הרפתקה דוט קום

16 ביולי 2012 דרור ותלי עינב – פגישה עם גנרלים

השלוחה הדו גלגלית במערב ארה"ב

יצאה לסיבוב מקסים ומפגש עם גנרלים.

028.JPG


הצג את הוראות נסיעה ל-לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית במפה גדולה יותר

מה מתאים יותר לכבוד יום העצמאות של אמריקה מאשר פגישה עם גנרלים?
אז שזהו בדיוק : ביום שישי אחר הצהרים, התקבצנו כ-10 אופנועים. הכיוון העיר סולוונג  SOLVANG .
בשעות הערב כבר הגענו אל פאתי העיר. במסעדת הבוקרים  " A.J.SPURS " התכנסנו לארוחת ערב. מאוד רצינו להתחשב בשאר הסועדים ואולי גם שיתחשבו בנו … עפ"י בקשתנו, הוקצה לנו חדר כמעט פרטי. נערכנו לקבל את פני השבת. הכוסיות עם היין חולקו לחברה. עוד לא הספקנו להגיד "ג'ק רובינסון" וכבר קדרות המרק הוגשו לשולחן ואנחנו – ממשיכים בשלנו. כולנו קמנו ממושבנו. באוירה המיוחדת הזאת, קידשנו על היין ולאחר מכן על החלה. המלצרית המעולה הצטרפה לחגיגה באמירה "שלום" בעברית.
מקומה של פרשת השבוע "חקת" גם הוא לא נפקד.

לאחר הארוחה, מי שעוד יכול היה, קינח בפאב המקומי בטורניר סביב שולחן הפול ובשתיית בירה.
את יום השבת בבקר, פתחנו במצוד אחר קפה של STARBUCKS. אברי בחר דווקא לפתוח את הבוקר בג'ארה של כנפים ופולקעס…של עוף.

425408_251518888297643_1654605904_n.jpg
מרוצים, יצאנו להמשך הדרך. תוך כדי רכיבה, כמעט שנפרדנו מהאייפון של רון ומהכפפות של תלי. אלא שחזרנו על עקבותינו ו"המשתמטים" נמצאו למרות שהיו במצב צבירה אחר…
עוד חובת עצירה, היא במלון "מדונה אין" – מלון ציורי בגווני הורוד. מלון אשר בו 110 חדרים שכל אחד מעוצב לפי נושא ייחודי. עוד אטרקציה היא חדרי השרותים המפתיעים את המשתמשים בהם….
בסאן לואיס אוביספו SAN LUIS OBISPO ביקרנו באחד משרשרת המסיונים – MISSION SAN LUIS OBISPO DE TOLOSA שהוקם ב -1 ספטמבר 1772. זהו המסיון החמישי מתוך עשרים ואחד מסיונים שהוקמו לשם הפצת הנצרות בקרב האינדיאנים וכן שימש מקום לינה לעוברי אורח.

059.JPG

משם המשכנו אל העירה מורו-ביי MORRO BAY. ערפל כבד קיבל את פנינו.
למראה הים והסלע המזדקר מתוכו, הבטן החלה להשמיע אותות מצוקה. "לפנים משורת הדין", הרגענו בארוחת צהריים, שכמעט הפכה גם לארוחת ערב עקב השירות האיטי כל-כך…
לאחר סיבוב קצר בעיירה, עלינו על דרכי היין – כבישים 41 ו-46 , אל עבר העיר פרזנו FRESNO. את החיך קצת הפקרנו – לא יכולנו להתענג על טעימת יין, מאחר וכמו שכבר נאמר ואנחנו יודעים – שנוהגים לא שותים ו/או משתטים.
עוד עצירת חובה בדרכנו הוא כמובן באנדרטה שהוקמה לזכרו של ג'יימס דיין . לאחר רכיבה של כ-240 מייל  באותו היום הגענו למלון שלנו בפרזנו.
לאחר הצבעה ברוב קולות, גם אלו של הבטן, צעדנו ברגל לעבר המסעדה הנבחרת והדגש הוא על "צעדנו". שעת הליכה תמימה הפרידה בין מיקומו של המלון ובין המסעדה. מתוך בחירה כמובן.
יכולנו לסמן V  גם על שעת כושר באותו יום. שעה איכותית גם בזכות ההזדמנות שהיתה לנו לשוחח ביננו החברים, שהרי ברוב שעות היום, הרכיבה היא כמעט ללא תקשורת מילולית חוץ מפה ושם סימני ידיים.
יום ראשון בבוקר. זהו היום שנקבע מראש למפגש עם הגנרלים.

על הבוקר, כמו צבא הצועד על קיבתו, ערכנו קניות לארוחת הצהרים שמתוכננת להתקיים בחיק הטבע. מאותו הרגע נשאלה השאלה "מתי אוכלים" בתדירות של אחת ל- 10 דקות בערך…
גם כדי להסיח קצת את הדעת מהמחשבה על האוכל (לשם שינוי), ביקרנו בחוות הנמרים הממוקמת בפתחו של פארק ה"קינגס קניון". בחווה מגדלים ומטפלים בסוגים שונים של משפחת החתולים הגדולים. חוויה נדירה ביותר ומרתקת, למרות שביקרנו דווקא בשעה שהאכילו את הנמרים…אופס , מה עם האוכל שלנו?! מתי אנחנו נאכל סופסוף?
לאחר עמידה בגבורה במראות הנ"ל, הגענו לפגישה עם "הגנרל גרנט" – עץ סקויה השלישי בגודלו בעולם. הוא הוכרז כ"עץ חג המולד" הלאומי של ארה"ב. גנרל גרנט (1822-1885) היה המפקד הכללי של צבא האיחוד בשנותיה של מלחמת האזרחים האמריקנית. וכמו כן נשיאה ה-18 של ארה"ב.

שם בצל גזעו וענפיו, סוף סוף אכלנו את ארוחת הצהרים הנכספת.
החבר'ה נרגעו! המשכנו בנסיעה, כאשר לצד הדרך זורם לו ה-KINGS RIVER בשצף קצף. הגענו לפתחה של מערת נטיפים ה- Boyden Cave. מי שבחר לסייר במערה, נאלץ לטפס עלייה תלולה למדי שבוודאי, רחמנא ליצלן, אילצה אותו להשיל כמה גרמים ממשקלו!
אלו שבחרו לא להכנס אל המערה, טבלו את רגליהם במימי הנהר הצוננים.
טוב, הבנו את הרעיון. האמת, ראינו מערות נטיפים מרשימות יותר! ראה ערך "מערת אבשלום" בארצנו הקטנטונת. לאחר הביקור במערה וסביבותיה, חזרנו על עקבותינו כשהמטרה לפגוש גנרל נוסף.
על מנת שלא לאחר לפגישה איתו, אתם יודעים מה זה צבא, השתדלנו לצמצם רווחים. הגענו לפגישה עם "הגנרל שרמן". עץ סקויה נוסף, העץ הגבוה בעולם כ-84 מטר גובהו והיקף בסיסו כ-30 מטר.
גנרל שרמן (1820-1891) היה גיבור לאומי ממלחמת האזרחים האמריקנית. דרך אגב, על שמו טנק M4 המפורסם ממלחמת העולם השניה.

משם מהרנו להגיע (הערב מתקרב ) ולעבור בקרביו של עץ סקויה אחר השכוב על הכביש. העץ נפל על משמרתו בדצמבר 1937 ובגזעו נחפרה מן מנהרה קצרצרה שגובהה כ- 8 feet ורוחבה  feet 17 כך שמכוניות קטנות יוכלו לעבור בתוכו (על אחת וכמה אופנועים). קוטרו של העץ  לפני שנפל היה כ – feet21   וגבההו היה כ- feet275 .
את הלילה השלישי והאחרון עשינו ב-PORTERVILLE. בבוקר יום שני, יצאנו לכיוון יער הסקויה. להבדיל מפארק הסקויה.

167.JPG

הדרך מרהיבה ביופיה ומפותלת – חלומו של כל אופנוען. המהירות לא עלתה על 20 מייל לשעה, כך שיכולנו ליהנות מכל רגע ולהשתמש כמעט בכל חמשת החושים. את הדרך מלווה נהר ה-Kern River על מפליו, עד שהוא נשפך אל אגם איזבלה Lake Isabella.
כבר צהרים. עברנו את האגם לכיוון Silver City Ghost Town. זהו אתר הסטורי המשמר יותר מעשרים מבנים ופועל כיום כמוזיאון להיסטוריה ארוכה וצבעונית של Kern Valley. האתר ידוע גם בכינוי "עיר הרפאים" כיוון שרבים המאמינים כי Silver City רדוף רוחות מן העבר.
המקום  משמש לעיתים גם לצורך צילומי קולנוע וכדומה. משם שמנו פעמינו חזרה לכיוון ביתנו מבצרינו – לוס אנג'לס.
החום היה כבד מנשוא. המזגן לא עבד….אלא מה, כשעצרנו לתידלוק בעיר ביקרספיילד Bakersfield, הצמיג האחורי באופנוע של דורון שידר אותות מצוקה. החוטים כבר אפילו ביצבצו מהפרופיל שלו! והמבין יבין… המסקנה היתה ברורה – דורון ונאוה לא יכלו להמשיך כך לרכוב.
אנחנו יודעים שטובים השנים מן האחד אך מה עושים שנשאר רק אחד?! חברי הקבוצה המתינו עם דורון ונאוה לבואו של הגרר. בנתיים חילצנו את רגלינו מן הנעלים הסגורות. ערכת הקפה של שמוליק נכנסה לפעולה גם הפעם. האיזור נראה לפחות כמו חמ"ל (חדר מלחמה) – טלפונים, הצעות רעיונות והרבה קליפות של גרעינים…. לאחר עיכוב של כמה שעות, יצאנו בדרכנו אל היעד הסופי – הביתה.
אורות הוואלי נצנצו לפנינו כאילו קרצו לנו. זהו – 850 מייל רווי חוויות מאחורינו.

בנימה אופטימית זאת אני מבקש להודות ל-
דורון ונאוה, אשר ורחלי, אלקן, אדם ורונית, פזית ואברי, רון, משה, סימון, שמוליק (איש הקפה הבלתי מעורער), עופר ומיקל.
תודה מיוחדת לאורחים מהארץ – טובה ומשה רזניק.
לעוזרים בצילום.
ואיך לא , לאשתי עתליה (תלי) שאיתי הן בהכנות הן בצילומים והן בעריכת הכתבות.

רכיבה זהירה
שלכם
דרור עינב

[email protected]

————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לתלי ודרור עינב.

————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה