הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מיום פברואר 8th, 2011

8 בפברואר 2011 כבר בדרום אמריקה, אדם שָני ואופנוע.

אדם ממשיך סביב העולם. לאחר הפסקת התארגנות וסידורים אחרונים באירופה. המריא לצ'ילה בראשית ינואר וכבר טוחן דרכים דרומה לכיוון אושואייה. הנה הפוסט המקסים ששלח.

 

Estancia Menelik, Argentina 016.jpg

פאטגוניה

south_america_map Adam Shani.jpg

המסלול הכחול- הגעה מאירופה והאדום – דרומה לכיוון אושואייה

אהלן מאל צ'אלטן, ארגנטינה.
ביום הראשון של 2011, נחתתי בסנטיאגו בירת צ'ילה ופשוט נזרקתי לתוך חגיגות השנה החדשה במרכז העיר כשהתרמילים עדיין עלי..

Valparaiso.jpg

וואלפאריסיו

מאחר והיה לי כשבוע "חופשי" לפני הגעתו של האופנוע לנמל וולפריסיו Valparaiso , חקרתי להנאתי את סנטיאגו רגלית במשך כמה ימים עד שהגיע הזמן ונסעתי ל"וואלפו" (היא וולפריסיו). האופנוע הגיע בזמן ונדהמתי מהיעילות הצ'יליאנית. האניה נפרקה בתוך כמה שעות ולמחרת האופנוע כבר היה איתי. לא היה צורך בתשלום נוסף, פרט לאגרות הנמל השגרתיות וכל מי שפגשתי התאמץ והשתדל לעזור לי. "וויוה צ'ילה!" Viva Chile!!!

בוואלפו פגשתי ידידה ותיקה. נפגשנו כבר ורכבנו ביחד בלאוס ותאילנד בשנה שעברה. היא חזרה בדיוק מצפון צ'ילה, היכן שהתקיים "מרוץ הדקר", מה שכנראה השפיע עליה רבות: היא הפכה לרוכבת מהירה יחסית לשנה שעברה.
התארגנתי עם האופנוע מבלי למהר. מאחר ולא היו לי זמן ותנאים לרכיבת מבחן אחרי כל ההכנות והשיפוצים בשוויצריה, עשיתי זאת כאן. לשמחתי הגדולה, האופנוע פעל באופן מושלם. ואיזו עבודה נהדרת עושים בולמי אוהלינס הקדמיים! כמו חדשים.
רכבנו דרומה לאיזור האגמים ואחר כך התחלנו את הקארטרה אוסטראל ביחד. שם פגשנו בנופים עוצרי נשימה וגשם, גשם, ג ש ם! מאחר ושנינו לנים באוהלים רוב הזמן, היה לנו רטוב וקר אך בסה"כ היינו שמחים ומרוצים… לאחר מספר ימים, "איבדנו" אחד/ת את השני/ה באיזו פניה ושוב הייתי לבדי. שלחתי לה מייל מתחנת דלק של "קופק" ואנו מקווים להפגש שוב באושואייה.

במעבורת החוצה את הפיורדים המבתרים את מסלול הקראטרה אוסטראל דרומה

חציתי את הגבול מצ'ילה לארגנטינה, במעבר הגבול ליד "לאגו חנראל קאררה". "פעם ראשונה בארגנטינה?" פקידת המכס שאלה. "לא. פעם שניה" – הייתי בארגנטינה כילד, בתקופה בה הורי עבדו כאן.
אכן הכל נראה מוכר משהו והארגנטינאים היו נחמדים. לאחר עשרים דקות, כל הניירת הייתה מוכנה ושוחררתי לתוך ארגנטינה.

Lago General Carrera.jpg

לאגו (אגם) חנראל קאררה (אגם המים המתוקים הגדול בדרום אמריקה)

פניתי דרומה והצטרפתי לדרך מס' 40. היא "רוּטָה קווָארֶנטָה" Ruta 40 כקילומטר לאחר העיירה (פריטו מורנו) משב רוח סופר אימתני, הכה בי בעוצמה כזו שכמעט והתהפכתי. כך שלפחות הסיפורים ששמעתי על הקטע הזה, נכונים.
לאחר שחציתי את האנדים לצד הארגנטינאי, הגעתי לחלק היבש של פטגוניה, עם שמים תכולים וימים שטופי שמש שהיו שינוי מרענן לעומת הגשם הצ'יליאני.
אני אוהב את הדרך הפתוחה והבדידות הנידחת כאן. בכל 50 או 100 קילומטר ממוקמת חווה. רוב האנשים מגדלים בקר או צאן ובכל לילה אני מחפש גבעה קטנה או איזה ואדי, שיגנו עלי מפני הרוח וחונה מתחת לכוכבים.
אז הנה אני חונה לילה באל-צ'אלטן  El-Chalten ואחר כך ממשיך דרומה לכיוון טיירה דל-פואגו היא ארץ האש.

רפאל מימין ועובדיו

יצאנו לחפש אחרי הבקר. לאסוף אותו ולתפוס עגל אחד שהגאוצ'וס שחטו במיומנות באותו ערב. התיישבנו סביב ארוחת אסאדו נהדרת, הגירסה הארגנטינאית לבר-בי-קיו ושטפנו הכל ביין שנמזג מתוך שקי המשקה של הגאוצ'וס. אלה מיכלים העשויים עור והמכילים עד 25 ליטר של יין. "יחי החיים!!"
ערב אחד האור כבה… הגנרטור התקלקל ואני הצעתי את עזרתי כמכונאי. הצעה שהתקבלה בשמחה. כך שמצאתי עצמי מתקן את הגנרטור, טנדר ישן, עוד גנרטור, כשבינתיים השכן מהחווה השכנה עבר במקום – אז תיקנתי גם את המשאית שלו. התפלאתי כמה מעט כלי עבודה יש לחבר'ה האלה ויחד עם זאת הם חיים כאן בנוחיות ובאושר, אוהבים את סגנון החיים הזה והחופש הצמוד לו.
פטגוניה יפהפיה והאנשים כאן ידידותיים ונעימים. וכך, כשברשותי חוויה נהדרת, חברים חדשים וכמה קשרים בבואנוס-איירס ובוליביה (ובגדים נקיים) נפרדתי מהחבורה הטובה הזו ורכבתי דרומה לכיוון ריו טורביו וטיירה דל-פואגו.
החיים, מסתבר, אכן נהדרים.

1000 Stars patagonian hotel.jpg

להתראות בינתיים, אדם.

תרגם- יוני. כל הזכויות לסיפור ולצילומים שמורות C לאדם שני.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות and יוני בן שלום   ·   יש 5 תגובות, הוסף תגובה