הרפתקה דוט קום

25 באפריל 2017 ליאור ודנה עושים את צפון אמריקה 1

מסע רכוב כנקודת מבט על מסע החיים

דנה וליאור יצאו בתחילת אפריל 2017 לרכוב את ארה"ב וקנדה ויצפינו עד למפרץ-פרודו באלסקה, הנקודה הצפונית בעולם אליה ניתן להגיע בנסיעה קרקעית רצופה. החומר כאן מועבר מהבלוג הער והמרענן שהם כותבים לאורך הדרך.

 

צעד ראשון
אפריל 3, 2017
איפה הכל מתחיל? מהו הצעד הראשון במסע? הכוונה לצעד מסויים.
אפשר להכליל ולהגיד שכל חיינו מהרגע שבן האדם נולד הם מסע, הוא מתחיל לצעוד בדרך חייו ברגע שנולד עד הרגע שהוא מפסיק לצעוד. בדרך ישנם צמתים, אפילו לא מעט צמתים, צמתים שהמזל או הגורל זימן, צמתים שהאדם זימן לעצמו או צמתים שהסביבה זימנה לאותו אדם.
כל צומת כזה דורש החלטה, באיזה מין השבילים להמשיך לצעוד, אפשר להסס, אפשר לחשוש אבל החלטה חייבת להעשות, גם החלטה לא להחליט ולתת לדרך להגריל את המשכה עדיין בוצעה החלטה והאדם ממשיך לצעוד בדרכו. בכל צומת ישנה עצירה ריגעית, עצירה על מנת לקחת החלטה ובלי שמספיקים לתפוס אותו, באותו רגע ההחלטה כבר נעשתה, הצעד הבא כבר נצעד והדרך ממשיכה. אבל מה שבטוח לאותו רגע, ההחלטה שנעשתה הייתה נכונה לאותו הרגע.

השאלה המעניינת היא מה הוא הצעד הראשון במסע שהוא חלק קטן ממסע חיינו.
אולי זאת המחשבה? עצם המחשבה שותלת את הזרע לתחילת המסע? אבל מה גורם למחשבה להופיע?
אולי זה הרצון שמעורר את המחשבה להופיע? אבל מה זה רצון? מה גורם לנו לרצות? כנראה אם אנחנו רוצים משהו אז אפשר לנמק למה אנחנו רוצים אותו אבל קודם כל צץ הרצון לפני הסיבות. מאיפה לעזעזל הוא הגיע? אולי זה אותו צומת שהגורל זימן.

אז אם אפשר להגיד שפתאום הגיע הרצון, הרצון גרר מחשבה, המחשבה הובילה לצומת, הצומת חייב החלטה, עבר רגע, וההחלטה נעשתה.
אפשר להגיד שזה הצעד הראשון?

אם נפשט את הדברים, מה היה הרצון? הרצון היה לתפוס את הרגע. המחשבה הובילה לצאת להרפתקה ועל ההחלטה אין מה להרחיב, עבר אותו הרגע ורבים אחריו ונעשו מספר החלטות לפי מספר הרגעים כאשר הרגע הראשון כנראה היה הצעד הראשון שהוביל אותו עד התחלת ההרפתקה הזאת.

ואם נחזק את הנימוקים לרצון, יש האומרים שאם נעים במהירות האור הזמן עוצר, כרגע אי אפשר לנוע במהירות האור אבל אם נמצאים בתנועה הזמן מאט, הוא תמיד ימשיך לנוע מהר, אבל הוא יכול להאט אפילו במקצת. כאשר הזמן יותר איטי אפשר להניח שיותר סביר לתפוס אותו. מה שבטוח שאם עוצרים בלתי אפשרי לתפוס אותו, הרגע לא יחכה לנו בשום פינה.

המסע ישמור אותנו בתנועה, כך הזמן אולי יאט ואולי נתפוס את הרגע.

———————————————————————-

הכנות
אפריל 17, 2017
אחרי הרצון והמחשבות הגיע הזמן לרדוף אחרי החלום. אחרי אין ספור הקזות דם, דמעות, תסכול ושעות הסתגרות וישיבה בחדר עד השעות שנקראות כבר מחר מול מסכים עלינו והצלחנו לסיים תואר ראשון! משעות ארוכות מול מסכים להסמכה עברנו לשעות ארוכות מול מסכים לפרנסה. חזרה לתחושת החייל המשוחרר שרודף אחרי משכורת בשביל הגשמת חלום.

התפטרנו מהעבודה, כאשר להתפטר מעבודה אינו מעשה קל בכלל, במיוחד שהמטרה אינה למען קידום תפקידי, הזדמנות מקצועית אחרת אלא למען עצמנו בעוד ששאר חברינו נמצאים במרדף אחרי הקריירה המקצועית לנו התחושה שאנחנו עומדים להישאר מאחור ונצטרך לעבוד קשה להשלים את הפער כשנחזור בע״ה.

איפה מתחילים?

חשבנו על מספר אופציות, בחלק הצפוני של ארה״ב איפה שבד״כ קר אין הרבה אופנועים כי עונת הרכיבה שם קצרה מאוד, ככל שמתקרבים לחלק הדרומי והחם של ארה״ב כמות האופנועים עולה, עד כדי שאמריקאי שמרשה לעצמו לקרוא לעצמו אופנוען חייב להחזיק במינימום שלושה אופנועים והם לשימוש פנאי ולא כאמצעי תחבורה יום יומי.

הוחלט על לוס אנג׳לס, עיר והסביבה שלה מעל 20 מיליון תושבים עם היצע יפה מאוד של אופנועים יד שניה למכירה בקריג ליסט (יד שתיים של ארה״ב), גם אם לא נמצא בלוס אנג׳לס נוכל לעבור לערים מסביבה. בכלל כל קליפורניה שופעת בתרבות רכיבת אופנועים.

קנינו כרטיסי טיסה! ליאור טס שבועיים קודם ללוס אנג׳לס לקנות אופנוע ולהכין אותו למסע.

איזה אופנוע לקנות? אנחנו צריכים אופנוע שיכול לסחוב הרבה משקל, נוח לרכיבות ארוכות עם נוסע, עם יכולות שטח בסיסיות, אמין ופשוט. האמת פה לא הייתה ממש התלבטות מלבד התלבטות קטנה, למרות שיש המון אופציות בשוק בקטגוריה ולכולם יש יתרונות וחסרונות הלכנו על BMW R1200 GS, ותיק בקטגוריה עם תהילת משפחת אופנועי GS. כן, אפשר להגיד שזה היה מכור.

כאשר ההתלבטות הייתה אם לקנות את דגם הAdventure או הרגיל, כאשר היתרון לדגם הAdventure הוא מיכל דלק גדול וברירת מחדל שלו הם מזוודות מאלומיניום שיכולות להיות יותר נוחות לזיווד וקשירת ציוד, החיסרון הוא מחיר גבוה יותר. התלבטות נוספת היא איזה מודל לקנות, כל כמה שנים BMW מבצעים שינויים, החלטנו ללכת על השנים 2008 ל 2009 גם מבחינת מחיר וגם מבחינת אבזור אלקטרוני שהוא המינימלי יחסית לעומת החדשים.

ריצות הסידורים החלו, לאחר בדיקה של בסביבות העשרה אופנועים, היו אופנועים מנבלות גמורות עד לנסיכי גראג׳ שהיה עליהם פחות מ 15 אלף קילומטר ומאובזרים בכל גדג׳ט אפשרי. עלו שני אופנועים למעמד הסופי, הראשון GS Adventure 2007 והשני GS 2008, לראשון הייתה נזילת שמן בין הגיר לבלוק מנוע, תיקון שדורש לא מעט כסף הוחלט לסגור על 2008 שהיה שמור במיוחד, עם מעט ק״מ ומחיר אטרקטיבי.

משם שמח ונרגש לDMV, ולמסע קניות ומלא חבילות מאמזון.
בזמן חיפוש האופנוע והשהות בLA, הכרנו חבורה מעניינת. יורם, ראובן ואלי. ישראלים שחיים בארה״ב כולם אופנוענים ותיקים בעלי GS מספר שנים, שטיילו בכל ארה״ב, קנדה ומקסיקו איתם.

יורם, עבד שנים בסוכנות של BMW motorrad, החליט לקחת את הזמן לעצמו ופתח מוסך קטן ומרשים אצלו בחצר, מטפל באופנועים במסירות אבל בקצב שיאפשר לו להנות, לתכנן ולבצע טיולים רכובים. האופנוע הותיק שברשותו הוא GS 1100 שנת 94 שהוא הביא איתו לארה״ב מדרום אפריקה כשאר טייל שם.

אם אתם נמצאים בLA וזקוקים לטיפול לאופנוע, עצה או חבר לטיול אל תהססו לפנות אליו או אל החבורה.
בזמן ההכנות, ליאור לקח גם זמן להנות מלוס אנג׳לס ולהספיק לרכב ולהתרגל לאופנוע.
דנה הגיעה! עייפה אחרי טיסה ארוכה, והכנות שלא הספקנו לסיים לקחנו עוד כמה ימים בLA. ביקרונו איך לא ב Universal Studios ויצאנו לרכיבת היכרות עם יורם וראובן. לקחו אותנו לקניונים מעל מליבו, הראו לנו את מועדוני הרוכבים. כאשר בסוף שבוע אחד בכל מועדון כזה עוצרים עשרות אופנועים, בעיקר הארלי דווידסון. אין ספק שיש חזות מעוררת התרעה להארלי ובמיוחד לרוכבי ההארלי, ללא ספק הם יודעים להתחפש הייטב ואנחנו הרגשנו יוצאי דופן בנוף האופנועים.
באחד הקניונים יש כביש מפורסם שקרא כביש הנחש (מאוד מקורי, אבל אי אפשר להטיל ביקורת) שכל סופ״ש רכבי ספורט ואופנועי ספורט כבדים מגיעים לבדוק את הגבול כמה נמוך אפשר להשכיב את האופנוע.


זהו אנחנו עכשיו מוכנים לצאת לדרך.

—————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לליאור ודנה

————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

יש תגובה אחת על הפוסט “ליאור ודנה עושים את צפון אמריקה 1”

  1. תגובה מאת יוני גלבוע ביום 02 מרץ 2018 בשעה 20:45

    מגניב ביותר, תודה על השיתוף. האם אפשר פרטי קשר של יורם?

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה