הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש מאי, 2011

31 במאי 2011 שועלי המדבר במישורי אירופה. לנורדקאפ פרק 4

יום רכיבה שִמשי מברלין לדנמרק

העניינים מתחילים להכנס לקצב: רכיבה, ארוחה, חניה, רכיבה.

ננסה להעביר כאן את ריח המרחבים. ואגב, מזל שפרות וסוסים לא יכולים לעוף…

PIC_0368.JPG

פרידה מברלין – בשער ברנדרבורג.



הצג את הוראות הגעה אל Rømø, Denmark במפה גדולה יותר

יום האתמול התאפיין שוב בטיול לילי ברחובות ברלין וארוחת ערב במסעדה מזרחית – או ליתר דיוק; מסעדה טורקית. סופסוף אוכל שמדבר עברית ואפילו בעלי המקום, מקשקשים בשפת מותגי המזון שלנו: – חומוס, פלאפל, שניצל, קבב… היה בהחלט טעים – (כנראה כשרעבים הכול הולך…). נראה לכם כמו טיול משפחות ולא אופנועים? זה היה רק ל"חימום הקנה"; כבר אמרנו: "האופנוע – על בנזין, אנחנו – על אוכל טוב" . מי שמחפש סֶבֶל וסכין בין השיניים, או ענני אבק ועקרבים בשק"ש. לא הפעם. האמת, גם אנחנו מחפשים… אבל מה לעשות. אירופה בעונה הזו כלכך מהנה ומפנקת, שאנחנו מוותרים כרגע על האקסטרים 🙂 אך הסירו דאגה מליבכם, הטיול האמיתי מתחיל מדנמרק.

ברלין בתנאי שדה… כאילו

היום הרביעי התחיל השכם בבוקר עם חדירת קרני השמש לחדרנו, 05:00 קצת מוגזם לא…? מזמן שלא ראינו כזו שמש…רמז לבאות. התעוררות והתארגנות רגילה של בוקר ויוצאים להביא את האופנועים מהמחסן השמור. מעמיסים את כל הציוד ויוצאים את העיר לא לפני תמונת "הניצחון" מחויבת המציאות, למרגלות שער ברנדרבורג.

רגע, ראשית קצת מו"מ עם השומר במקום, שלא הסכים שנעלה עם האופנועים על הרחבה, אבל בסוף הצלחנו… ישראלים לא ??? ילד ברלינאי שעבר במקום במקרה, זכה להנציח את האירוע המרגש. משם יצאנו דרך רחובות העיר – סיוט אמיתי, התפתלות וקצב איטי. ועם כל כובד הציוד וארגזים… זוכרים את השמש?… כן ! אז גם חם. על ממש.

זהו, יצאנו מהעיר הגדולה לעבר צפון גרמניה, לגבול עם דנמרק. כיוון כללי; המבורג. חתיכת 500 ק"מ של רכיבה רצופה על כבישים מהירים וכמה קטעים של כבישי משנה באיזורים כפריים. חוויית רכיבה ענקית מרגשת. לאורך הדרך, נפגשנו עם קבוצות שלמות של רוכבים, מכל המינים והסוגים. גם בחניות הביניים וגם בכבישים עצמם. בעיקר הרליסטים. בחלק מקטעי הדרך, הצטרפו אלינו מאחור אופנוענים שהאריכו את שיירת השועלים הדוהרת ליעדה הבא. הדרך ארוכה ארוכה. הרבה יותר מיום הרכיבה הקודם, מד המרחק מתחיל לצבור ק"מ והנה אנחנו עוברים את 1000 הק"מ הראשונים שלנו – ובסך הכל עברו רק יומיים של רכיבה. על פני הדרך ובתחנות הביניים, מה לעשות, העושר המוטורי כאן מעורר קנאה. אנחנו מבחינים באין ספור תופעות מוטוריות וסגנונות מיוחדים של כלי רכב. לאורך הדרכים מימין ומשמאל, נשקפים נופים בירוק שלא נגמר בעיניים, מאות תחנות רוח מפוזרות על מישורי הרוח בצידי הדרך ובסמוך לכביש המהיר ונראה כאילו הן סוג של גידול חקלאי בתוך השדות הירוקים.

מזג האוויר ממשיך להתל בנו; היום חם מאד. תנועת האופנוע מול האויר, אינה עוזרת בצינון (כמו יולי אוגוסט שלנו…), ובנוסף, זו עונת החיזור והחתונות של כל החרקים באיזור וכולם; חיפושיות, יתושים, חגבים ובנוסף, כולל כל האורחים שהם הזמינו; נדבקים, נמרחים ומלכלכים את האופנוע… (מזל שפרות וסוסים לא יכולים לעוף) חובה לנקות את המשקף כל תדלוק, שאם לא, שדה הראייה נעלם.

יש רגעים המוכרים לכל רוכב

אחרי רכיבה ארוכת שעות, הגענו לגבול דנמרק; מת. ריק. שומם לגמרי. אין איש בסביבה שיכול להנציח את שלושתנו; "הלו!! יש מישהו בבית?"…נאלצנו לצלם אחד את השני או אחד את שנינו, פתאום הגיח רוכב אופניים מכיוון גרמניה, כשאורי סימן לו לעצור – עם תנועות של 'לצלם אותנו' – הוא פשוט עשה סיבוב פרסה וחזר לגרמניה – אפשר להבין אותו…אולי חשב שאורי איזה שוטר תנועה – שימו לב לצילום כאן :-))).

PIC_0359.JPG

נכנסנו לדנמרק והתחלנו ברכיבה על כבישי סרגל שלא נגמרים גם באופק. כמו חוד של מחט שבורח כל הזמן קדימה. בתים ציוריים ואין ספור אחוזות, ובשדות רועים סוסים, פרות, כבשים, אווזים ושאר רכיבים שיכנסו לנו יום אחד ללאפָה…

היעד ללינת הלילה; Lacolk Camping in Romo. נמצא על אי בשם רומו בדרום מערב דנמרק. הגישה לאי; רכיבה של 10 ק"מ על סכר נמוך מאד (כמה מטרים בודדים מעל פני המים) וכביש מעליו. פשוט מדהים לרכוב כך; כמו לרחף על המים. הגענו בשעות אחה"צ, השמש כבר התחילה לשקוע והשילוב של שמש, מים ומרחבים שלא נגמרים – הזכירו לנו בכל רגע, למה כלכך רצינו לצאת למסע הזה.

הגענו לצימר חמוד הכולל: חדר שינה למיכאל, חדר ילדים עם מיטת קומותיים לאורי והסלון לאיציק. מטבחון מאובזר ומושלם לגמרי והכי חשוב! אין שירותים ומקלחת בתוך הצימר (כן! מה שאתם שומעים…). יש בניין שירותים מרכזי. נקי, מצוחצח ומבריק, שהכניסה אליו עם כרטיס מגנטי – (נגמרו האסימונים של פעם…).

האטרקציה של המקום – חוף ים ברוחב של 1500 מטרים עד לקמפינג. רבוד חול-ים קשה הניתן לרכיבה. אפשר להגיע עם האופנועים עד לקו המים ופשוט לרכוב על החוף כמו 4X4 . זו הייתה חוויה אדירה לרכוב כמו ילדים מתלהבים על רצועת החוף המהממת הזו; לאורך ולרוחב. למעלה ולמטה – פשוט חוויה אדירה ומיוחדת. עכשיו, יש פה באינטרנט איזה נודניק, העורך של הבלוג, שמבקש צילומים עם שקיעות ונופים. אז החלטנו לביים קטע כדי להרטיב לכולם את העיניים והחשק. כלומר, לא רק חתנים וכלות הולכים להצטלם על שפת הים. גם אנחנו. (ומזל טוב ליוני העורך שלנו- לחתונת בתו טל, הערב 31 במאי 🙂 ) מה נאמר? מקום מרחיב ריאות ולב. בהחלט מומלץ ושווה להגיע ולנסות… גם אם אין שירותים ומקלחת צמודים.

יום רכיבה מהנה הגיע לסיומו, חוף ים מטריף ואוסף חוויות משותפות לשלושה משוגעי אופנועים.

CIMG5286.JPG

תביטו בצילום הזה ותבינו הכל 🙂

וכמו כל סיומת של בלוג…ניפגשו מחר. הפעם בשבדיה.

מיכאל איציק ואורי. שועלי מדבר באירופה.

———————————————————————————————————————————–

ערך-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאורי, מיכאל ואיציק

———————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   יש 6 תגובות, הוסף תגובה    

30 במאי 2011 אסי. הנציב המוטורי שלנו במוֹטְרָליָה. כתבה 2

האיש שכותב עם מצלמה

הנחיות העורך היו ברורות: "תכתוב!" אז אסי הקליד עם המצלמה.

דיווח מצולם על אוז המוטורית המחממת מנועים ולב.

DSC_0169.JPG

"אז כמו שהבטחתי (קודם כל לעצמי), לרדוף אחרי החוויות המוטוריות המיוחדות ביבשת החמישית. הנה:

בסוף השבוע האחרון, נסענו למסלול המירוצים בעיירה ווינטון Winton Motor Raceway
זה מסלול באורך 3 ק"מ שנבנה בשנת 1961 וזכה לארח כמה מהמירוצים הנחשבים ביבשת. מכוניות ואופנועים. יש בו קטעים של ישורות ו-12 פניות שתוכננו "להוציא" מכלי רכב ונהגים, את המקסימום בביצועי מהירות ושליטה. לשם נסענו ועשה רושם שחצי אוסטרליה הגיעה איתנו.

800px-Winton_Motor_Raceway_(Australia)_track_map_--_original_track.svg.png

יצאנו בכביש ממלבורן לכיוון ווינטון


הצג את הוראות הגעה אל Winton, Victoria, Australia במפה גדולה יותר

כשבארץ חוגגים את הגשם האחרון, כאן באוסטרליה נרטבים מהגשמים הראשונים שלקראת החורף. סוף הסתיו, הוא סוג של חג ביבשת שיחסי הציבור האקלימיים שלה, הם שם נרדף למדבריות ויובש. כל השבוע היה מזג אויר חורפי גשום וקר… בבוקר המרוץ היה אפור רוב הדרך… כשהתקרבנו לעיירה, השמש הבינה שהגזימה ויצאה מבין העננים האפורים לקבל את פנינו… מזג האויר היה אידיאלי ליום כזה; שמשי וחמים. תענוג!
אז ככה:  וינטון היא  אחת מהעיירות המייצגות את היסטוריית ההתיישבות באוסטרליה. היא ממוקמת במדינת ויקטוריה, בחלק הדרום מזרחי של היבשת. ווינטון (לא לטעות, יש גם עיירה באותו שם, במדינת קווינסלנד בצפון מזרח היבשת) הפכה למקום מפגש לכל סוגי המירוצים. יש בה מסלול איכותי סָלול אספלט משובח. במהלך הסופ"ש האחרון של חודש מאי, הציעה מרוצים נון-סטופ עם יותר מ- 400 מכוניות ואופנועי מרוץ מהשנים 1920 ועד 1980.
אירוע שנמשך יומיים וכלל בין השאר מרוצים של רכבי אספנות. די הזוי לראות רכבים בני 30–50 שנה, מתחרים על מסלול מרוצים מודרני… (תחשבו על כך שמועדון החמש בארץ, מתאסף למירוץ אמיתי בו קורעים את המכוניות והמכלולים שלהן, במקום להעמידן בזהירות בתערוכות הנוצצות והסטאטיות הרגילות).
לאירוע הגיעו רכבים ואנשים מכל רחבי אוסטרליה. כל מקצה נמשך 5 דקות בערך וכל אחד היה שונה מקודמו:  פעם עלו אופנועי הארלי, טריומף ונורטון ישנים ואחר כך אופנוצָד עם סירות. אחריהם, עלו למסלול כל מיני יצירות מוטוריות ישנות בעיקר מהמורשת הבריטית הקלאסית, מעידן בו מכונית היתה משהו קטן ואישי והעיצוב הדגיש את העובדה שתעשיית הרכב הבריטית נולדה במוסכים קטנים של משוגעים. ואת השיגעון הזה הבריטים שלחו גם לכאן …לראות אם.ג'י. ומיני-מינורים מהתקופה שלפני שמהנדסי ב.מ.ו הפכו אותן לתכשיט יוקרה. טסים ומתחרים במוסטנגים. תענוג…מזל שלקחנו כמה כרטיסי זיכרון, 2 מצלמות..ובטריות גיבוי.
וכמו תמיד… אוהלים. בארבי על האש, בירות והרבה כיף…חזרנו הביתה באותו יום. לא נורא, כולה 500 ק"מ….  הלוך חזור.

תהנו מהתמונות

ממני ומהאישה שאיתי.

עד לסיבוב הבא. להתראות.

אסי

———————————————————————————————————————————————-

עריכה קטנה-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאסי מילר

———————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

29 במאי 2011 יום רכיבה ראשון. בדרך לנורדקאפ. 3

ברלין על החרטום

אין כמו רכיבה ראשונה במסע… גם אם היא הרכיבה המליון בחיים!



הצג מפה גדולה יותר

נפרדנו מכם על בטן ריקה. מייד אחר כך יצאנו לארוחת ערב במסעדת טוק-טוק סינית בעיר. הלכנו על מרקים… מרק עוף לאורי ומיכאל ומרק ירקות עבורי – (כרגיל צמחוניים נולדו לסבול) מסעדה חמודה מאד וצוות מלצריות סיניות דוברות גרמנית ואנגלית טובה. שהצדיקו את המוניטין של האוכל הסיני ככוח עולה על מגרשי הפאסט-פוד: היה מעולה ומשביע.

חזרנו לחדרנו אחרי כמעט יומיים ללא שינה מסודרת, הרגשנו מותשים. פשוט נשפכנו למיטות.

רציתם ריאליטי? בבקשה

עייפות עייפות, אבל קפצנו מהמיטה כבר ב- 05:30 וגם העננים קפצו למדינה אחרת ופיזרו את ההפגנה הרטובה מאתמול… נחמד מצידם… התחלנו בהכנות ליום הרכיבה האמיתי הראשון. ארוחת בוקר דשנה במלון – (כמובן שהיינו ראשונים 06:45).

אם זה נראה לכם סקר מסעדות… נראה אתכם מתרגשים על בטן ריקה!

סיימנו את ההתארגנות. בטרם יצאנו לדרך הזמנו לילה נוסף ליום האחרון בעיר, לכשנחזור מהסיבוב. אגב, המלון נמצא קרוב מאד (200 מטר) לחנות האופנועים ומאד מומלץ (90 יורו לשלושה מבוגרים בחדר) למי שחושב להשכיר אופנועים אצל מר הרמן… רבע לתשע ואנחנו כבר על קצות האצבעות. ההתרגשות מאטה את השעון. מחכים לפתיחת החנות ובזמן שנותר, מציצים מבעד לזגוגיות על האופנועים שלנו. ואז כמו שעון שוויצרי (גרמני) הגיע מר הרמן. האופנועים הוצאו אחר כבוד מהחנות. העמסנו את הארגזים והציוד הנוסף. תדריךGARMIN ויוצאים לדרך. המטרה – לתת בגז עד ברלין – 600 ק"מ .

בחרנו לעלות על כביש 93 ולהתחבר בהמשך לכביש 9 המוביל באוטוסטרדה עד ברלין. התחלנו ברכיבה בתוך ערים וכפרים ציוריים, על כבישים מפותלים (כמו בית גוברין רק 150 ק"מ) וחלקם ישרים כמו סרגל. נופים עוצרי נשימה. ירוק, נקי, מצוחצח ועשיר בטירוף ופסטורלי ושקט. גלוייה. כמו לרכוב בתוך סרט טבע. מדי פעם עלינו לרכיבה מהירה על האוטוסטרדה וכמה עצירות בדרך. פגישות אקראיות עם קבוצות נוספות של אופנוענים מכול אירופה. שרק מריחים מזג אויר נאה ויוצאים לרכיבות בכבישים המדהימים של אירופה. נסיעה מנהלתית של 140 קמ"ש בממוצע הובילה אותנו למלון בברלין בשעה 18:00 . המלון ממוקם כעשר דקות הליכה ממרכז העיר ומהאתרים המומלצים, האופנועים – וזה חדש – חונים במחסן בשכר עם שומר (8 יורו ליום) שווה כל שקל…. גניבה עלולה להרוס את הטיול והשתתפות עצמית של 1000 יורו יכולה להרוס את חשבון הבנק…. האופנועים נקשרו והלכו לישון ואיתם גם אנחנו, לא לפני שקינחנו את קרנבל הרכיבה היומי, בארוחת מרקי גולש נוספת ופלטה ענקית של סלטים עם טונה. מחר החלטנו על "דיי-אוף" בברלין לראות את העיר. CIMG5123.JPG

יום ראשון 29 במאי 2011

כהרגלנו בקודש בשלושת הימים האחרונים, התעוררנו גם היום די מוקדם – כנראה הגיל עושה את שלו… אפשר לומר; שקצת התפנקנו במיטה ובשש וחצי כבר היינו ערים לתחילתו של עוד יום במסע האישי שלנו. כאמור, היום יוקדש לטיול רגלי וספורטיבי ברחובות ואתרים בברלין עד כמה שהזמן והכוח יאפשרו לנו. היום התחיל בארוחת בוקר עשירה והפעם מאד! עוגות ומאפים שונים, 4 סוגי לחמים, דגנים מסוגים שונים וכמעט כל סוגי הפירות שרק אפשר לחלום עליהם, אקזוטי משהו… אז אחרי ארוחת בוקר מלאה, עם קצת סנדוויצ'ים וקרואסונים בתיק יצאנו לכבוש את העיר. PIC_0286.JPG מרכז העניינים לתיירים בברלין, נמצא במרחק 20 דקות הליכה מהמלון, קבענו מסלול היקפי שיעבור בכל האתרים שרצינו, חמושים בתיקי גב, סנדוויצ'ים ומים, התחלנו ללכת, לא לפני שעברנו לבדוק את יקירנו בחנייה המקורה – צילמתי אותם – אני יודע… התגעגעתי. מרכז ברלין בתקופה זו עמוס במטיילים ותיירים. שילוב בין ארכיטקטורה קלאסית מהמאות הקודמות ובניינים אולטרה מודרניים מהמאה הנוכחית. שער ברנדרבורג. בניין הרייכסטאג כבר נתפס לנו הצוואר מרוב קריאות "ואוו!!!"

פגשנו קבוצות של אופנוענים; מאיטליה – הרליסטים. מפינלנד – ב.מ.וו"ים. כמה שונים הם נראים, אפשר לראות בתמונות; ההרליסטים על המדרכה באמצע התנועה מול שער ברנדרבורג. והרחובות מלאים בכל מיני תופעות מוטוריות: פרארי, רכבים ישנים (טראבנט) ומיוחדים וגם מועדון חמש ברלינאי מסתובב לו ברחובות העיר…

סיימנו את הסיור בבית הכנסת הגדול שנחרב ושופץ מחדש. מרשים מאד – לא ניתן לצלם במקום כך, שאין לי תמונות להוכיח, תצטרכו להגיע ולראות בעצמכם. CIMG5182.JPG

מחר, עוזבים את ברלין, עולים על האופנועים ועוברים מדינה – דנמרק. כ- 500 ק"מ רכיבה. מקום הלינה יישמר כרגע בסוד. אז ניפגשו מחר בדנמרק. המשך ערב נעים. איציק, מיכאל ואורי

———————————————————————————————————————————-

עריכה-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למיכאל, אורי ואיציק

———————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   יש 17 תגובות, הוסף תגובה    

27 במאי 2011 הדרך לנורדקאפ מתחילה בערכת קפה. דיווח 2

קודם כל: אופנועים

יאללה לדרך. הפוסט הראשון, יש בו אולי אינפורמציה יבשה. אך תהיו בטוחים שהאדרנלין הרטיב להם את הגרביים.

"אז הנה זה מתחיל, הגענו היום למינכן בטיסה ישירה אחרי שעות המתנה ארוכות ומתישות בנתב"ג. מזוודות עמוסות לעייפה בציוד רכיבה וכל מיני …ודיילת חמודה שוויתרה לנו על קרוב ל- 700 ₪ עודף משקל בתנאי שנממן לה את לימודי רכיבת האופנוע שלה…

מימין לשמאל: איציק, מיכאל, אורי.

מזג האוויר במינכן, גשום אף יותר מהתחזיות האינטרנטיות שבדקנו בבית.

הגענו לעיירה בשם Landshut כ-35 ק"מ ממינכן לקבלת האופנועים. ההגעה לעיר הייתה באוטובוס היוצא מנמל התעופה במינכן בעלות של 10.5 יורו לאדם. נסיעה של 40 דקות, הביאה אותנו לתחנת האוטובוס המקומית.

להצגת מפה- לחץ כאן

CIMG5029.JPG

מר הרמן בא לאסוף אותנו ואת הבאג'ז והוביל אותנו לחברת-ההשכרה/חנות-האופנועים שהיו מוכנים ומזוודים. לכולם היו 3 ארגזים אחוריים, תיק מיכל מעליו שכבת פלסטיק למפות וכמובן מערכת GARMIN-ZUMO GPS האופנועים נראים חדשים מהניילונים עם כ- 500 ק"מ בממוצע:  2 טראנסאלפים, אחד אדום והשני שחור והשלישי, ימהה סופר טנרה 1200 שחור ומהמם והוא שלי (איציק). חתמנו לתוך טפסים וניירות, וכמו ילדים בחנות ממתקים, צללנו לתוך העושר המדהים של פרטי ציוד ופיצ'יפקעס סביבנו ומשום מה, מצאנו עצמנו בסצנת קניות, כולל חלקי חילוף לאופנועים שלנו בארץ במחירים שחבל"ז….

צוות איציק

בגלל מזג האויר הגשום והעייפות שפקדה אותנו… החלטנו להישאר לילה בעיר, ולאחר ארוחת הבוקר לצאת לכיוון לברלין.

רבותי, הטיול התחיל ואיתו התרגשות עצומה לקראת הבאות….

בערב אנו יוצאים לסיור במרכז העיר – עתיקות, מסעדות, בירות ועוד….

מחר, נתעורר לסיפור אחר לגמרי: אופנועים באירופה!"

CIMG5042.JPG

יש תנאים!

המשך יבוא…

שבת שלום,

איציק

————————————————————————————————————————————-

עריכה-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שייכות לאיציק, אורי ומיכאל

————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות and כללי   ·   יש 14 תגובות, הוסף תגובה    

24 במאי 2011 פרשי החלום בסיבוב לנורדקאפ 1

מסע לנורדקאפ. מעֵבֶר לחוג הקוטב הצפוני.

"החיים זה כמו רכיבה על אופנוע; אם לא נותנים בגז, נופלים!"

שלושה חברים מצטרפים להרפתקה דוט קום. תוכלו ללוות את המסע הכי קרוב להתרחשותו. סיפורים וצילומים ככל שהם ימצאו לנכון לשתף. 🙂

to nordkapp.jpg

המסלול יוכנס עם היציאה לדרך: התחלה-מינכן (סימון ירוק). יעד-נורדקאפ (סימון אדום)

"ב-26 במאי 2011 אנחנו יוצאים, 3 רוכבים. לממש חלום; הגעה רכובה לנורדקאפ בצפון נורבגיה. התכנית בגדול: טיסה למינכן, השכרת אופנועים ויציאה צפונה. קילומטרז' מתוכנן: כ-12,000ק"מ. מדינות במסלול: גרמניה, דנמרק, שוודיה, נורווגיה, פינלנד, רוסיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, צ'כיה, אוסטריה. חזרה: 28 ביוני. יש תכנית מפורטת של יום ביומו. אך ניתן לאירועים ולהחלטות שבדרך להוביל את הסיפור.

פרק 1: רגע לפני נקודת היציאה.

מי אנחנו?

CIMG1385.JPG

מיכאל פופקין:
"בשנת 1962 בהיותי בן 15, נפגשתי לראשונה עם רוכב דו- גלגלי. 'השאלתי' את הוספה מאחי מריו ויצאתי לסיבוב.
באחד הצמתים, בסנטה-פֶה בארגנטינה מקום הולדתי, צץ לו פתאום רוכב אופניים שניסה ללא הצלחה לעבור את הצומת. הפגישה הייתה בלתי נמנעת – נכנסתי בו בחוזקה באמצע אופניו.
ושנינו, הזר ואנוכי, החלקנו על האספלט החם עד שנעצרנו בשפת הכביש. קמתי, נעמדתי לידו, כול גופי היה מרוח ב'דם', כן! הבחור הוביל למערתו, שני כדים גדולים של יין אדום שהתנפצו על האספלט ביחד איתנו ושנינו היינו ספוגים באדום המשכר. למזלי, לא היה זה דם…
בשנת 1967 במלחמת ששת-הימים, עליתי לארץ לבד, במסגרת הנוער הציוני לקיבוץ עין-השלושה, כדי להציל את המולדת. עוד לא נחתתי והמלחמה נגמרה. לא לדאוג, היו לי מספיק מלחמות גם אחרי זו. בארץ חזרתי לחלומי הישן והתחברתי שוב לרכיבה על דו-גלגלי. במשך השנים קיימתי כמה מסעות רכובים בארץ וברוב מדינות אירופה. גם עם אשתי ועם חברים.
תכנון המסלולים היא מלאכה אהובה עלי. ההכנות הן חלק מרתק ולא פחות מרגש מהמסעות עצמם. בתכנון המסלולים לרכיבה משותפת, אני ער למשמעות הרכיבה הקבוצתית, בה ברור כי כולנו תחת אותם שמיים – אך לא רואים את אותו האופק."

CIMG4394.JPG

אורי חכימיאן:
"אני יליד 1955, משנת 1978 הפכתי אהבה למקצוע ועבדתי כמורה לנהיגה ומשנת 1984, במשך כ-17 שנים, לימדתי רכיבה על אופנועים. כיום בעל בי"ס לנהיגה – 'עתיד הנגב' בבאר שבע. כמי שבשבילו רכיבה היא קודם כל אהבה, הצטרפתי מדי פעם לטיולי אופנועים עם חברים מהדרום. לימים, רכשתי אופנוע מסוג בנדיט 1200 מודל 2001 והצטרפתי רשמית למועדון רוכבי האופנועים הדרומי – שועלי המדבר. בשנתיים האחרונות אני מעורב בפעילותו ומשתדל לתרום, יחד עם חברים נוספים, לעיצוב אופיו של המועדון.
בשנה האחרונה הצטרפתי למועדון האופנועים הישראלי אך חשתי כי הוא כמועדון, לא כל כך עונה על צרכָי, מכיוון שאינו מכיר בייחודיות של רוכבי הדרום. לפני כשנה, אחד מחברי למועדון 'שועלי המדבר', העלה את הרעיון למסע ארוך באירופה… כמובן שנדלקתי. מסע שהוא הזדמנות להגשמת חלום אישי. יחד עם מיכאל פופקין, שמשקיע ועובד נמרצות למימוש הנסיעה ועם איציק שפר שהצטרף למסע ועובד שעות נוספות מול סוכן גרמני שאנו אמורים לשכור אצלו אופנועים…
הנה אנחנו, שלושה שועלי מדבר ותיקים, מלאים בנסיון חלומות ותכניות, עם כל ההתרגשות והציפיות, אני מתחיל במשפט פשוט: 'שניסע בשלום ונחזור בשלום'..."

CIMG1386.JPG

איציק שפר:
"מהיום שאני זוכר את עצמי, אהבתי מוטוריקה ומכונאות בכלל ודו"ג בפרט. פירקתי, הרכבתי ולמדתי הרבה תוך כדי התנסות אישית.
המפגש הראשון שלי עם דו"ג ממונע ואמיתי אחרי רכיבה ארוכת שנים על אופניים, היה כמו מגנט, כבר לא יכולתי לחכות יותר…ובגיל 15, כשהיה בידי סכום כסף אותו חסכתי מעבודה בחלוקת עיתוני בוקר, הלכתי ורכשתי וספה 50 בצבע תכלת, מודל 1968 – ועם האגדה הזו, התחלתי את מסע חיי בעולם הדו-גלגלי הממונע. כמובן, שרישיון לא היה וגם לא יכול היה להיות לי, מפאת גילי. אז פירקתי והרכבתי, קלקלתי ושברתי, שיניתי וצבעתי. ואחרי הלימודים ובסופי שבוע, רכבתי בשבילי הגינה וגם העזתי לחרוג לדרכים בשכונה, עד להוצאת הרישיון המיוחל… התרגשות שסחפה אותי כמעט בכל רגע, לאורך 34 השנים שעברו מאז. רכבתי על מגוון קטנועים ואופנועים: הונדה 50. ג'ילרה.  "תרנגול" – ב.ס.א.350. "גמל" – מצ'לס. וספה ראלי 200, בתקופת השירות הצבאי, ימאהה סופר טנרה XTZ (הרבה שנים) ועוד רבים. "מטפס" בנפחים, בשנתונים ומתרגש בכל פעם מחדש…כאילו זו הפעם הראשונה. עד לאופנוע הנוכחי שלי: BMW 1200 RT המהמם.
האהבה לאופנועים וחיידק הרכיבה עוברים כנראה בתורשה. שלושת ילדי המקסימים, רוכבים גם הם על אופנועים (HD125 ,BIG800 ,DL1000).
לצאת לטיול משפחתי או סתם לארוחת צהרים כשכולם לבושים היטב ורכובים על אופנועים, זו חווייה מדהימה בפני עצמה. טיולי אופנועים בארץ ובחו"ל (מחברות במועדון ישראלי, פרלמנט, שועלי המדבר, חברים מילדות ועוד…) כמו גם, סתם רכיבת חופש בשישי בצהרים או שבת בבוקר הפכו לחלק מחיי. כשהגעתי לגיל חצי מאה…הגיע הזמן לקבל מתנה דו"גית ליומולדת ובגדול!!!
הרעיון לצאת לטיול האופנועים לנורדקאפ (הנקודה הצפונית ביותר באירופה אליה ניתן להגיע בכלי רכב) נולד במוחו הקודח של פופקין לפני כשנה ומיד קסם ודגדג, ברור היה לי, שאני מצטרף.
התחלנו בחשיבה, הכנות, קניות, גלישות באינטרנט, חיפוש אחר אופנועים וחנויות השכרה, בחינת עלויות, בחירת מסלולים מעניינים ומאתגרים, אתרים ונופים.
ברצוננו לשתף חולמים ורוכבים אחרים, בסיפור המסע שלנו ובחרנו באתר הרפתקה דוט קום, לחלוק דרכו את החוויות איתכם, לנסות ולתת לכם את האווירה וההתרגשות שבהגשמת חלום, על פני 12,000 ק"מ. מסע שיחצה 15 מדינות במשך 32 ימי רכיבה. נדווח מדי פעם מהדרך ונצרף צילומים או מפות. נשמח לתגובות או שאלות.
והמשאלה שלי: 'שנצא חברים ונחזור, עוד יותר חברים'…"

תודות:

מסע שכזה אינו סיפור זול. נכון, יש חסכונות ויש תקציב, אך תמיד יש הוצאות בלת"מ ותקלות. למזלנו, יש סביבנו אנשים שיודעים לתת כתף ולהשתתף:

"אריה נגררים" מדרך חברון 9 בבאר שבע, יצרן מפלטים, רדיאטורים, ארגזי רכב ונגררים איכותיים מעל 20 שנה. בפיקוח מכון התקנים. באריה נגררים ניתן להתקין ווי גרירה לרכבים פרטיים או מסחריים, לתקן רדיאטורים גם לאופנועים וטרקטורונים. ניתן לבצע תיקוני ריתוך בכל מתכת – ומי כמונו האופנוענים יודע להעריך זאת – אלומיניום, נחושת, כסף פלדה ועוד. גם הוא נרתם ותרם.

אנא כנסו לקישור כאן ותוכלו לקבל עוד מידע על הספונסר הנדיב שלנו. תודה!

{נכון הקטע הנ"ל נראה כמו פרסומת. לא ממש אכפת לי. ההיפך, מי שתורם לענף הדו-גלגלי יקבל פרסומת והרבה! (יוני)}

להתראות. נמשיך לעדכן מהדרך.

———————————————————————————————————————————————————-

ערך-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאיציק, מיכאל ואורי

———————————————————————————————————————————————————

.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות and יוני בן שלום and כללי   ·   יש 7 תגובות, הוסף תגובה    

פוסטים קודמים »