הרפתקה דוט קום

31 באוקטובר 2011 יואב. מקולומביה לאקוודור – פרק 6

יבשה! יבשה! קרא האופנוען

וירד מהספינה לחופי דרום אמריקה

יואב נוחת בקולומביה ומעמיק חדור ליבשת הירוקה

IMG_0828.JPG

אחזור לרגע ליום הנחיתה בחופי קולומביה.
לאחר מספר ימי שייט, רואים סוף סוף את היבשה. כלומר רואים מרחוק את בנייני קרטחנה. לקח כשעתיים עד שהגענו לנמל עצמו ואז הסתבר שאנו לא יכולים לעגון סמוך לרציף, אלא עלינו להטיל עוגן באמצע הנמל עצמו. דבר המחייב אותנו לפרוק את האפנוע מהגיגית של 41 פיט (היאכטה) באופן מאוד פרטיזני. כלומר, עלינו להעביר את האופנוע מהיאכטה לסירת מנוע קטנה, זו תעביר אותנו לרציף מבטחים. הדבר נעשה, כאשר בחור מקומי ישב על האופנוע ושתי רגליו פשוטות לעבר שני צידי הסירה, בכדי לשמור על שיווי משקל. אקרובטיקה שמורידה ומעלה לי את לחץ הדם. לאחר כשעה, האופנוע שנהפך ממש לחלק ממני, מגיע סוף סוף לרציף ולשמחתי הרבה, המנוע מתעורר לחיים בנגיעה .

כאן המתנתי מספר שעות עד להחתמת הדרכונים ולאחר מכן היה עלי לרכוב כקלומטר נוסף, עד למשרדי המכס. שם התקיים הטקס הבירוקרטי השגור: רישום מסמכי האופנוע בקולומביה. זה (סוף סוף) בחינם !
לאחר מכן, התמקמות במוטל שלידו יש חניון ויצאתי לתור מעט את הסביבה. למחרת בבוקר פניתי לכיוון העיר העתיקה, אשר נמצאת ממש ליד במרחק הליכה. העיר עצמה מאוד יפה, שילוב של עתיק וחדש. דופק חיים מהיר, עם נינוחות לטינית איטית.

למעלה: תמונות מקארטחנה

לאחר יום הסתגלות לקרקע מוצקה והתחברות לעיר במובן הסואן שלה, יצאתי טעון באדרנלין, דריכות וערנות, ברכיבה נינוחה לכיוון העיר מדיין. לא הצלחתי לעשות את המרחק ביום אחד וכאשר ראיתי כי שעות הערב באופק, עצרתי בקטע הררי של הנתיב ונכנסתי למוטל מקומי מקרי בן 4 חדרים. החלק התחתון של המוטל הינו מסעדה. זה מצויין, כי בלילה המסעדה כמובן הפכה לחניון הלילה הבטוח של החבר שלי. ובנוסף, על המסעדה שומרים כל הלילה קבוצת חיילים קולומביאנים המצוייידים – כמו רבים אחרים בקולומביה – בנשק. מוכר משהוא ….

למחרת בבוקר, לאחר שעתיים בלבד, הגעתי למדאיין Medellín שהיא עיר ענקית. היא פרושה כמו נקניק ארוך לאורך עמק שרכסי הרים כמובן, מקיפים אותו משני צדדים.
בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת , נודעה העיר כמרכז בינלאומי לסחר בסמים. במקום פעל קרטל הסמים של מדיין בהנהגתו של פאבלו אסקובר שהפך שם נרדף לכל תעשיית וברוני הסמים של דרום אמריקה. הפשע ברחובות הפך אותה לאחת הערים המסוכנות בעולם, וב- 1991 בלבד, נרצחו בה מעל 6000 בני אדם. לאחר מותו של אסקובר ובמיוחד מאז ראשית המאה הנוכחית, ירדה רמת הפשיעה בעיר באופן ניכר. כך לפחות הובטח לי…

לאחר כשעה, הגעתי להוסטל שהומלץ עליו בקרטחנה והאמת; ההוסטל הצדיק את ההמלצה ובאמת היה מעולה.
למחרת השארתי את האופנוע קשור במוטל ויצאתי לטיול בעיר. טיול שכלל נסיעה ברכבת המקומית לאורך העמק, כאשר ישנן תחנות אשר באמצעות החלפת קו, ניתן להגיע לרכבל המתוח מע לעיר. למען הדיוק  2 רכבלים בשני צידי הרכסים. הנסיעה במרומי הרכבל, מעניקה תמונת נוף יפה על העיר. ככל שקרון הרכבל התרחק מהמרכז, האזורים נראו יותר ויותר עניים ואלימים. התושבים שם גרים במעין פאבלות, שהינם צריפי פח עלובים והביוב הזורם, נראה מנצנץ מכל רחוב ופינה. לא ירדתי מהרכבל מטעמי בטיחות וחזרתי למרכז העיר ברכבל השני, המתוח בצידו השני של העמק התוחם את העיר. את סוף היום ביליתי במציאת פילטר שמן לאופנוע וברכישת חליפת גשם מעולה, דבר אשר הצדיק את עצמו מאוד בהמשך .

למעלה: מדיין ממעוף הרכבל

למחרת ירדתי מהרכבת העירונית במרכז העיר והלכתי לכיוון המוזיאון המרכזי. קצת תרבות.
מדיין היא עיר הולדתו של האמן הקולומביאני הבינלאומי פרננדו בוטרו. ומטבע הדברים. היא מכבדת אותו בנוכחות מאסיבית של יצירותיו המאסיביות, בכל פינה בעיר וכמובן ברחבה שמול המוזיאון בו אגף שלם מוקדש ליצירותיו.

למעלה: המוזיאון במדיין ומבחר מיצירותיו של בוטרו

למחרת המשכתי לכיוון עמק סלונטו הנקרא גם "עמק הקפה של קולומביה". הדרכים נראות כציור פשוט מדהים.
גם פה מצאתי מקום לינה בהמלצות שקיבלתי בהוסטל במדיין , למחרת יצאתי לטיול רגלי מדהים בהרים כאשר דקלי ענק הקיפו אותי בחלק מהדרך.

למעלה: עמק סלנטו

כעבור יומיים יצאתי לכיוון פופאין שהדהימה אותי בארכיטקטורה הייחודית שלה. גם בה מצאתי הוסטל מחבק ותנאים לנוח.. לי ולאופנוע כמובן.

מפופאין המשכתי ברכיבה נינוחה לכיוון הגבול עם אקוודור.

אם חשבתי שמדאין ארוכה כמו נקניק, אז איך לומר; קיטו Quito בירת אקוודור היא חתיכת נקניק. זו עיר הבירה השניה בגובהה בעולם. עם 2,800 מ' בכיכר המרכזית. אחרי לה-פאז בירת בוליביה (3,600 מ') ויש הטוענים כי לה-פאז בעצם אינה בירת בוליביה, אלא העיר סוקרה. מה שהופך את קיטו לבירה הגבוהה בעולם. ממעבר הגבול בין קולומביה לאקוודור, לקח כשעה וחצי עד לרובע העתיק של קיטו ולמזלי, ממש מול המוטל שהיה לי ברשימות, היה עוד מוטל מעולה, ועם תנאי הכרחי כמובן חניה סגורה לאופנוע …מזל, זה גם דבר חשוב!!! לידיעתכם, קיטו על מליון וחצי תושביה, נחשבת כמקום מאוד אלים בשעות החשיכה. גם המקומיים לא מסתובבים שם בלילה ובוודאי לא זרים. אם חייבים להגיע למקום כלשהוא, אז גם ל-100 מטרים, לוקחים מונית. זה כולל גם את המקומיים. קיטו עצמה נראית די עלובה, ויחד עם זאת, החלק העתיק יפה ומרגש.

מקיטו יצאתי דרום מזרחה לכיוון בניוס BANOS (פירוש השם בספרדית : בית-מרחץ, שירותים, מרחצאות). וזה היה נחמד בעיקר המעיינות החמים הנמצאים בה. הגב שלי ממש היה זקוק לזה. בבוקר הסתבר לי שהכלב של בעלת המוטל, התאהב קשות בכיסוי המושב שלי, כך שחצי ממנו נלעס וכבר לא ממש קיים. בכדי להגיע אליו, הוא קרע את כיסוי האופנוע שלי כמעט לחלוטין. בעלת המקום התנצלה התנצלות שהתקבלה עם חיוך מאולץ משהוא. מייד אחרי הקפה יצאתי לדרכי.

הכיוון, למזרח אקוודור, האמזוניה ומשם דרום מערבה לכיוון פרו.

יאללה.

שלכם
יואב

—————————————————————————————————————————————–

ערך-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות ליואב דולב

—————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

יש 4 תגובות על הפוסט “יואב. מקולומביה לאקוודור – פרק 6”

  1. תגובה מאת יאיר חסיד ביום 01 נוב 2011 בשעה 18:38

    יואב, שיחקת אותה גוטה גוטה!
    קראתי בשקיקה ובעונג רב את הרפתקאותיך חוויותיך והתגלגליותיך
    בקולומביה היפה והמפחידה משהו,( ראה יאיר קליין וחבורתו).
    תגיד יואב, הקולומביאנים האלה יודעים ומעריכים איזה יופי ירוק ורענן
    הם קיבלו במתנה?
    אכן יואב, העמקת חדור אל תוככי הלטינו על כל מורכבותו, ועל כן אני מרותק,
    צופה בשקיקה ובמתח לקראת הבאות ומחזיק לך כל הזמן אצבעות.
    אצלנו התגבר מעט הקור, וגם רקטות לא חסר וחוץ מזה יואב, הכל בסדר!
    אני איתך יואב, אני איתך לאורך כל הדרך, יאיר.

  2. תגובה מאת צחי ביום 03 נוב 2011 בשעה 12:28

    יואב, יופי של תמונות וסיפור דרך מרתק.

    אגב, החברה בתמונה מחזיקים רובי גליל במקרה?

    רכב בזהירות,
    צחי.

    אם אפשר בקשה קטנה – עוד תמונות של חברך לטיול, האופנוע 🙂

  3. תגובה מאת יוואב ביום 05 נוב 2011 בשעה 22:32

    יאיר באיזה זה קיבוץ אתה מתגורר ???

    אני עוד מעט בדרך אליך ….

    צחי בנוגע לתמונות האופונע , קיבלתי וזה יבוצע בכתבה הבאה

    ביי לכולם בינתיים אני ממש בקיץ
    אז שיהיה לכולכם חורף חמים

    שלכם
    יואב

  4. תגובה מאת יאיר חסיד ביום 06 נוב 2011 בשעה 23:31

    יואב, הכל בסדר איתך?
    מעולם לא אמרתי שאני קיבוצניק,
    מושבניק, מושבניק ממושב חניאל.
    יאללה נראה אותך עושה תציית ימים ויבשות,
    אושואייה – ישראל – תניאל.
    ואצלנו התחיל הגשם, ממש חורף!
    חכה חכה, איזה קור מחכה לך בדרום הקר והמושלג,
    והנופים משהו משהו, שלא מן העולם הזה.
    ואנחנו נהיה איתך, בחום ובקור, אתה לא לבד יואב!
    איתך, יאיר.

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה