הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מיום מאי 21st, 2009

21 במאי 2009 דורית רמי שירלי שלמה אני ובובי מק'גי

IMG_0521.JPG

תראו מה מצאתי ברחוב בברקלי………………………………………………..יוני בנשלום ורמי גלבוע צילום: דורית פלד

"חופש הוא רק מילה אחרת לכך שאין לך מה להפסיד" (כריס כריסטופרסון) מזה שלושה ימים שאני משוטט לי בלב ליבו של הליבידו האינטלקטואלי של צפון סן-פרנסיסקו, או אם  ארצה לדייק. מקדש הסטייל המשומר, מימי זוהרה של תהילת שנות השישים שנסוכה על העיירה רחבת הרחובות והטבולה בעצי אדר עתיקים, אשר אוירה רווי כל הזמן בהורמונים הנידפים מקריית האוניברסטה הידוע שלה במעלה ההר. לדעתי הריכוז הגדול בעולם של וולוו סטיישן. סאאב. חיפושיות. אאוטבק, סטארבאק וסחבק בעולם. נדמה כאילו הכל מוכן כאן להפגנה הגדולה נגד המלחמה בויאטנם. רק מה? הסטודנטים הפכו פרופסורים, הפרופסורים הפכו לשמות של בתי קפה ובתי הקפה הפכו לאולמות הקלדה על לפטופים. אבל זה עדיין ערב ההפגנה ההיא, רק עם שיער שיבה והליכונים. זה כנראה מקום שבו נועדת לפגוש את גורלך, ואם לא אותו, אז לפחות להתקל במישהו שכל  החיים חי מאה מטר מביתך בארץ ואתם צריכים לכתת עצמותיכם עד לכאן, כדי סוף סוף להפגש ולגלות שאתם קרובי משפחה בדרגות ראשוניות בתת המין הקרוי "שרוטים". ומתוך מסגרת חלונו של קראוון פורד הציץ לעברי פרצופו של אחד רמי גלבוע. רמי ודורית יצאו שבועיים לפני לארה"ב של אמריקה לקנות קרוון ולגלות יחד איתו את אותם

עשרים ושתיים המטרים המרובעים הכי נחשקים בחוף המערבי. או כמו שדורית מסבירה: "לשוטט עם מסגרת חלון ולהכניס דרכה את הנוף הכי מדהים שניתן למצוא לתוך סלון הבית שלנו". רמי, האיש והמותג (עיתונאי רכבי השטח הבכיר בישראל, עורך מגזין "הגה בשטח" מחבר הספר "מלח הארץ", הנחיות מלומדות על בישול איכותי בשטח, לגברים מסוקסים שבדרך כלל לא יודעים להכין אפילו ביצה קשה) ואני שמענו בחצי השנה האחרונה אחד על תכניתו של השני ותיאמנו לפחות שש פעמים להפגש בארץ לצורך העברת מידע ותובנות. ולא צלח. אז קבענו בניכר. והיום אחה"צ נפגשנו כאן למפגש פסגה הזוי ברמות. על כוס קפה ב"פרנץ' הוטל קפה" ברחוב שאטוק בברקלי. לא הפסקנו לדבר לרגע ואני מקווה שהבנתי לפחות את הקומבינה שרמי הצליח לארגן כדי להשיג שיחות הכי זולות לארץ. כי עד עתה טרם הצלחתי לפענח את נוסחאות הלוגריתמים של משווקי הסלולר המקומי שהטריפו אותי בעודף מידע שבסופו פשוט ויתרתי ויצאתי מחנויותיהם. אוקצור. רמי ודורית מסתובבים במוטור-הום עם כל הפינוקים החל במקלחת חמה. מטבח מלא, שתי פינות שינה ואפילו עציץ צינרריה בחלון. חדר מבורדק וכל כך ביתי, שבקושי הסכמתי לצאת ממנו. בבחינת תנו לנשום את הבית קיבינימט.

אחר הצהריים קפצתי עם שלמה גיסי האנרגטי, לקחת מהאיש שמכר לי את האופנוע שני משדרי (שלטים) אזעקת האופנוע שנשארו אצלו. שלמה בא עם ההארלי ספורטסטר שלו ויחד נסענו לכיוון העיירה לה-פאייט, כולל החלפת אופנועים בינינו (כן יורם ידידי, עליתי על הרלי ואפילו היה כיף) דרך כביש מתפתל כמו שרואים בלוחות שנה הכי סכריניים שאתם מכירים. גבעות עגלגלות וכרבולות חורש בגובה בינוני, שימשו מעין פיילונים ענקיים לכביש סלול ורחב, עם סיבובי ורטיגו משכרים. ככה הסתובבנו חצי שעה מענגת עד שחזרנו דרום מערבה לברקלי, להסתופף עם חבורה נחמדה של ישראלים לפרלמנט היומי בקפה אחר. ותתפלאו, לא היתה שם אפילו מילה אחת על המצב בארץ.

על פי בקשת הרבה שכתבו למייל הפרטי שלי, אני מצרף שיר שכתבתי ושהוקרא בתכניתו של אבי אתגר ביום שבת האחרון. (אגב, תכניתו עולה בכל שבת ברשת ב', בין 12:00 ל-14.00 כשאני אמור לעלות לשידור ישיר מהמסלול בשעה 13:30 כשאצלי 03:30 לפנות בוקר,,,)

מתנצל על אי הדיוק בניקוד. ותתכוננו, הפוסט הבא יהיה רווי ציורים.

poet-6

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and יוני בן שלום   ·   יש 13 תגובות, הוסף תגובה