‫תגובות לפוסט: "על הנחיתה"‬

‫מאת: מוסי‬

‫מוסי‬ — Mon, 01 Feb 2010 19:09:20 +0000

רק היום הגעתי לקרוא את זה הפוסט. אתה כבר לא אתר הבית שלי, כי אתה כנראה חזרת להיות אתר הבית שלך.
בראוו אח שלי!!!

‫מאת: בן שמיר‬

‫בן שמיר‬ — Mon, 01 Feb 2010 10:31:14 +0000

לצניעות דעתי זהו הפוסט הפורה ביותר שלך up to date…
ממש אהבתי לקרא.
ובקשר לאופנוע, האם הסוללה בטעינה? האם אתה מתכוון לחזור לברקלי באביב בכדי למכור את האופנוע?
אשמח לעזור לך (או לשירלי, אחותך) במכירתו באם אתה זקוק לכך.
Just let me know.

‫מאת: יאיר חסיד‬

‫יאיר חסיד‬ — Sat, 30 Jan 2010 16:53:01 +0000

ברוך שובך יוני, וששים שמח!
קודם כל, מחלון חדרך נשקף יופי, ושקט.
בזכותך, בחודשים האחרונים ניהלנו מעין דו שיח חד סטרי,
וזה לגמרי בסדר, מבחינתי.
אתה, בעצם בלי לדעת ענית על צורך אישי שלי,
לפרגן, לדאוג ולחלוק חוויות מסע עם יוני, הזאטוט המסונדל מאשקלון.
ממרום מושבך באוטובוס, (קורה גם לי, לעיתים) אתה נוגע לא נוגע,
מן תחושה עילאית, כאילו אינך שייך ( עדיין) למקום.
יוני, זה שלך: "האם זה אני? שקם בוקר אחד מלא שמחה וצחוק
ויצא לסובב רולטה של חלומות".
וגם זה שלך:"… מהדברים שדישנו את ערוגת תבליני החלומות שבי"
שני הציטוטים, משקפים נאמנה, את הוויתך, ישותך וכישרונך, לדעתי.
יוני, עוד ידובר יסופר ויתואר, על זה המסע,ולא רק הפיזי, אני בטוח!
אני וכל תומכיך, תרמנו את חלקנו הדל במטאמורפוזה האפוקליפתית, שאתה חווית!
אני חוזר לאדמתי, ואתה חוזר למשרדך(המבולגן) ואל שארית חייך היפים.
הייה שלום, יוני. ולהתראות, יאיר.

‫מאת: מוטי בן-עוזליו‬

‫מוטי בן-עוזליו‬ — Sat, 30 Jan 2010 00:33:40 +0000

במשך כל המסע המרתק שלך עקבתי מידי יום לפוסט הבא שיגיע…..אבל במשך כל החצי שנה שעברה ציפיתי יותר מכל לפוסט הכי מעניין……."הנחיתה"ץ
אולי בגלל שאני מתגורר בארה"ב הרבה שנים רציתי לקבל אשור של מישהו אחר שנעדר מהארץ לתקופה ארוכה, שכשחוזרים לשגרת היום-יום בארץ מרגישים כמו אנתרופולוגים שנחתו ביבשת אחרת, לא שייכים….מתבוננים מבחוץ לתוך הכאוס.
מאחר ורכשת המוני מעריצים שעוקבים אחרי הגיגי ההתבוננות האינטלקטואלית שלך, כולי תקווה שאולי מבלי שהתכוונת יחל תהליך של התבוננות במראה שנתגלת לך ויגיע גם השינוי המבורך.
מצפה בקוצר רוח לספר עם חוויות וכמובן מידע טכני נוסף
עד 120 איש מיוחד
מוטי, מיאמי

‫מאת: אבי אלוני‬

‫אבי אלוני‬ — Thu, 28 Jan 2010 08:31:47 +0000

שלום יוני,
התחושה שעברה בי עם הקריאה של הפוסט הזה (וגם כמה מקודמיו) מזכירה לי אקווריום. תמונה רב מימדית צבעונית, עם תנועה ושקט, ולא ברור אם ההתבוננות היא מבחוץ פנימה או להיפך, לא ברור אם הזמן עומד או נע, אם מציאות היא, שמא זיכרון, ואולי חלום. רגע קפוא של מציאות טריוויאלית הופך לתמונה קסומה בעיני המתבונן, ואנחנו בני המזל זוכים להשתתף ברגע הזה בזכותך.
לפי המגיבים נראה שהציפייה להמשך הדיווחים שלך אינה רק נחלתי.
קבל זאת כבקשה מפורשת להמשיך ולכתוב. נראה לי שכבר קיבלת מושג על היקף חוג הקוראים שלך, אם לא מספרית אז לפחות מבחינת האופי…
מצפה לפוסטים הבאים,
כל-טוב,
אבי