הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש אפריל, 2012

30 באפריל 2012 קחו שנה. תחרשו את האמריקות -1

מסע רכוב של שנה. אל תגידו שאתם אדישים…

יוסי, נייג'ל וגבי – שלושה חברים מקיבוץ קליה כבר בדרך


הצג את הוראות נסיעה ל-New Smyrna Beach, FL, United States במפה גדולה יותר

P1030913.JPG

מימין: יוסי, נייג'ל, גבי

לפני 3 שנים יצאנו שלושה חברים למסענו הראשון, לאוסטרליה. זה לקח 5 חדשים, בהם הקפנו את היבשת מהצד המזרחי, חתכנו במרכז דרומה וסגרנו מעגל בסידני לאחר רכיבה בת כ- 18,000 ק"מ. אבל, כפות הידיים מגרדות מאז והעיניים צמאות למרחבים. היה ברור לנו כי זה רק עניין של זמן ותנאים מתאימים ואנחנו חותכים לעוד סיבוב והפעם לצפון אמריקה. מהמקום הנמוך בעולם, לפסגת ההרפתקה שלנו.

הנה אנחנו, אנשים מהישוב. לא בחופשה של אחרי הסדיר, לא אלופי העולם בהישרדות, רק מה? יש לנו חלום שאין לו גיל… אפילו לא חשבנו לכתוב על כך… אבל הבטחנו ליוני!

ניג'ל גילינגהם בן 43 יליד אנגליה החי איתנו בקליה מזה 19 שנה. יוסי ישראלי בן 58 חי בקליה משנת 1974 אב ל-2 ילדים. גבי פלקסר בן 58 חי בקליה משנת 1974 אבא ל – 4 ילדים בוגרים.

בהמשך, נדווח על התכניות של המסע הנוכחי ונקווה שנצליח להעביר לכם לכם משהו מהתשוקה שלנו, לחלוף בתוך הנוף ולא לידו. להרגיש את ההרפתקה ולא רק לקרוא עליה. לממש חלום ולא רק לישון עליו…

לאחר חודשים של הכנות נדרשות. חיבור חיבורים. לימוד צירים ואיסוף ציוד בסיסי בארץ, נפרדנו מיקירינו ומארצנו והמראנו לעבר הפרק הבא שלנו.

המקום של רמי

נחתנו בנמל התעופה הבנלאומי של מיאמי ביום שישי ה-20 לאפריל. משדה התעופה אסף אותנו רמי דהמן אח של מוצי, חבר טוב שלנו. נסענו לביתו הנמצא בניו סמירנה דרומית לדייטונה כ- 350 ק"מ צפונית ממיאמי. רמי מפעיל מוטל קטן בעיר והעמיד לרשותנו 2 חדרים. אין ספק, נחיתה רכה ביותר .

ביום שבת ה- 21 התחלנו בחיפוש אחרי האופנועים, זה לא משהו שלא השקענו בו מחשבה עוד קודם – כאשר בעדיפות ראשונה לנסות להשיג שני אופנועי  bmw בנפח מנוע של 1200 מדגם Gs אבל נחנתו עם ראש פתוח… היינו אצל דילר בדייטונה שהבטיח לחזור עם תשובה עוד באותו יום. אבל כמו שנאמר בחיים זה עניין של תזמון והזדמנו. אז המשכנו להסתובב והגענו לדילר של סוזוקי, דגם אופנועים שאיתו רכבנו באוסטרליה. בסופו של תהליך, קנינו 2 אופנועי סוזוקי Vistrom 650 dl חדשים, עם זיווד. סה"כ כ- 11,000 דולר. נייג'ל לעומתנו הלך וקנה אופנוע טריומף טייגר 800 מדילר במיאמי דרך האינטרנט.

זהו. ירדנו כולנו למיאמי ולאחר שאספנו את כל שלושת האופנועים, אנחנו מוכנים ליציאה לדרך מחר בבוקר לכוון קי ווסט. כלומר בהמשך הציר דרומה.

בוקר של יום ראשון קמנו לגשם שוטף שלא איפשר לנו יציאה לדרך וקיבלנו החלטה להשאר עוד יום במוטל ממנו אני כותב עכשו .

באופן כללי המסע שלנו מתוכנן כך: יוסי וניג'ל יסתפקו בצפון אמריקה למשך חצי שנה ואני מתכנן להאריך את המסע בעוד חצי שנה. כלומר שנה שלמה, הכוללת הגעה לאושואייה שבדרום ארגנטינה.
אם כך, המסלול מתחיל בהגעה לקי ווסט לאחר מכן לפנות לאחור, לעלות צפונה דרך רכס הרי האפלצ'י, מצפון לאטלנטה עד פנסילבניה ואז להמשיך ללנקסטר אזור האמייש ומשם לשבור מערבה דרך מרכז המדינה עד לעיר סנטה-פה בניו מקסיקו. משם להצפין לכוון הרי הרוקי כולל את הפארקים הייחודיים היוסמטי, הילוסטון וגרנד-קניון ולהמשיך לקנדה, לאורך הרוקי הקנדיים ובקצה, להגיעה לאלסקה בחודש יולי. באלסקה לשוטט מספר שבועות (3 עד 4) ולאחר מכן, להתחיל להדרים לכל אורך החוף המערבי של צפון אמריקה.

יוסי ונייג'ל מתכוונים להכנס לתחום מקסיקו לבאחה קליפורניה. משם יחתכו חזרה צפונה לארה"ב ואז מזרחה לפלורידה, שם ימכרו את האופנועים ויחזרו לארץ.

אני אכנס איתם לבאחה קליפורניה, שם ניפרד ואני אמשיך לדרום אמריקה דרך מדינות מרכז אמריקה, בדרום אמריקה לרדת עד לאושוויה, בקצה הכי הדרומי. משם לעלות צפונה על כביש 3 המזרחי, לבואנוס איירס. במידה ויהיה עוד זמן, אני מקווה להעלות לברזיל. בסיום בכוונתי גם לחזור לפלורידה, כדי למכור את האופנוע.

P1020201.JPG

חניה. שלושת האופנועים קשורים ביחד

P1020192.JPG

גבי באימוני רכיבת שטח…

השארו איתנו – כבר חוזרים 🙂
גבי

—————————————————————————————————————

עריכה-יוני – כל הזכויות C לסיפור ולצילומים, שמורות לגבי פלקסר.

—————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

25 באפריל 2012 סיבוב תנ"כי בחוף המערבי.

מסע של החבורה הקליפורנית. והפעם: בעקבות סיפורי התנ"ך

ברגוע, ברוח, בחול…ובסטייל!


הצג את הוראות נסיעה ל-Idyllwild, Irvine, CA, ארצות הברית במפה גדולה יותר

IMG_2263.JPG

"קליפורניה בעקבות סיפורי התנ"ך"

מרץ 2012. האביב כבר נושף בערפו של החורף  ובכל זאת עדין קריר. האמת, בפארק ג'ושוע טרי (Joshua Tree) עדיין לא ביקרתי.
במהלך ההכנות לטיול ולתכנון המסלול, התברר לי, שבתחילת המאה ה-19 נתנו המורמונים לפארק את השם Joshua Tree ,כיוון שראו בעצים הגדלים בו, דמיון רב לדמותו של יהושוע המניף ידיו ומצביע אל עבר ארץ הקודש (יהושע ח' 18 –"ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר ").
זה היה הניצוץ שהדליק בי את הלהבה…
בעקבות ה"הארה" עיינתי בספר הספרים, התנ"ך וניסיתי לאתר מקומות נוספים בקליפורניה, שאפשר לקשר אותם אל הפסוקים מן התנ"ך ואל הפארק ג'ושוע טרי.
הגיתי בו יומם וליל ואכן, מצאתי !

כך נולד הטיול "קליפורניה בעקבות סיפורי התנ"ך".

IMG_2224.JPG

בישרתי לחברי האופנוענים על צאת הטיול לפועל.
אף אחד מהם לא ידע למה התכוון המחבר עד…עד שימים ספורים לפני היציאה לטיול טיפין טיפין "שיחררתי" רמזים. היה סוג של "סיעור מוחות". חלקם נעזרו ב"חברים טלפוניים" חלקם התייעצו בבני המשפחה, חלקם פנו אל המושיע "האינטרנט".תעשית ההימורים פרחה…
בגדול, חלק מהחברים זיהו כמה מקומות/אזורים שאליהם תכננתי להגיע.

-1-

עפ"י תאום מראש, ביום הטיול, הגיע צלם מקצועי לצלם את הקבוצה לסרט פרסומת לפסטיבל יום העצמאות ה-64 למדינת ישראל (כאן בלוס אנג'לס). האופנועים מעוטרים ומקושטים בדגלי ישראל סודרו בשורה, לפחות כמו לפני מצעד צבאי ואנחנו זכינו לעוד חוויה יוצאת דופן.
לאחר הסבר על ציר הנסיעה והקשרו לפסוקים, יצאנו לדרך.
בתוכנית, נסיעה של 90 מייל בכביש מהיר (כביש 10). מזג האויר היה סגרירי למדי ולא כל כך האיר לנו פנים בשעה מוקדמת של אותו הבוקר.
ידענו שחזי שלנו רגוע יהיה יותר אם תזדמן לו ארוחת בוקר. היה בכך יתרון נוסף: שעד שסיימנו לאכול את ארוחת הבוקר, השמש הגיחה מבין העננים והפשירה אותנו.
מהכביש המהיר (10) פנינו שמאלה לכביש 62.
כבר בכניסה לכביש מקבלת את פנינו רוח מערבית חזקה שטלטלה את האופנועים וגרמה להם להגיע לזויות של כ-50 מעלות ביחס לכביש (חוויה די מפחידה על אחת כמה וכמה  שאתה עם מורכב).
הגענו לפתחו של פארק Joshua Tree, המאופיין כאמור, בעצים שצורתם מזכירה את יהושע מניף ידיו ומצביע אל עבר ארץ הקודש. לאחר הסבר קצר על המבנה הגיאולוגי של המקום, על הצמחייה ובעלי החיים במקום המשכנו.
לצד הכביש אנחנו מבחינים בסלעים המיוחדים ובצוקים שנראו כפסלים ענקיים, פרי יצירת הטבע, כמו גם הצמחייה המיוחדת והייחודית לאזור מדברי זה. הפריחה, כך אומרים יודעי דבר, ממש בשיאה בתקופה הזאת של השנה.

בנקודת תצפית מדהימה במיוחד ה- Keys View, נפתח ספר התנ"ך – דברים ל"ד פסוקים 1-3: "ויעל משה מערבת מואב אל-הר נבו ראש הפסגה אשר על-פני יריחו ויראהו יהוה את כל הארץ ואת –הגלעד עד-דן: ואת כל –נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל-ארץ יהודה עד הים האחרון".




-2-

המקום מקבל משמעות חזקה עוד יותר עם הקראת הפסוקים.
שמוליק מתמסר לערכת הקפה ומכין קפה שחור עם טעם של עוד.

גם מירי לוקחת יזמה, מכנסת את כולם ומרביצה בנו תורה – "תורת היוגה" הלכה למעשה!
רגועים ושלווים אנחנו ממשיכים בדרכנו לכיוון היציאה הדרומית של הפארק מרחק של כ-50 מייל. תמונת הנוף משתנה לפרקים. היעד הוא העיר  Palm Springs ללינת לילה.
על מנת לא להכנס לשעות החשיכה, אני מחליט (תוך כדי תנועה) שלא להמשיך בנסיעה בדרך העוקפת, אלא לעלות על הכביש המהיר – כשמו כן הוא. אלא מה, רוח בעוצמה רבה מקדמת את פנינו. הפעם קיבלנו גם "בונוס" – סופת חול של ממש!!! החול נערם בתלוליות על הכביש . למרות הנסיעה האיטית, חזי ואיריס החליקו עם האופנוע על החול. לנוכח המקרה כמו כל הרוכבים הייתי בתהליך של ירידה לשוליים לצורך עצירה. גם אני נקלעתי לתלולית חול שגרמה לי להחליק. כך מצאנו את עצמינו עתליה ואני על החול במצב מאוזן.
למזלנו הרב, יצאנו מן המקרה שלמים למעט כמה "מכות יבשות".

לאחר עיכוב של למעלה משעה, לאחר שיצאנו מן ההלם, העמסנו האופנוע של פזית על ה- pick up של אברי והמשכנו בנסיעה.
חוויה מסוג אחר חיכתה לנו בבית המלון "קיימברידג' "ב- Palm Springs. את פנינו במשרד המלון קיבלו אנשים נחמדים (עובדי המקום), יהודים מלבנון שדיברו איתנו כמה משפטים בעברית. הרגשנו בבית, כמעט.
האנשים הנחמדים האלה, נתנו לנו את הזכות לקיים טקס ההבדלה שאורגן ונוהל ע"י מירי ב"לובי" הקטנטן של המלון.
את הערב קינחנו בארוחה ובציון יום ההולדת של טל חברינו לקבוצה.

-3-

היות ולמחרת, יום ראשון יצויין ה-אחד באפריל שהוא "יום השוטים", חברי הקבוצה קיבלו משימה: לחשוב על סיפור אחד שהוא שיקרי והסיפור השני שהוא אמיתי. על שאר הקבוצה היה לגלות מהו הסיפור האמיתי מבין השנים.
יום ראשון בבוקר. כמובן שפירצי הצחוק נשמעו למרחק לנוכח הסיפורים המקוריים והצ'זבטים שהאנשים סיפרו…..מצב הרוח בהחלט מרומם!
על בטן מלאה באוכל ובצחוק, שמנו פעמינו לכיוון "ימת סולטון" SalIton Sea. איך הוא מתקשר לנושא הטיול? אז ככה: בספר דברים ל"ד פסוקים 1-3 הוזכר "הים האחרון" שראיתי אותו בעיני רוחי כמקביל לים המלח שלנו.
לאחר הסבר קצר על המקום וסיור בו, המשכנו אל עבר "הר נבו" המקומי Idyllwild, ככתוב בתחילת הפסוקים "ויעל משה מערבת מואב אל-הר נבו ראש הפסגה אשר על……."
בדרך חלפנו על פני העיר אינדאו Indio המכונה "עיירת התמרים" ובהקבלה – העיר יריחו.

עלינו על כביש 74, על שום מה? גם כאן מסתתר מסר –בכביש ישנם שבעה סיבובים חדים. כן, גם כאן ראיתי את ההקבלה ל- 7 ההקפות שהקיף יהושע בן – נון את יריחו עד שנפלו חומותיה. בפרק יהושע פרק ו ' פסוק 4 –"ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את-העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות:"
לאחר תצפית מרהיבה מלמעלה על הנוף ועל שבעת הסיבובים, המשכנו עוד כ-50 מייל והגענו לעיירה Idyllwild .
ארוחת צהריים קלה ופיזור כל אחד בדרכו הביתה  (לפנינו עוד  כ-125 מייל).

-4-

זהו , עוד טיול מאחורינו.

אני מבקש להודות לכל משתתפי הטיול :

טל ובת זוגו, דיויד, משה ובת זוגו, רון, אשר, מייקל, אדם וגיא, רוני, גדעון, דורון ונאוה, חזי ואיריס, שמוליק ורנדי, זאב ומירי, פזית ואברי.
תודה מיוחדת לאברי (בעלה של פזית) שליווה אותנו בדבקות עם רכבו, בהסעה, בנשיאה ותרם בחוש ההומור המפותח שלו להצלחת הטיול וסיומו בשלום.

כמו- כן תודתי האישית לעתליה האישה שאיתי, שעזרה לי בהכנות, בצילומים ובעריכת הכתבה.

חברים –אנא ריכבו בזהירות כדי שנוכל להפגש גם בטיולים הבאים.

IMG_2268.JPG

שלכם
דרור עינב.

[email protected]

————————————————————————————

עריכה קלה, יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לדרור ותלי עינב

———————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

20 באפריל 2012 דורון קדמיאל יוצא להקיף את העולם

איש אחד מיוחד

שם הכל על שני גלגלים ויוצא לדרך ארוכה ארוכה

האופנוע בבוקר היציאה לדרך, בפתח ביתו של דורון במשמר-הנגב

לפני כמה שנים פגשתי בדורון באקראי, לא ממש הכרנו, אף שהיינו חברים באותו מועדון – BMW gs אותו מתחזק בנחישות ודבקות, דלק מוטורס יבואן יצרן האופנועים בישראל. דורון יצא לכמה סיבובים מרשימים בחו"ל . עלה לנורדקאפ עם קובי שמואל, חצה לצפון רוסיה, למבואות מרוקו, אירופה, טורקיה ועוד. ועכשיו הוא יוצא להקיף את העולם כולו, לבד. אין ספק אתגר תובעני מעורר השראה.

נפגשתי עם דורון מספר פעמים בשלבי ההכנות שלו ויצא לי לתהות על קנקנו. מצאתי אדם בעל שיעור קומה אנושי ורגשי ושמחתי להתחבר לחלום שלו.

לפני מספר שנים התארח בארץ הרוכב המיתולוגי וורנר באוזנהארט הקנדי, שחצה לבד על אופנוע –  את כל היבשות, כמה פעמים וכתב על כך 4 ספרים (ובעוד כחודשיים מתכוון לצאת להקפת עולם נוספת בגיל 74 !) דורון סיפר לי, כמה השפיע עליו המפגש עם וורנר וקריאת ספריו. "זה משהו שנתן לי את היכולת להגדיר את הדרך בה אממש את החלום שלי".

דורון בן גילי, הוא איש מיוחד, עשיר בתוכן וידע. יוצא למסע כדי להסתכל על חייו מנקודת מבט שיש בה הרבה לקחים ותובנות. לא מנסה לנצח כלום אלא רק לממש חלום.

קיבלתי את רשותו לתת כאן דיווחים קצרים אותם אעתיק מבלוג המסע של דורון. הוא כותב גם לאתר וואלה וכמ

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

9 באפריל 2012 אדם עושה את זילנד החדשה

ארץ רחוקה וחברים קרובים

אדם שני מגיע לגן העדן הדרומי. לגעת בחלומות

IMG_5834.JPG



הצג את הוראות נסיעה ל-Auckland, New Zealand במפה גדולה יותר

"גבירותי ורבותי", קראה הדיילת, "צר לנו להודיע לכם כי למטוס יש אי אילו תקלות טכניות ונישאר בפיג'י כמה ימים כדי לתקן זאת". עברו כ-10 שעות מאז המראנו מלוס אנג'לס והמטוס היה זקוק לכמה תיקונים. כולנו שמחנו על כך שלא התרסקנו. אך מעל לכל מצא חן בעינינו כי אייר-פאסיפיק אירחו את כל הנוסעים בבית מלון נחמד למדי באי האקזוטי. ביליתי את הימים הבאים בשוטטות רגלית באי, בנסיון לספוג את התרבות הפאסיפית.
יש באי מן עירוב מעניין של פולינזים והודים והיתה תחושה של מקום רחוק ונידח המתקיים לו "מתחת לרדאר".
לבסוף, המטוס תוקן והמשכנו בדרכנו לניו-זילנד. נחתנו באוקלנד Auckland.
שוב, גיליתי כמה קשה לי להאמין כי הנה אני כאן, בארץ זרה ורחוקה ."עשיתי זאת!", לחשתי לעצמי- "אני בניו-זילנד".
סאקי, החבר אותו פגשתי ואיתו רכבתי במרכז אסיה ב-2010 , הזמין אותי להתארח במחיצתו בעת שהותי בניו-זילנד, הוא הגיע לאסוף אותי משדה התעופה. היה נפלא לפגוש בו שוב. קישקשנו על הא ועל דא, כל הדרך על לביתו הקטן בגבעות הירוקות מצפון לאוקלנד.
היינו ערים כל הלילה וסאקי סיפר לי על מעשיו לאחר המסע הגדול שלו; הוא שב הביתה וחזר לעיסוקו כאנימטור דיגיטאלי, עובד פרילנס עבור אחת מחברות הסרטים הגדולות של ניו-זילנד.

With Saki in NZ.jpg.jpg

במטבח של סאקי

האופנוע שלו – אותו BMW650 ישן, חנה שם לידנו ולרגע הייתי שוב במרומי הרי הפאמיר, מנסה לחצות עם סאקי את זרם המים העמוק והגועש עם האופנועים כשבסמוך לנו מצוק תלול.
למחרת בבוקר, השכמנו לקול צלצול הטלפון של ה"גורו". או זה המוכר יותר כדייויד, הרוכב הקנדי בו פגשתי כל כך הרבה פעמים בדרום אמריקה! הוא בדיוק סיים את הסיבוב שלו בניו-זילנד. לא עבר זמן והאופנוע שלו התגלגל לפתח ביתו של סאקי וחגגנו יחד את ערב השנה החדשה. בילינו יומיים נהדרים בסיומם דייויד המשיך בדרכו לאוסטרליה.

New Years with david in NZ.jpg

עם דייויד

מאחר והאופנוע שלי נשלח לניו-זילנד בדרך הים, עמדו לרשותי כמה שבועות עד למועד הגעתו, סאקי רב התושייה, "מצא" פתרון מושלם למלא את זמני: אני אשפץ מהיסוד את האופנוע שלו! כמובן ששמחתי לעזור למארחי ובמהרה פיזרנו את הדאקר המסכן על רצפת החנייה הביתית… "אתה בטוח שאתה יודע איך לחבר את כל החלקים חזרה ביחד?" הוא שאל. "אל דאגה מייט, תמשיך להבריג…"
בזמן הפנוי שלנו לאחר העבודה הזו, לקחנו את הקייאק של סאקי ויצאנו לדוג. ניו-זילנד בורכה בנופי טבע עשירים ושמורים במיוחד ודגים יש בשפע. לרוב היינו חותרים כ-3 ק"מ מהחוף, עוגנים ודגים כמה שעות. כמעט תמיד הצלחנו לדוג כמה דגים לארוחת ערב, מה שהוסיף טעם לחווייה הגסטרונומית וגם עזר במלחמה הקבועה של חסכון בתקציב…

בערבים סאקי עזר לי לתכנן את מסלול הסיבוב שלי בניו-זילנד והסביר: "בעיקרון, ניו זילנד עשויה משני איים; הצפוני והדרומי" גודלה כגודל בריטניה ומונה כ-4 מליון תושבים, רובם ממוצא בריטי ויש אוכלוסיה בת כחצי מליון ממוצא מאורי – הפולינזים שחיו כאן טרם הגיעו הבריטים.
קראתי עוד ועוד ומצאתי כי ני-זילנד הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה זכות בחירה שווה לנשים, המדינה הראשונה שהנהיגה מערכת רווחה. ני-זילנד היא הלוחמת העקשנית בעולם נגד כל מה שקשור לאנרגיה אטומית ובאופן כללי מדינה מתקדמת מאד.
יום אחד קיבלנו טלפון מרובי, סוכן המשלוחים שהודיע "האופנוע שלך כאן מייט!" מבלי לבזבז שניה, טסתי מאוקלנד שבאי הצפוני, לדנדין Dunedin באי הדרומי ונחתתי לתוך הכורסה של רוג'ר, איש נחמד החבר באתר קאוץ'-סרפינג שאירח אותי בכיף.
צלצלתי לרובי – סוכן המשלוחים וקבענו להפגש למחרת בבוקר ברציף.
בבוקר, צעדתי מביתו של רוג'ר לנמל קטן ופגשתי את רובי –  האיש שאירגן את כל המשלוח של האופנוע מקליפורניה לניו-זילנד.
מצאתי איש ידידותי למדי באמצע שנות החמישים שלו, עמוס בתשוקה לאופנועים ורכבים אמריקנים קלאסיים. פעם בחודש, רובי טס לקליפורניה כדי לרכוש אופנועי הארלי דייוידסון, ממלא בעשרה מהם מכולה, קונה ערימה של חלקי חילוף עבורם ומשיט הכל לעיר שלו דנדין. היו כמה רוכבים שפגשתי בדרכים שהזכירו את שמו וכך הגעתי אליו, כדי להשתמש בשרותי המשלוח שלו. אחלה עיסקה. הכל קליל, ללא שום צורך לארוז את האופנוע בארגז ייעודי. אין טוב מכך!
האופנוע חנה בשלווה בסככה סמוכה. ניגשתי אליו והנחתי את כף ידי על מיכל הדלק הכחול. "מה העניינים?" שאלתי אותו בשקט. כשעמדתי ליד האופנוע שלי, הרגשתי מייד שחזרתי הביתה ולפתע, הייתי שוב בדרכים.
פרט למצבר מת, האופנוע היה 100%, רובי עזר לי להניע בעזרת כבלים מהטנדר שלו ואיחל לי דרך צלחה. יצאתי לרכיבה קצרה בסביבות דנדין – עיר עם מורשת סקוטית ותיקה ותוך חיפוש חנות בה ביקשתי לקנות מצבר חדש, סיכמתי לעצמי שאכן, לצאת על אופנוע ולהקיף את העולם היה חתיכת רעיון נהדר.
מנהל המכירות של סוכנות הארלי-דייוידסון, הכיר אותי מתוך כתבה שקרא אודותי באינטרנט ונתן לי מחיר מיוחד למצבר חדש ומאד צהוב. הודתי לברנש הנחמד הזה ויצאתי למסע שלי בניו-זילנד… על ידי פירוק חצי מהאופנוע לצד הדרך; גלגל אחורי, מפלט, בולם וכו'. כל זה, רק כדי לדחוף את המצבר למקומו. כן, כך בנוי אופנוע BMW HP2.

Installing a new Battery.jpg.JPG

הכנסת המצבר ל-HP2

עזבתי את דנדין ורכבתי לעבר קצהו הדרומי של האי הדרומי לעיר אינברקרגיל Invercargill. למקום מוכה הרוחות הזה אין הרבה מה להציע למטייל השגרתי, פרט לעובדה כי זו עיר הולדתו של ברט מונרו Burt Munroe ושם נמצא אחד מאופנועי האינדיאן סקאוט  Indian Scouts מודל 1920 שלו בתצוגה בחנות הכלים וציוד הבניה המקומית.
את ברט מונרו שיחק אנתוני הופקינס באופן יוצא מן הכלל, בסרט הנפלא; "האינדיאני המהיר בעולם" “The world’s fastest Indian”,  בו מסופר על המהנדס האוטודידאקט, שבנה באופן ידני את הצילינדרים, הבוכנות ומוטות השסתומים במנוע והתאים את האופנוע שלו באופן כלכך טוב, שהוא הגיע איתו למהירות של פי ארבע מהמודל הסדרתי. הוא שבר את שיא העולם לאופנועים מתחת ל-1000 ס"מק במישורי המלח של בונוויל bonaville בארה"ב.

ביליתי שם אחר צהריים, בחקר האופנוע ועוד כמה פרטים מהציוד שהוא השאיר אחריו, בטרם הלך לעולמו ויצאתי לדרך מעט לפני חשיכה.
אחד המקומות היותר מוכרים בניו-זילנד הוא איזור הנקרא "מילפורד סאונד". פארק לאומי גדול המכוסה ביער ומבותר בפיורדים רבים ונהרות בכל מקום. לשם כיוונתי בהמשך. חגגתי את יום הולדתי במנוחת קמפינג של כמה ימים וזינוק לשחיה בעירום במים הקפואים. אחלה מקום.
כבישי ניו-זילנד צרים וסלולים באופן גס. אך הסכנה הגדולה היא אלפי התיירים השוכרים קראוונים גדולים ומשוטטים בכל מקום. רוב המקומות המעניינים היו צפופים ועמוסים, אך שוב, תמיד מצאתי לעצמי פינה רגועה לנטות בה את האוהל. ברוב הפעמים, בחינם.
האי הדרומי נחצה במרכזו על ידי רכס הרים הנקרא "האלפים הדרומיים". הרכס הכביר הזה, כולל מראות ותצפיות נפלאים, כבישי רכיבה מענגים, נהרות שוצפים, קרחונים ועמקים רחבים. הטבע בניו-זילנד הווא מדהים ואין פלא שהוא מושך בכל שנה כל כך הרבה תיירים.
חלק גדול מהכלכלה הניוזילנדית מבוסס על חקלאות – ויש הרבה מאד חוות בכל מקום ונראה לי כי רוב האנשים שם די שמחים בחלקם.

בעיר קרייסטצ'רץ' Christchurch פגשתי חבר מישראל שלקח אותי לסיבוב בעיר והראה לי את מרכז העיר, שספגה רעידת אדמה חזקה אך לפני שנה. "העיר ממוקמת בתפר שבין שני לוחות טקטוניים ותזוזות מתרחשות כל הזמן".
מזג  האויר בניו-זילנד יכול להשתנות בתוך שעה. הם אומרים כי אתה יכול לחוות ארבע עונות ביום אחד! ואכן, חוויתי תערובת מזג אויר. כולל שבוע של גשם רצוף שכמעט הטביע אותי ואת האוהל שלי. יינן בעמק מרלבורו Marlborough valley העניק לי מחסה וקצת מהיין הלבן המשובח שלו ושילח אותי חם ושמח לכיוון המעבורת בעיירה פיקטון Picton בדרך לחצות בחזרה לאי הצפוני.

Wine country.jpg.JPG

IMG_5896.JPG
לילה לפני כן, פרנסיס – חבר ותיק מאפריקה התקשר אלי באי-מייל והודיע לי שהוא יודע שאני בניו-זילנד והתעקש שאבוא לבקר אותו. ובכן, פרנסיס לא היה חייב להתעקש כלכך. שמחתי מאד לראות אותו ואת רעייתו שוב, כך שתדלקתי את האופנוע בוולינגטון Wellington, קיפלתי את מפות האי הצפוני לתוך תא המפות של תיק המיכל. ויצאתי מזרחה.
לפנות ערב, הגעתי לכפר הקטן בו הם מתגוררים וחיפשתי את מספר הבית שלהם בחשיכה. "אדם!!!" שמעתי צעקה ולפני שהבנתי מה ומי, פרנסיס עמד לפני. רכבתי בעקבותיו לבית הסמוך ובלינו את הימים הבאים בעידכונים הדדיים על הקורות אותנו מאז הפעם האחרונה. נפגשנו בשנת 2000, כשהייתי במסע האופנוע הראשון שלי באפריקה. האנשים הנפלאים האלה מצאו אותנו לצידי הדרך והזמינו אותנו להתארח למשך שבועיים. מאז הם היגרו לניו-זילנד לחיים חדשים.

Togerher again with Fay and Francoise.jpg.JPG

עם פרנסיס ופֶיי

הם נתנו לי תחושת בית אמיתית. משהו שמטיילים יודעים להעריך (אוכל, מקלחת וישר למיטה) ולאחר כמה ימים, באמת היה קשה להפרד מהם.
סופה גדולה היתה בדרך, כך שרכבתי במהירות חזרה לביתו של סאקי ליד אוקלנד. למחרת הלכתי לשגרירות האוסטרלית ונרגעתי למדי כשנוכחתי לדעת שבקשת הויזה האוסטרלית אושרה. פוואאההה. קבלת הויזה הזו היתה קשה עבורי משום שהאוסטרלים חרדים מכניסת זרים למטרות עבודה בלתי חוקית וכו' ואנחנו הישראלים נמצאים בראש הרשימה המבישה הזו. לאחר שהבקשה הראשונה שלי לויזה נדחתה. קיין, רוכב אוסטרלי שפגשתי במסלול הרי הפאמיר באסיה וחזר בינתיים הביתה, שלח לשגרירות האוסטרלית באוקלנד מכתב בו המליץ לתת לי אישור, בהבטיחו להם שאין לי כל כוונה רעה וכל רצוני הוא לתור את ארצם. איזה איש!
לאחר אירגון כל הסידורים עם חברה להובלה בשם "גרין פרייט" כדי לשלוח את האופנוע מאוקלנד לבריסביין שבוע לאחר מכן, יצאתי ברכיבה לכף ריינגה Cape Reinga בקצה הכי צפוני של האי הצפוני של ניו-זילנד.
המקום עצמו היה יפהפה ונראה באמת כמו קצה העולם, עם תצפית למפגש בין ים טסמניה לאוקיינוס הפאסיפי האדיר.

בדרך חזרה לאוקלנד, בחרתי בכביש המערבי שחלף בסמוך לכפרים מאורים קטנים ויערות עצי קאיורי. עצי הקאיורי הם עצים גבוהים וחסונים, ממש כמו האנשים המאורים שבעיני הם האנשים בעלי מבנה הגוף המושלם ביותר שפגשתי מימי.
לאחר חזרתי לאוקלנד, נכנסתי למוד של אירגון המשלוח, טלפונים, אי-מיילים, טיסות ותחשיבים. לאחר עוד קצת בדיקה ובירורים, היה ברור כי משלוח אל מעבר לים טסמניה זה עסק יקר למדי. ואם ניו-זילנד נראית קרובה לאוסטרליה על המפה. זה בכל זאת סיפור של 2000 ק"מ ושלוש וחצי שעות טיסה. "גרין פרייט" היא חברה מאד מוכרת בתחום כך שבחרתי בה לבסוף.
"תנקה את האופנוע במברשת שיניים לפני שהוא יישלח לאוז. ותרחץ את כל ציוד הקמפינג שלך" היו עצות שקיבלתי. כך שביליתי חצי יום ברחיצת כל הציוד שלי שוב ושוב, כדי להיות בטוח. רכבתי מוקדם לשדה התעופה ומצאתי את משרד נציגי חברת השילוח. סיכמנו שאני אביא את האופנוע בבוקר ואמריא לאוז באותו ערב, גם האופנוע יוטס לאוז באותו ערב עצמו כך שאוכל להוציא אותו מהשדה בבריסביין כבר למחרת.
היו כמה ימי עיכוב, כך שנאלצתי להשאיר את האופנוע ברשות חברת השילוח ולהמריא כבר בערב שסוכם עליו, כדי לא להחמיץ את הטיסה שלי.

In Auckland Airport, bike is ready to ship to OZ.jpg.JPG
אנשי חברת אמירת'ס Emirates קצת התבלבלו כשראו את הדרכון הישראלי שלי והלכו לאן שהוא, לברר אם אוכל לעלות לטיסה או לא. במהרה הכל הסתדר והיתה טיסה נעימה בה שוחחתי כל הדרך לבריסביין Brisbane, עם סמיר מביירות.

ביקורת הדרכונים עברה עם חיוך.

ועם חיוך ענק על פני, נכנסתי ליבשת/מדינה האחרונה במסע שלי – אוסטרליה.

—————————————————————————————————–

תרגום ועריכה-יוני. כל הזכויות C לתמונות ולסיפור שמורות לאדם שני.

—————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: הרפתקאות and כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה