הרפתקה דוט קום

11 באוגוסט 2014 הדר ואסי רוכבים סביב אוסטרליה-1

מה כבר אפשר לומר על אהבה ומסעות

P1100148.JPG

אסי גר באוסטרליה, חי בה עובד ודי נהנה מהחיים, הדר היא עדיין מכאן, נפגשו בביקור מולדת של אסי, התאהבו ולאחר הכנות וטיולי נסיון על אופנוע ובלעדיו, יצאו למסע שלהם על BMW 800 GS ADV מאובזר ומרופד בכל מה שמסע כזה מחייב, צמיגים חדשים, סט רכיבה תואם, ציוד קמפינג ובעיקר אהבה. אני עוקב אחרי ה"ספוט" שלהם כמעט מדי יום והכתוב כאן עוזר להתחבר יותר. רק להזכיר לכולנו באוסטרליה עכשיו אמצע עונת החורף… (יוני)

25.6.2014 ההרפתקה מתחילה ׁ

ארזנו את הבית, הכל מאוחסן. נשארו שלושה ארגזים עם בגדים, תיק עזרה ראשונה, ציוד לאופנוע, הכל מועמס על האופנוע, אנחנו לבושים ומוכנים ליציאה. ההתרגשות גדולה… חיכינו שלושה חודשים לרגע הזה והנה, סופסופ הוא הגיע… נשאר למסור את המפתח של הדירה ולצאת לדרך. קצת יותר מאוחר ממה שרצינו, אבל היי, מה זה משנה, העיקר שיוצאים!
התלבטנו הרבה אם להתחיל בנסיעה או לבלות את הלילה הראשון במלון, גם כי היה כבר מאוחר וגם כי היינו מותשים מהאריזה ומהמעבר שלקחו יותר זמן ממה שציפינו. החלטנו בסופו של דבר לדחות סיפוקים ולהיות אחראיים ועשינו צ'ק אין במלון בקרבת הבית – תחנה ראשונה – מלבורן.
הגענו למלון בשעות אחר הצהריים המאוחרות, עייפים אך מרוצים. מקלחת חמה, ארוחת ערב ולמיטה.

26.6.2014
יצאנו מהמלון בבוקר לכיוון הילסוויל, החלטנו להתחיל את היום בקצב איטי ולא לרכוב הרבה כי היינו עדיין קצת עייפים. הגענו לעיירה בשעות הצהריים ומזג האוויר לא האיר לנו פנים. היו רוחות חזקות והתחיל להחשיך, לכן החלטנו להקים את האוהל ולא להמשיך לרכוב. חנינו בקמפ סייט של ביג פור, ממש על גדות ערוץ נחל. הרוחות שרקו כל הלילה ותרנגולות שחורות עם מקור אדום שעדיין אנחנו לא זוכרים את שמן שקרקרו עם אור ראשון. היה לילה קר ונטול שינה.

27.6.2014
שוב מזג האוויר הקר והרוחות העזות גרמו לנו לשנות תכניות. בתכנון המקורי היינו אמורים לרכוב לכיוון ברייט, דרך הרים מושלגים וחורש, אבל הרוחות היו עזות מידי והגשם והשלג היוו סכנה גדולה מידי בדרך לשם, מה גם שהיה סיכוי שהדרכים ייחסמו. החלטנו לברוח צפון מזרחה, לאורך החוף לכיוון לייקס אנטרנס.
הדרך ללייקס אנטרנס היתה מטורפת. רוחות עזות נשבו כל הדרך וממש הקשו את השליטה על האופנוע. היה קר מאוד ומלחיץ מאוד. חנינו בעיירה קטנה בשם מו לקפה. כמו שכבר התרגלנו באוסטרליה, לקח המון זמן להכין את הקפה ובסוף הוא היה כל כך מגעיל שבכלל לא הבנו למה אנחנו טורחים…  משם המשכנו ועצרנו בעיירה בשם סייל שנתנה לנו, בפעם הראשונה, את התחושה שהנה, הטיול התחיל.. חנינו על גדות אגם מקסים בשם גייאט, ראינו שקנאים, אווזים, ברווזים, ברבורים שחורים ועוד המון מיני ציפורים יפהפיות. נישנשנו משהו קטן לאכול, נחנו, צילמנו המון והמשכנו משם לכיוון היעד הסופי לאותו היום – לייקס אנטרנס. הגענו לשם בסביבות 1700, וקיבלו את פנינו אגמים יפהפיים. אנחנו מניחים שכשמו כן הוא – המקום שבו פורץ הים ליבשה ויוצר אגמים יפהפיים. השמש בדיוק החלה לשקוע, וכמיטב המסורת צבעה את השמיים והעננים בצבעי אש קסומים. עצרנו בתחנת המידע שלצערנו בדיוק נסגרה והחלטנו להתפנק במלון. עשינו צ'ק אין במלון הראשון שראינו – אספלנייד, שהיה מפנק במיוחד ואפשר לנו לנוח היטב כדי להתאושש מהלילה הקשה קודם ולהתכונן לרכיבה של המשך השבוע. כמובן שהפינוק כלל גם סטייק עם צ'יפס, שהרי אחרת זה לא פינוק!

28.6.2014
התעוררנו לבוקר יפהפה. רעננים אחרי שנת לילה מפנקת במלון כמעט התפתינו להשאר לילה נוסף בעיירה, אך לבסוף החלטנו להמשיך צפונה ליעד הבא. סוף סוף ראינו קצת שמיים כחולים והשמש זרחה, אך עדיין היה קר מאוד. שוב שתינו קפה מזעזע, שוב אכלנו מאפין שנראה נהדר אבל טעים קצת פחות ויצאנו לדרך. עצרנו בתחנת המידע, בו,כמו שחשבנו, ייעצו לנו לעלות לבאקן לטיול במערות הנטיפים. הרכיבה לוותה ברוחות חזקות, אבל הנוף היה מקסים. שילוב בין חורשות אקליפטוסים עבותות לבין אחו רחב ידיים עם פרות, כבשים ואגמים יפים. הגענו בשעת צהריים לבאקן והצטרפנו לסיור במערות עם מדריך קשיש וחביב ועוד קבוצות מטיילים מסין ופקיסטן. השילוב היה מעניין… המערות היו נהדרות, וראינו מראות מדהימים.
יצאנו מהמערות כעבור שעה, מסתכלים סביב כדי שאולי, רק אולי, יתמזל מזלנו ונראה איזה קנגורו או שניים. כמה היינו מופתעים כשראינו יותר מעשרה! אי אפשר להפסיק להתרגש כשרואים את החיה הזו… מביטה בך בסקרנות מרחוק, או מקפצת בקלילות מרחקים עצומים. וואו. אי אפשר גם לספר מספיק על התוכים שראינו, בשלל צבעים. קקטו לבנים, ועוד כאלו אדומים כחולים, ירוקים… פשוט מדהים.
עזבנו את באקן לכיוון מארלו. הדרך לשם היתה פתלתלה אבל פשוט משגעת! ראינו וומבט שמנמן וחמוד. כמה חבל שהוא היה מוטל לצד הכביש…  הכבישים שנסללים בתוך היערות, חוצים את בתי הגידול של בעלי החיים ורבים מהם מוצאים את מותם על הכביש. אנחנו נוסעים כל הזמן ביתר זהירות כדי לא לפגוש אחד כזה תוך כדי נסיעה.
הגענו למארלו לקראת החשיכה והקמנו במהירות את האוהל. אנחנו הולכים ומתייעלים בהקמה שלו ובארגון של כל הציוד, ועכשיו זה כבר עניין של דקות. לקח גם דקות להבין שהמקום שורץ יתושים ענקיים, מה שקצת הפתיע אותנו – ומאוד ביאס אותנו – כי בדכ אין יתושים כשקר. אז זהו, שיש. היה קר מאוד והיו מלא יתושים. סיימנו להקים את האוהל וברחנו מהר לפאב המקומי – שהיה המקום היחיד בעיירה הקטנטנה שהיה פתוח והלכנו לאכול ארוחת ערב. ישבנו ליד אח עצים מחמם ונעים ואכלנו ארוחת ערב טעימה עם כל קשישי העיירה… בילינו שם כמה שעות ושמחנו מאוד לגלות כשחזרנו לאוהל שהיתושים כנראה נשארו בפאב…

29.6.2014
הבוקר שלנו מתחיל בשעה שש ועשרה לצלילי גשם דופק על האוהל… הלילה הראשון שבו החלטנו להשאיר את הקסדות שלנו קשורות על האופנוע במקום להכניס אותן איתנו לאוהל. הממ. מכניסים את הקסדות ומקווים שהגשם יעבור אותנו. אחרי חצי שעה הבנו שזה לא המצב ובדיקה קצרה ברדאר של מזג האוויר מראה בדיוק ההפך. הגשם רק ילך ויתחזק.. מקלחת, קיפול אוהל, מבול!!! העברנו את האופנוע יחד עם האוהל שעודו חצי מורכב לסככת הברביקיו וקיווינו לטוב… החלטנו לא לתת למצב לבאס אותנו, שמנו לנו קצת מוסיקה – דייר סטרייטס זה סאונד טראק לא רע לפתוח איתו את הבוקר בכלל וכזה בפרט – והכנו לנו תה חם תוך כדי שאנחנו מייבשים ואורזים את האוהל.. אחרי שעה וחצי כבר מתחילים להיות רעבים, ומבינים שקפה הפוך ומאפין כבר לא יהיו הבוקר. בדיקה קצרה בארגזים מעלה חצי שקית קוסקוס מלא ומרק עוף. אז נכון ש0930 בבוקר, אבל מי אמר שקוסקוס אוכלים רק בצהריים… הרגענו קצת את הבטן וחיכינו לראות שיפור במזג האוויר כדי שנוכל לברוח לכיוון שבו השמש זורחת. עוד שעה וחצי, עוד תה, עוד מוסיקה טובה והנה, יש קצת כחול בשמיים! בדיקה קצרה ברדאר מעלה שיש לנו סיכוי טוב לברוח, אנחנו כבר ארוזים, עולים לאופנוע ויוצאים לכיוון מאלאקוטה. חנייה קצרה בדרך בקאן ריבר גילתה לנו מאפייה משפחתית, קטנה וחמודה שאסי זכר מטיול קודם, ולא אכזבה אותנו גם הפעם… היה שמשי, טעים ומנחם ואפילו הקפה היה טעים!
הגענו למאלאקוטה ועצרנו על חוף הים. הנוף היה משגע ונאספו מסביבנו המון שחפים שכנראה חיכו לקצת פירורים… הפעם הם התאכזבו. התלבטנו אם לחנות במאלאקוטה או להמשיך לעדן ולבסוף החלטנו להמשיך כיוון שהיה עדיין מוקדם והנסיעה היתה יחסית קצרה. ברוכים הבאים לניו סאות' וויילס! חצינו את הגבול מויקטוריה לנ.ס.ו והגענו לעדן. וואו, לא סתם קוראים לזה ככה… הכניסה לעיירה היתה ירידה חדה שגילתה בסופה חוף ים משגע… השמיים היו נקיים והנוף היה פשוט נהדר. עצרנו במעגן סירות יפהפה וראינו המון שקנאים. המצלמה נשלפה ונוספו עוד מאה תמונות יפות לאלבום. איזה אושר. המצברוח היה טוב ושמחנו להגיע לעדן. שימח אותנו גם לראות בתחזית מזג האוויר שצפויים כמה ימים של שמש. גם אם קרים, אך עדיין ללא גשם או רוח מטורפת כמו שחווינו כל הדרך מויקטוריה. עצירה קצרה בסופר לארגן אוכל ללילה וחנייה בקמפ סייט בשם – גן עדן. הקמפ סייט נקי, מאורגן ומסודר ותוך דקות גם האוהל שלנו היה כזה. ארוחת ערב אינטימית של פסטה ברוטב עגבניות היתה סיום נהדר ליום נהדר. החלטנו להשאר יום נוסף בעדן ולבלות אותו בטיול באיזור. התאכזבנו קצת לגלות שלא נוכל לצאת להפלגה לראות לווייתני האמפבק כי זה קורה רק בין ספטמבר לנובמבר, אבל בטח נמצא כבר משהו אחר לעשות.

30.6.2014
וואו, מקום כל כך יפה, ציפיות כל כך גדולות אבל איזה לילה קשה… היה קר ולא נוח ולא ממש ישנו. יש כאלה שיגידו שגם מישהו מאיתנו לקח את כל שק ה/שינה לצד שלו. שיגידו. קשה לקום אחרי לילה כזה, קשה להתאושש, קשה לצאת לדרך…. החלטנו לקחת את הבוקר באיזי, לעשות קצת כביסה – הזדמנות כזו של שמש, מכונת כביסה וחבלים – לא נופלת לידינו כל יום! ורק אז לצאת לטייל. אין לחץ. תוך כדי שאנחנו מארגנים את הכביסה פגשנו זוג אוסטרלים מבוגרים שחיים בקרוואן ומטיילים כבר שנים רבות. אנחנו חושבים על זה הרבה, ומחכים כבר לצאת לפנסיה כדי לעשות את זה בעצמנו. ואולי נעשה את זה קודם. מי יודע, הכל פתוח!
הכביסה בחבל, הארגזים באוהל, אפשר לצאת לטייל. קלילים, בלי עומס מיותר. יששש!  עצרנו בתחנת המידע, שהמליצו לנו על כל מיני פעילויות שקשורות ללווייתנים – מוזיאון לוויתנים, טיול לוויתנים, הרצאות על לוויתנים. החלטנו ללכת לגן חיות לראות כל מה שאפשר חוץ מלוויתנים. נסענו למרימבולה לגן חיות של חיות ייחודיות לאווסטרליה. היה עלוב למדי אבל בעיקר מעורר רחמים לראות את כל בעלי החיים שראינו כל הדרך חופשיים ומאושרים מאחורי כלובים. קקטו בכלוב קטן שמסביבו, על העצים מחוץ לכלוב כל החברים שלו חופשיים ומאושרים. עצוב. חזרנו לעדן להזכר שאין ארוחות צהריים בשעה שלוש אוסטרליה ושוטטנו עד שמצאנו בחור חביב שמכר לנו את הפיש אנד צ'יפס הכי טעימים שאכלנו עד היום. מכיוון שהעיירה הזו יושבת על הים, הדגי ופירות הים פה טריים במיוחד והדג היה נהדר. ביקור קצר בסופר סגר לנו את הקניות לארוחת ערב קלילה ועוד ביקור בחנות קמפינג ארגן לנו ספריי מיוחד שנרסס שעה אחרי על האוהל כדי שלא תכנס רטיבות פנימה מהגשם.
הגענו לקמפ סייט, הכביסה קופלה ואורגנה חזרה בתיקים. יש כבר תה חם מוכן וקצת קשיו לנשנש. עוברים על התמונות מהימים האחרונים ונהנים להזכר, כאילו זה היה לפני שנים. קצת מקנאים בעצמנו לפעמים כמה כיפ לנו. כותבים זכרונות ומקווים שהלילה נישן יותר טוב!

Writing this in English as we are struggling with Asi's Laptop, so had to type it on a PC in one of teh camp sites, and obviously they do not have Hebrew Keyboard…

July 1st:
Waking up in the morning after a much better night, having slept the full length thanks to the fact that Asi sprayed teh tent with a special spray preventing the humidity from getting soaked into it… Asi's back is still giving him a hard time, and so is my shoulder. Same as every morning i am off to the shower and Asi is kindly disassembling the tent and loads all the gear on the bike. i love him for doing it. for some reason, this time it takes me ages to get done with the shower, and by the time i am done, Asi already took care of everything, and is on his way to the shower to see what is taking me so long…
As finaly the joint kitchen is empty and not stinking from weird food, we are taking advantage of the opportunity to prepare toast for breakfast and enjoy our coffee quietly… We do not neglect Ben and Cooper, the camp's dogs and play with them for a while. few minutes later we are on our way. not sure where about we are heading to today, the only thing we know is that we are heading north, and will decide as we go along. We enjoy every bit of the sun… finally after so much rain and wind, we can enjoy the wormth of the sun. it is still a bit windy, but not too bad.

We stop for some coffee and tobacco refill in a very nice town called Merimbula; the coffee is not half bad for a change…! short break, and we are back on the bike, heading north, along the amazing coast line of eastern Australia. what a sight! beatiful bays and lakes all along, simply amazing. As we dont know most of the places here, we gamble a lot. we find a place that either looks nice or that its name sounds nice (all the names are so weird!), and stop there, hoping for the best. this time we hit a jackpot! Tathra was an awesome choice. we stopped at this gorgeous bay, and even got a glimpse of Humpback whales!! we were very excited. we climbed up the mountain hoping to get a better view of the giant whales, but unfortunately we didnt. never mind, it was great anyway. getting back to the bay was also a good gamble as we saw a seal. i was sure it was a shark (i am looking forwward to see a shark ever since we hit the road…), but it turned out to be a seal. not a disappointment at all! We met a lot of nice poeple at the bay. all along the road we meet nice and interesting people asking for out whereabouts, curious to see the bike with all the gear. honestly – i like the attention!

We hopped back on the bike, still unsure what our destination is for today; We entered Long Beach to the GPS, but still werent sure this would be our next camp site. a couple of hours later, we decided to stop for a coffee break in a little town called Tilba Tilba that seemed nice. yet anotehr good gamble… we walked along the main street which was full of small shops with nice arts and crafts, and we boughs some candy at one of the stores. me and my sweet tooth…
We decided to have our coffee at this nice coffee shop at the end of the road, not sure why… we ordered 2 paninis (actually toasts with cheese) and some coffee, and while doing so, we realized that the owner is a nice Israeli woman named Orit who migrated from Israel to Australia 15 years ago when she married an Ausi soldier that she met in Sinai. She was very kind, and gave us a special herbal tea that she mixes on her own. we enjoyed the tea for a few days later… 2 paninis later, we were on the bile again, heading north. we passed through a small town called Narruma which was quite nice. the road is beautiful. a lot of lakes, green meadows and nice beaches. It was getting late, and we are still unsure where we are heading. we understood that we are not going to make it to Long Beach today as we lingered more than expected in Tilba, so we stopped at Malua Bay. we couldnt find a Caravan Park, so we had to settele for a motel, where we were checked in by a nice elderly woman, and it felt a bit like the Eagles' song Hotel California… we just hoped we could check out eventually, and not like in the song….! we were the only guests at the hotel which smelled a bit, but was not too bad after all.We went to the nearest supermarket and bought 2 steaks, and cooked them with a side of Pasta and Salad at the Motel. we heard good music, and mainly enjoyed each others company more than anything else. Another great day is over, heading north tomorrow

ובפרק הבא נסביר מה התמונה הבאה…

SC_0232.JPG

—————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות להדר ולאסי

—————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה