הרפתקה דוט קום

8 ביולי 2009 מדבר המדבר בעד עצמו

זה הולך להיות פוסט קצת מוזר. –  יש כמה תבניות נוף שאני מהונדס לגביהן, מדבר הוא החזק שבהן. הוא התניה המפעילה אצלי מנגנון המוכר לחוקרי התמכרויות. אני יכול להתפייט עם 2000 מילה רק על דיונה אחת. יש לי עבר וישבתי על זה. בטח אחרי שני מסעות לסהרה המצרית.

כשיצאתי מהעיירה גרין ריבר לכיוון כללי מואב (Moab), מרחק כ- 70 ק"מ דרום מזרחה, לא תיארתי לעצמי כמה חזק יהיה המפגש שלי עם עוצמת המדבריות האדומים של דרום יוטה. נכנסתי לפארק הקשתות  (Arch Park) וחזרתי בסוף היום לאוהל הנהדר שלי בעיירה גרין-ריבר. מכאן אני שותק ושם הרבה צילומים. כי כל מילה מיותרת. (פרט לכמה הערות והסברים קצרצרים, שהרי לא יכולתי להתכחש לגמרי לטבע שלי להסביר דברים מובנים).

הכניסה לפארק הקשתות

יצאתי מפארק הקשתות לקראת הערב, חיפשתי מקום לינה בעיירה מואב כמה ק"מ דרומה. עיירה תוססת שניזונה גם ממעברו של נהר הקולורדו בתחומה. יש כאן ריכוז גדול של חברות המוציאות פעילות הרפתקנית בכל תחום. אסדות לווייט-ווטר. קייאקים. טיפוס הרים, אופנועי שטח מדבריים, ג'יפים, הכל. עיירה רוגשת תיירים עם עיניים נוצצות. ומחיר המלונות נוצצים בהתאם, אולי אגיע פעם לביקור בתבנית אחרת. נראה שהפעם אעדיף את האוהל שלי. אז חתכתי חזרה לגרין-ריבר. למחרת המשכתי לכיוון דרום מערב לכיוון  כביש 24 שעבר גם הוא בתוך לונה פארק מדברי.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and יוני בן שלום and כללי     הדפס פוסט

יש 8 תגובות על הפוסט “מדבר המדבר בעד עצמו”

  1. תגובה מאת אברהם ביום 08 יול 2009 בשעה 22:44

    יפה שבא לבכות…וגמ להזכר בבקעת הירח היפה שלי……ממש מזכיר לי את אותו מקום מופלא –בקעת הירח –עציון–הקניונים ואת השקיעה הבלתי נגמרת המופלאה

  2. תגובה מאת זיוית ביום 08 יול 2009 בשעה 23:53

    התמונות, יוני, הצילומים מרהיבים !!!
    מזכיר נשכחות, מעורר את יצר הנדודים והחלום
    (חבר משותף הבטיח לי שעד גיל 80 נבקר שם שוב…)
    המשך טיסה נעימה .

  3. תגובה מאת עידן ביום 09 יול 2009 בשעה 6:56

    יוני בחרת מסלול מרהיב,
    מעלה מחדש את כל התמונות אשר חווינו (רננה ואנוכי) בטיול בונדינג (באוהל בקור סתווי של מתחת לאפס…) רק לפני תשעה חדשים (כל כך מעט זמן עבר, וכבר רוצים לחזור…). פארק הקשתות הוא אכן חווית מדבר מדהימה, כמו גם שאר המקומות.
    המשך בצבירת חוויות…..
    ד"ש מאורלי רננה ונגה

  4. תגובה מאת חביב ביום 09 יול 2009 בשעה 16:06

    איזה כיף לך איזה נופים !!!!תהנה מהרגע כל הכבוד לך!!!!אתה הולך להינות מדרום אמריקה כ"כ היא מדהימה ביופיה במיוחד כביש ה-40 עשיתי אותו גם !!!!אין כמו ארגנטינה יישר כוח הרבה הצלחה בכביש

  5. תגובה מאת ליאור מ ביום 09 יול 2009 בשעה 22:21

    מי שאמר שלא ראית כלום ופספסת – לא מבין כלום.
    לפעמים זה כל מה שצריך, לא מפלי ניאגרה ולא הרי רוקי מקרוב ולא כלום.
    טבע אמיתי.
    תמשיך להביא תמונות! (וכמה שאני מקנא בך! מת לחזור למולדת השניה שלי 🙂 )

  6. תגובה מאת נחום כנר ביום 11 יול 2009 בשעה 13:51

    יוני שלום!
    צבעים מרהיבים ,צורות מרחבים אדירים…
    חלקם מזכירים לי את…תמנע שלנו ליד אילת,בטיול שעשיתי לפני כחצי שנה מוקדם בבוקר (כמובן עם האופנוע שלי).
    כמו שאחרים מביטים בחשש ובסקרנות אל עבר המסע שלך דרומה,גם אני חרד ממרכז אמריקה ומאוד מקוה שבהמשך תצליח לפלס את דרכך בעולם שלישי זה,שאמור בין היתר להיות גם מקסים ומיוחד.
    בהמשך דרך צלחה ובסימפטיה, נחום כ., שובל

  7. תגובה מאת עידו ניר ביום 26 יול 2009 בשעה 18:23

    ואוו,אחלה צילומים.

    הייתי גם אצל אבא שלי(ירון) ואין ספק שגרמת לי עוד יותר להתגעגע.

    בהצלחה בהמשך.

  8. תגובה מאת Doron Kadmiel ביום 28 יול 2009 בשעה 16:57

    הי יוני,
    אני קורא כל הקורות, מחר אוכל לעמוד למבחן…. אנחנו סיימנו, קובי ואני, את המסע מ"הים השחור לים הלבן". ההרגשה נהדרת, חוויה שעדיין נמצאת בעיכול ומה שמפריע לתהליך הזה הן רק המחשבות על המסע הבא. אני עוקב בקנאות מתוך מגמת למידה אחרי גילגוליך. המשך להנות ולספוג, אני מניח כי היותר מסעיר עוד לפניך.
    הסיפור שלך על האופנוען שעזר לך חזר אצלנו במסע ללא הרף, אחת החוויות היותר חזקות, אחוות האופנוענים שהיא ללא גבולות. אני מאחל לעצמי שתיקרה לידי ההזדמנות לסייע לאופנועונים אחרים כפי שסייעו לנו במסענו.

    יישר כוח
    דורון מהנגב

    נ.ב. אם תצטרך עזרה בברזיל או ליתר דיוק באיזור ריו דה ז'נירו, במיוחד בנושא BMW, אם אתה עובר שם, רק תאמר

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה