הרפתקה דוט קום

14 ביוני 2011 עוקפים דרך הים בדרך לנורדקאפ. דווח 15

אומרים שאלה החיים: לרכוב על אופנוע. לגור בבקתה על החוף

השועלים גילו שלווה מהי ותרבות נפנופי שלום. ושאי אפשר בלי בנק שממיר כסף…

CIMG6404.JPG


הצג את הוראות הגעה אל Storfossen, Norge במפה גדולה יותר

פרק 15

הבוקר נפתח עם שמש קייצית של ממש, תכול בהיר בשמיים, נקי וצח ואין אפילו זכר לאותם עננים מאיימים מימים קודמים, (הלוואי ויישאר כך עד שנעזוב את נורבגיה… ביקשנו זאת בתפילת הבוקר, לא יזיק נכון ??? ), מתעוררים במרחק כמה צעדים משפת המים ונושמים את אויר העולם. איזו שלוה לנפש!
15 יום בחו'ל  – ומחצית מהמסע כבר מאחורינו, זוכרים את הספרה 3?
אז, רשמו לפניכם 5345 ק"מ טבין ותקילין רשומים על מד האוץ.
08:00 ואנחנו על האופנועים בדרך ל- Chek out על המים, אפילו לא ירדנו מהאופנועים, מסרנו את המפתח לבעל המקום וישירות לתחנת הדלק. קצת בנקים על הבוקר (נגמר הכסף הנורבגי… אמרתי כבר יקר בנורבגיה ?) וקניית כרטיס למעבורת, צריך להיות שם 45 דקות לפני ההפלגה.

רכיבת בוקר עירונית בסביבה תחבורתית דלילה יחסית לשעות בוקר (כאן, מתחילים לעבוד מהשעה 09:00 …)  והמתנה של כמעט שעה וחצי למעבורת, בזמן הפנוי, איך לא? תופסים תנומה קלה על ספסלי הישיבה.
העיר Bodo מתעוררת בנינוחות השלווה הנורבגית. אוטובוסים מתחילים להרעיש "ולעשן". עובדי נמל פורקים סחורה. מלגזות מתחילות לנוע ורוכבי אופניים בדרך לעוד יום עבודה. היום מתחיל לו, בקצב המיוחד שלו. מזג האוויר נפלא, השמש בשמיים בשנית ונראה שהולך להיות לנו אחלה של יום יפה.
המעבורת מגיעה באיחור של שעה, מגרש החנייה מלא במכוניות ואנחנו האופנועים היחידים בדרך לאי Moskenes. המעבורת פורקת את ביטנה, משאיות ענק עם נגררים מבהיקות ומצוחצחות (כאילו יצאו מקארוואש…) עמוסות סחורות. יוצאות לחלוקה יומית ואנחנו , ראשונים בשורה, תופסים את מקומנו בבטן המעבורת, נקשרנו היטב לרצפת החניון ועלינו לקומת סיפון הממוזג. התארגנות מהירה עם המחשב ומצליח להתחבר (ללא תשלום…) לרשת ציבורית על סיפון המעבורת .
הצלחתי לשלוח רק שני מיילים ובזה נגמר ונעלם לו האינטרנט… (כבר שלושה ימים שאנחנו לא מחוברים לאינטרנט מה שאומר, שיהיה לכם הרבה חומר לקרוא ולעיין בהמשך…).

CIMG6372.JPG

CIMG6377.JPG

CIMG6381.JPG

CIMG6382.JPG

CIMG6383.JPG

CIMG6385.JPG

זוכרים את טובי השבדי? קיבלתי מייל ממנו היום. התרגשות מיוחדת, ליצור כך פתאום קשרים באמצע החיים. הרי, זה לא היה יכול קרות, אם לא הייתי מגשים את החלום…??? חומר למחשבה…
התמקמנו בקומת הסיפון המפנקת, המעבורת משחררת חבלים ומתחילה בהפלגה. עוזבים את העיר והאיים הקטנים שסביב לה והים מתחיל להקיף אותנו מכול עבר ובקושי רואים את האופק.
ארבע שעות הפלגה ועוד שתי שעות המתנה – הן הרבה שעות ללא רכיבה.
הזמן נוצל לתנומה ו/או אולי תוספת שעות שינה. והיום הצטרף לחגיגת החרופ (של אורי כמובן…) מתחרה חדש –  פופקין.
ושוב, בפוזות ותנוחות חדשות בלב-ים הכוללות רעש חרישי (לא נעים מהנוסעים האחרים….)

14:00 – תחנת הירידה באי – Moskenes. המכוניות יוצאות ראשונות ואנחנו אחריהן. ריח חזק של דגים מקדם את פנינו בגלישה אל הרציף. עיקר עיסוקם של תושבי המקום, הוא דיג ואת הדגים הם תולים על מתקני עץ לייבוש, הריח חזק עד כדי כך, שהוא מזכיר לנו שוק דגים בארצנו. מבט ראשוני על התפאורה החדשה הנגלית לעינינו, מזכירה במעט את כפרי הדייגים ביוון – בתים לבנים וחד קומתיים, סירות דייג, מסעדות דגים, חנויות מזכרות ועוד… לוקחים ימינה וצפונה לכביש E10 ומתחילים את רכיבת היום באיחור של כמה שעות – לפנינו, 368 ק"מ.

תוך כדי רכיבה מתגלית נורבגיה אחרת, התפאורה העוטפת את האי Lofoten שונה כל כך ממה שהכרנו עד כה. מרחבים פתוחים ושטוחים, צמחיה נמוכה מאד, מעט עצים בצידי הדרך ובגובה העיניים, הכל מכוסה בדשא ירוק המגיע ממש עד פסגות ההרים, שלג מפוזר כמו סוכר על עוגה, בפסגות ההרים הגבוהים. כל הנוף הזה משולב בחופים מרהיבים ומרשימים, נקיים להפליא, מרופדים בחול דקיק וזח (חתולים וכלבים עדיין לא ביקרו בו… וגם לא זפת…), פשוט מבריק ומצוחצח כמו אחרי ספונג'ה. אומנם השמש בשמיים, אך עדיין עבורנו, היום קר מאד. תושבים מקומיים משתכשכים ונהנים, המחזה והתמונה הזו – שמש, ים ושלג, כאילו לקוחה מסיפורי האגדות. אני צובט את עצמי ושואל אם אני חולם?
ואכן כן ! זה אמיתי כאן ועכשיו! תגידו…??? הרי הלכנו במדבר 40 שנה… לא יכולנו כבר, להגיע עד לכאן ???
עוד ועוד מראות ונופים עוצרי נשימה, חולפים על פנינו ככל שאנו ממשיכים ברכיבה. עד כדי, שאנו מסיטים את האופנועים לשולי הדרך לעצירה מוחלטת. צריך לנשום עמוק. להרגיש ולגעת במקומות האלה, אין דברים כאלה…
גשרים מעבירים אותנו מקצה אחד של אי למשנהו, ואפילו בחלקם (אלה עם הנתיב אחד) יש רמזור לפני העלייה והחצייה של הגשר.
את ארוחת הצהריים המאוחרת אנו מקנחים בקיוסק מקומי עם לחמנייה חמה של המבורגר ובתוכה ? ניחשתם… Fishburger מטובל ברטבים וסלט ירקות עשיר, מממממ טעים מאד למי שצמחוני…
הכביש נוח, רחב ומתאים לרכיבה במהירות סבירה, כזו המאפשרת לגמוא את הקילומטרז' המתוכנן.

שתי טעימות נוספות מנורבגיה שעדיין לא חוויתם איתנו :
לראשונה אני קורא : דשא על הגג – בכל רחבי נורבגיה וכמעט בכול דרך בה רכבנו ראינו מבנים, שהגג שלהם מכוסה בצמחייה –גגות אלה משמשים כתחנות אוטובוס, תאי דואר בחלוקה מקומית, אחסון לפחי אשפה ואפילו בתי מגורים.
לשנייה אני קורא : אחוות אופנוענים – לכל אורך הרכיבה, החל מגרמניה, חלפנו על פני מאות אופנועים בנתיב הנסיעה הנגדי, תוך כדי, כשחולפים האחד על פני השני ולא משנה באיזו מדינה רכבנו, מבוצעת באופן אוטומטי הרמת יד שמאל להיי. לא מכירים ובקושי מבחינים בפנים, אבל שלום אומרים, גם אם זו שיירה של אופנועים, כולם מרימים יד להיי. כמה נחמד היה, אם גם בארצנו הקטנה היינו מאמצים תרבות שכזו…

הרכיבה היומית כמעט ומגיעה אל קיצה ואנו בדרכנו חזרה על כביש E6 בחיפוש אחר מקום לינה. לאחרונה, אימצנו לינה בבקתות הרים: זול יותר (שליש ממחיר ממלון), נוח הרבה יותר (אין מדרגות וסבלות מיותרת…) יפה ומרשים (רעש המים, ושקט מופתי של טבע וחופש) אז יש לנו מספיק סיבות טובות, החיסרון המובהק – שלא תמיד יש אינטרנט זמין.
הבקתה של היום נמצאת בעיירה הציורית Storfossen
מתארגנים לארוחת לילה מאוחרת ושינה טובה ומתוקה לקראת מחר.
ההגעה המיוחלת לנורדקאפ.
אז ביי לכם חברים ודש מכולנו,
עדיין מנורבגיה.

איציק

———————————————————————————————————–

ערך-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למיכאל אורי ואיציק.

———————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות     הדפס פוסט

יש 3 תגובות על הפוסט “עוקפים דרך הים בדרך לנורדקאפ. דווח 15”

  1. תגובה מאת מורן שושן ביום 15 יונ 2011 בשעה 8:55

    שועלים יקרים
    איזה יופי של נופים, אנשים והכתיבה ממש מהפנטת- אתם חייבים לכתוב ספר 🙂
    אנחנו עוקבים אחריכם, זה מרגיש כאילו מטיילים איתכם.
    תמשיכו להנות, לחוות, לספר ולתעד. תשמרו על עצמכם.
    כל הכבוד לכם! אין ספק שאתם מלכי העולם!
    מתגעגעים וממש מקנאים

  2. תגובה מאת אליאן חכימיאן ביום 15 יונ 2011 בשעה 10:08

    שלום לשלושת הבעלים
    גם אני מהיתרגשות הזלתי דמעות,נהנתי לראות את ה"ניצחון" הגעה ליעד הנכסף

  3. תגובה מאת אליאן חכימיאן ביום 15 יונ 2011 בשעה 10:19

    שלושה בעלים שועלים שלום

    גם אני הזלתי דמעות מהיתרגשות.
    לראות את נקודת השיא של המסע ישר כוח,כייף לראות אותכם ,גאים בכם ומתגעגעים
    שימרו על עצמכם נסיעה טובה ובטוחה
    אליאן אשתו של אורי

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה