הרפתקה דוט קום

20 במאי 2014 שלומי ובת' יצאו מזרחה

שלומי ובת' על שני אופנועים

בדרך לחפש מאיפה השמש זורחת

שלומי חבר משותף במועדון רוכבי השטח של BMW בישראל. כבר חרש חו"ל על אופנוע. באמצע מרץ 2014 יצא עם בת' רוכבת אמריקנית על BMW650 (אותה פגש בדרך במסע הקודם שלו לבלקן) הם עלו בחיפה על המעבורת ההכרחית שלקחה אותם ליוון ומשם יצאו צפון מזרחה לבולגריה ולטורקיה. ההרפתקנים המיוחדים האלה מטפטפים לנו מדי פעם קצת מהדבש שלהם:(מי שרוצה את ההיבט של בת', זו כתובת הפייס שלה –  וגם כאן – קצת מהיסטוריית המסע של בת' – באנגלית כמובן  )

IMG_4989.JPG

שלום חברים
בימים האחרונים אנחנו רוכבים בכורדיסטן הטורקית,פגשנו פליטים כורדים סורים על גבול טורקיה סוריה שחיכו לבני משפחה נוספים שיצליחו לברוח מסוריה כשהצבא הטורקי מנסה לעצור בעדם עם יריות באויר. הסורים התרגשו לפגוש ישראלי דווקא במקום כזה,גם אני התרגשתי, הצלחתי לדבר איתם בכמה מילים בערבית שאני מכיר ולשמוע מהם כמה קשה כשצריך לברוח מביתך. האחווה בין בני אדם משכנעת אותי יותר ויותר שכולם בסך הכל רוצים שלום. בשביל רגעים כאלה יצאתי למסע הזה.
לפני כמה ימים היינו בכפר קטן ליד iskendrum על חוף הים התיכון, חמש מאות קילומטר צפונית לחיפה,במושגים של טורקיה זה קרוב. זו הייתה הרגשה מוזרה לדעת שהבית כל כך קרוב, אחרי סיבוב של עשרת אלפים קילומטר חיפה נמצאת במרחק נגיעה.
משם המשכנו לחרן, מקום מושבו של אברהם לפני שעלה לארץ כנען, חצינו את נהר פרת ובהמלצת דורון קדמיאל עצרנו בעיר Diyarbakir שנחשבת לבירת כורדיסטן,מדינה שבעצם לא קיימת רשמית.

מזרח טורקיה כל כך שונה ממערבה,פחות מטופח ומפותח,הנוף האנושי שונה, שומעים פה הרבה ערבית וכורדית,מכוניות עם לוחיות זיהוי מאירן, שוק צבעוני וקפה כורדי נהדר בטעם פיסטוק.

את בולגריה חצינו תוך שבועיים, מתוכם שבוע של שתיית בירות וויסקי ב motosapiens camp במרכז בולגריה,היו שם עוד אופנוענים וחבורת בריטים שעברו לגור שם,מקום חובה לכל אופנוען שעובר באיזור. וכמובן ביקור במוסך במוו סופיה לניקוז אויר מהבלמים אחרי שאני עשיתי בלאגן באופנוע.

מבחר תמונות מבולגריה:

IMG_20140328_153733.jpg

P1010259.JPG

חשבנו שנעבור את טורקיה בשלושה שבועות, אנחנו כבר חמישה שבועות פה. כבר אחרי איסטנבול הבננו שהבולם האחורי באופנוע של בת' שבק חיים,נזל כל השמן,והאופנוע נוסע בעצם על קפיץ. בנוסף בבולמים שלי יש סימנים של ספק נזילות. המשכנו לאיזמיר והתארחנו כמה ימים בכפר קטן אצל אלפי, חבר אופנוען שהכרתי בשנה שעברה בבולגריה. המשכנו משם לאנקרה כשהאופנוע של בת' מקפץ כמו רקדנית בלט ובת' עומדת בזה בגבורה, אני הייתי יוצא מדעתי, טורקיה גדולה וכל נסיעה היא מאות קילומטרים. במוסך במוו אנקרה אישרו שהבולם גמור ואמרו שיקח עשרה ימים להזמין חדש. בהתכתבות קצרה עם החנות שממנה נרכשו הבולמים החליטו לשלוח לנו בתוקף האחריות בולמים חדשים מהמפעל בהולנד. נסענו לאיזור קפדוקיה וחשבנו שכשנחזור כבר יהיו לנו בולמים חדשים,נרכיב אותם ונמשיך.

מבחר תמונות מטורקיה (מתנצל על חוסר ההסברים לכל תמונה-יוני):

בנוסף, בדרך חזרה מקפדוקיה התפרק לי מיסב אחורי באופנוע, ובפעם המי יודע כמה,העלתי את האופנוע שוב על גרר, הפעם זה לא מאשלים לתל אביב, זה 400 קילומטר לבמוו אנקרה. המיסב הוחלף בכמה שעות, המכונאים בבמוו אנקרה היו סופר נחמדים ומקצועיים, ג'אן(Can) מנהל המוסך יצא מגידרו לעזור לנו,בחור נהדר. וזו לא הפעם האחרונה שנבקר אותם..
הבולמים החדשים הגיעו תוך יומיים לאיסטנבול,אולם אז התחילה סאגה מול המכס הטורקי. למזלנו הכרנו את בירול, אופנוען מאנקרה, שעזר לנו במשך כל התהליך,אירח אותנו והכיר לנו את העיר ואת המקומות הטובים לשתות בירות. המכס הטורקי הערים בעיות ,שליחת מסמכים,וחשבוניות חדשות,ומסמכים מנוטריון, וכל זה בטלפונים ומיילים מול פקידים שלא דוברים אנגלית. לפחות את כל הזמן הזה העברנו בטיולים במרכז אנטוליה ולים השחור. וכאילו שלא חסר צרות התגלתה לי שוב נזילה במיסב האחורי. שוב ביקור בבמוו אנקרה והוחלף אטם פעם שנייה,מקווה שהפעם זה יחזיק.
ההתכתבות עם המכס הטורקי נמשכה שבועיים ואז הם הודיעו שהם רוצים לשלוח את הבולמים לבדיקת תקינות שתיקח עוד זמן ותעלה עוד כסף, כל מאמצינו להסביר להם שאנחנו תיירים תקועים עלו בתוהו. החלטנו לוותר וביקשנו מחברת השילוח לשלוח את הבולמים חזרה למפעל בהולנד, מהמפעל ישלחו לנו אותם לג'ורג'יה בתקווה ששם יהיה יותר קל. חשבנו שבת' תרכוב על האופנוע המקפץ כל הדרך לג'ורג'יה אבל במזל של הרגע האחרון הצלחנו בעזרת בירול חברינו מאנקרה למצוא בולם משומש באיסטנבול, הבולם נשלח תוך כמה שעות ויום אחרי כבר היינו בדרכינו לדרום מזרח טורקיה. וכך הסתיים העיכוב שלנו של שלושה שבועות באיזור אנקרה.

טורקיה נהדרת, קבלת הפנים חמה ולבבית,בכל מקום שאנחנו עוצרים מזמינים אותנו לתה,וכל אופנוען טורקי עוצר לומר שלום. אפשר לומר שחווינו את טורקיה לעומק, האוכל המשובח,הנופים המשכרים, הכרנו חברים,התקוטטנו עם המכס הטורקי,ביקרנו במוסך במוו איסטנבול,במוו באיזמיר ובמוסך במוו באנקרה כבר הפכנו בני בית. והקפה הטורקי,קפה טורקי אמיתי.

אנחנו נחים עוד יום ב diyarbakir, מפה נחצה את נהר החידקל ונמשיך לצפות בהר אררט,אולי נמצא את תיבת נוח, ומשם נמשיך צפונה לכיוון ג'ורג'יה.

טורקיה היא קייטנה לאופנועים, נראה לי שהאתגר מתחיל רק מפה.

נשתמע בהמשך.

שלום

 ———————————————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שייכות לשלום בן צבי קזז ולבת' אנדרסון

———————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה