הפסקות קפה וסנדוויצ'ים בלחמניות עגולות ממלון רומנטיק ממלאים את קיבתנו באמצע הדרך ויוצקים אנרגיה מחודשת להמשך הרכיבה.

80 ק"מ של רכיבת כפרים מהממת וציורית, מסתיימת לה על הכביש המהיר לזלצבורג. עלינו על הכביש המהיר ואת הק"מ האחרונים לקראת זלצבורג, ניצלנו לנסיעת מבחן וניקוי שסתומים במהירויות המותרות בגרמניה (לידיעתכם, אין מגבלת מהירות…). מהירות תלת ספרתית גבוהה מהרגיל ובנתיב השמאלי השמור לממהרים לזלצבוג והאופנועים נענים לבקשתנו ומושכים כיאה ל-1200 סמ"ק ומעלה אני בפרונט וקובי במאסף, סוגר את שיירת האופנועים. דקות ספורות חולפות ואנחנו כבר במרכז הסנטר של העיר ההומה תיירים. מקיפים את הכיכר המרכזית ומחפשים מקום חנייה לאופנועים – האזור עמוס ופקוק בטירוף. לבסוף, מתחת לעצים וליד הנהר, מצאנו חלקת אדמה פנויה ומיותמת בחניית אופניים וקטנועים, השתחלנו פנימה עם האופנועים (כמה כיייף שיש רוורס), הקסדות נקשרו למדרס הגולדווינג וציוד הרכיבה נקשר ברשת למושב האחורי, מדהים כמה כייף להשאיר את הציוד על האופנוע, לחזור ולהיווכח שהכול נשאר במקום ללא תזוזה. יצאנו לטיול רגלי בין 3 שעות ברחובות הסנטר. נפגשנו עם בטהובן וביקרנו בביתו, דילגנו ברחובות הקשתות הצבעוניים, צילמנו תמונות בכול פינה ומזרקה ואיך אפשר בלי קניית מזכרות ולבסוף, אחרי "המסע" סעדנו בארוחת צהרים מאוחרת ודשנה של מרקים, סלטים ושניצל וינאי באמצע הכיכר בבית קפה נחמד ומומלץ .

17:30 עוזבים את הבילוי בעיר ויוצאים ברכיבה מנהלתית לכיוון בית המלון הראשון שלנו בעיר Sallfelden המרוחקת כ- 60 ק"מ מהעיר במעלה ההרים. רכיבת אחה"צ רגועה ונינוחה על כביש כפרי ומוריק, מזג האוויר מרגיש ונראה קריר ונעים אחרי יום שמשי של 34 מעלות ואנחנו עם שולה ששוב מגלה בקיאות מופלאה ברחובות הצרים והמפותלים של העיירות, בנוסף לשליטה מוחלטת ביציאות מהכיכרות ומביאה אותנו אחר כבוד ישירות למגרש החנייה של המלון הצהוב. מילוי טפסים, קבלת חדרים ואכסון האופנועים במגרש חנייה תת קרקעי בעלות של 1 יורו לאופנוע. ארוחת ערב מאוחרת במסעדה מקומית מסכמת, סיכום חוויות היום הראשון ותדרוך מסלול רכיבת ההרים המאומצת המחכה לנו למחר (כ-300 ק"מ של אוויר הים צלול כיין) מסכמים את יום הרכיבה הראשון – העדויות מצביעות על כך שכולם עד עתה מרוצים ונהנים עד מאד.

ניפש בפרק הבא שיסקור את טיול חוצה ההרים מאוסטריה דרך איטליה בואכה גרמניה.

לילה טוב, איציק

—————————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לתמונות ולסיפור שמורות לאיציק שפר והשועלים

—————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!