הרפתקה דוט קום

29 ביוני 2018 דפנה ואלי חפץ עושים את האלפים 2

הצטיידות ונגיעה ראשונה בהנאות הדרך

את היום הראשון למסענו סיימנו לאחר שמתוך הכביש המתפתל בין עצים, גבעות וואדיות ,התגלתה עיירה קטנה וחמודה בשם Alpirsbacher Klosterbräu Glauner. שם מצאנו מלון נעים בשם Kaiser בו עצרנו ללילה.
כאשר קמנו לבוקר חדש של המסע, המראות שראינו אתמול מהמרפסת, קיבלו צבעים חדשים של בוקר, לעומת הדמדומים שקידמו את פנינו אמש והיו לא פחות יפים. התחלנו בהתארגנות לקראת היציאה ועטינו את חליפות הרכיבה ושאר הציוד החדש, ואולי כאן זה המקום לומר כמה מילים על הציוד שקנינו: למה דווקא זה ומעט נקודות למחשבה בבחירת ציוד.


אחת המטרות בנסיעה הייתה להצטייד בציוד רכיבה איכותי. הנקודות שעלו תהליך:
1. לתת מענה לארבע עונות בצורה אופטימאלית.
2. לאפשר רכיבה נעימה ונוחה.
3. לתת מענה בטיחותי מקסימאלי.
4. כן…. גם למחיר טוב יש חשיבות.
חליפות:
לאחר בדיקות אינסופיות, קריאה בפורומים כמו ADVRider.com , Revzilla ואחרים, החלטנו על חליפות עשויות GoreTex, אריג פלא, המאפשר איטום מלא מפגעי מזג האוויר, אבל בו זמנית מאפשר אידוי ונידוף, כלומר מאפשר נשימה של הגוף גם בזמן שהוא אוטם כניסת משקעים.
אבל, כמו תמיד, תכנונים לחוד ומציאות לחוד. בסופו של דבר בחנו גם את המוצרים של חברת " BMW" (לה יש לנו נאמנות מסוימת כרוכבי GS) שמייצרת חליפה, העשויה אריג בעל תכונות דומות ל GoreTex. אם כי, בתצורה מעט שונה. האריג מאפשר את האטימה מהחוץ פנימה ואת הנידוף מהפנים החוצה. בנוסף, האריג מתאים את רמת הנידוף המאופשר דרכו, בהתאם לטמפרטורת הגוף. לחליפה רוכסנים במיקומים רבים שפתיחתם מאפשרת זרימת אויר טובה במזג אויר חם. כמוכן, החליפה מצוידת במיגון (כתפיים, גב, בירכיים, מרפקים, וירכיים) בתקן הגבוהה של CE Level 2. תכונות אלו, ביחד עם מחיר נוח (יחסית, לשאר המוצרים), הפילו את הפור על חליפות ה EnduroGuard של BMW.
טיפ – אם בכוונתכם לרכוש ציוד, תאמו מראש עם החנויות המיועדות, על מנת לוודא מלאי של מידות, דגמים וצבעים אותם אתם מחפשים. BMW הזמינו עבורנו מלאי במיוחד (ללא התחייבות לקניה) כולל לטווח מידות על מנת לוודא התאמה רצויה. לעומת זאת בחנות אחרת האתר הראה מלאי אך בפועל חליפת ה קלים ארטמיס הנשית במידה הרצויה חסרה להם ונחלנו אכזבה.


אז חלק מהחליפות כן הוזמנו מראש, על מנת לוודא מלאי ובמידות הנכונות. טוני, בחור צעיר אחראי ומסור, מ BMW פרנקפורט, הכין את כל הציוד כפי שנדברנו מראש. הגעה, מדידות, התאמות… ואני מצאתי את אשר חיפשתי, חליפה כולל כפפות תואמות. כך גם יוסי ואיריס זוג החברים למסע. דפנה, זוגתי, לעומת זאת, חשה שהחליפה לא נוחה לה, כבדה וקשיחה מדי. תכניות המגירה הוצאו עד מהרה אל הפועל, ושמנו פעמינו לחנות לואיס הקרובה בפרנקפורט רבתי. טיפ נוסף – עדיף לחפש את חנויות לואיס המכונות מגה שופ, או באם נמצא באזור (אפילו אם נדרש לנסוע) גיגה שופ. בשטוטגרט מצאנו אחת כזו, כאשר נדרשנו להשלמה קטנה, והחנות עצומה ויש שם מכל טוב!! עדות לכך היא שזוגתי הפתיעה אותי בהתלהבות מיוחדת לנוכח שפע היצע הדגמים והעיצובים בחנות.
בשורה התחתונה מצאנו בלואיס –פרנקפורט חליפה מיצור מקומי, BUESE – OPEN ROAD בתצורת שכבות. כלומר, מעיל ומכנסיים מאווררים המכילים את כל ההגנות הנדרשות בתקן הגבוהה של CE Level 2, עם שכבת הגנה מגשם ורוח, פריקה, הניתנת ללבישה מעל או מתחת לחליפה. השלמנו את החליפה לזוגתי עם כפפות של Held (זוג חורפי, וזוג קיצי).
נעלים:
דפנה בחרה נעליים מעוצבות יותר, אך בעלות הגנות נאותות, וממוגנות מים. של TCX מדגם Lady blend WP .
אני בחרתי במגפי רכיבה של Alpinestar מדגם WEB. הנעליים עשויות עור ומרובדות ב GoreTex לאטימה מלאה למים, תוך שמירה על נידוף הזיעה. המגף ממוגן בנקודות הרגישות, אך נוח ביותר, להליכה, ולתפקוד הן בזמן הרכיבה, והן בהתנהלות מחוץ לאופנוע.
קסדות – כאן ההתלבטות הייתה מינימאלית. נוחות, בטיחות ושקט, עמדו בראש מעינינו.
דפנה בחרה קסדת שוברט C3 pro מדגם woman המותאם למבנה הנשי בצורה מושלמת, שנרכשה בלואיס במחיר מצוין, יחד עם יתר הפריטים.
אני בחרתי בשוברט E1 שמתאימה גם לרכיבת אדוונצ'ר, וחסרה בלואיס, אך נרכשה ב zubehor shop Frankfurt במחיר שהושווה כמעט למחיר של לואיס.
כמו כן, אנחנו רוכבים כבר מספר שנים עם מערכת קשר מסוג packtalk של קרדו, ולא היה בכוונתנו להחליפה. מערכת הקשר הזו מאפשרת לנו לדבר בינינו, לשמוע מוזיקה, ביחד או לחוד, לשמוע הוראות מ ה GPS, ואף לנהל שיחות טלפון במקרה הצורך. המערכת מעולה, ונוחה לתפעול. לכן קנינו ערכות חיבור לקסדות החדשות (זה האביזר החסר, בגללו נסענו עד שטוטגרט…).
תובנות וסיכומים על יעילות הציוד, אכתוב בפוסט המסכם של הטיול.
נחזור לרכיבה.
המסלול להיום כולל רכיבה דרך היער השחור, בואכה שוויץ עד אזור Fluhli (ראו מפה). מאחר והרכיבה המנהלתית הסתיימה כבר, נמנענו ככל האפשר מדרכים ראשיות, מהירות, או עמוסות, ונהנינו מנוף כפרי, יערות ירוקים ומענגים, נחלים, נהרות ואגמים הפזורים לאורך כל המסלול ובכללי מנוף מדהים.


לאורך המסלול, ניתן להבחין באתרי סקי פזורים. כמובן, שבעונה זו "הלבן הלבן הזה" אינו בנמצא, אבל, חלק מהאתרים פועלים כאתרי רכיבת אופנים, מסלולי הליכה, ואפילו חלק מהרכבלים פועלים על מנת להגיע לנקודות הגבוהות לתצפיות ולטיולים.
היום יום ראשון בשבוע, והאירופאים מוציאים את ״הצעצועים״ שלהם לטיול. מכוניות אקזוטיות ללא סוף. בכמה שעות בבוקר שזפו עניינו מבחר אדיר של למבורגיני, פרארי, לוטוס, קרטהיים, קוברה, יגואר, מורגן, שלא לדבר על מרצדס, BMW ועוד מיני ממתקים מוטוריים מעוררי קינאה ומזיליי ריר, ״חדשים מהניילונים״, ועתיקים כמוני אך שמורים כדבעי ונוסעים כחדשים. כמובן גם אופנועים מדהימים, ממש חגיגה מוטורית לעיניים ולאוזניים. אכן מעורר קינאה.
אנחנו בחרנו לשבת למנוחת תה, והירגעות למרגלות אחד האתרים שמצאנו בדרך. הדרכים המשניות העוברות באזור הרי והמיוער הזה, סלולות ברמה טובה מאוד, בדרך כלל, ומעניקות שפע של פניות ועיקולים, מענגים לרכיבה. פילוסופיית הרכיבה שלנו כוללת, רכיבה במהירות עד המהירות המותרת בכל דרך, מה שמאפשר זמן ואפשרות ליהנות מהנוף סביב, ומאפשר לנוע ללא מתח ולמצות את היופי שנגלה לעניינו.
עוד עניין שבמסורת הרכיבה שלנו הוא עצירה בנקודות מבודדות ויפות, לתה בהכנה עצמית עם פינוק בקטנה (ואפל לימון, עוגיות, או כריך שהוכן מראש). אבל, מאחר ואין אפשרות להטיס איתנו את מיכלי הגז, חיפשנו מיכל המתאים לראש כירת הבישול שהובא איתנו בערכת הקפה (תה) הנאמנה שלנו. אלא, שבכל מקום שמצאנו, היו רק המיכלים מהסוג שאינו מתאים לנו (היו בנמצא רק מיכלי ניקוב חד פעמיים, ולא מיכלי הברגה). אז בינתיים התאזרנו בסבלנות, לא וויתרנו, בהמשך, אולי נמצא…


הרכיבה דרומה והמעבר לשוויץ, מביאה איתה מזג אוויר קר ורטוב יותר. אבל הנוף דרמטי ומחפה על כל אי נוחות באשר היא. הציוד מתפקד להפליא, ואנחנו מרגישים נעים ויבש. הרכיבה עוברת דרך כפרים פסטורליים וציוריים, כמו גזורים מסרטים כמו "היידי בת ההרים" ו"צלילי המוזיקה". הבתים הפזורים סביב, נטועים בין כרי דשא עצומים, עצים, והרים מכניסים לאווירה של שקט ושלווה עולמית. אהוד בנאי דיבר על פרדס-חנה כרכור, ואני תוהה איזה פיוט נפלא מפרי עטו היה מופק על הנוף הנשקף לעניינו. אני קטונתי.
בשעות אחר הצהריים, נכנסנו לעיירה בשם שוץ – Schotz, שם מצאנו מסעדה איטלקית מצוינת, עם תנור פיתה על גחלים, אכלנו ארוחת צהרים/ערב והמשכנו לעיירה Sorenberg הנמצאת באזור שמורת Fluhli ונושקת לאתר סקי גדול. העיירה, שוכנת למרגלות רכס הרים מרהיב, אליו ניתן להעפיל בעזרת מספר רכבלים (רובם פתוחים רק בעונת הסקי), כך שמחוץ לעונה העיירה, שקטה ונעימה מאוד.
נכנסנו למלון Sorenberg hotel הצמוד למסעדה קטנה (המסעדה נסגרת מוקדם ולכן הספקנו רק לשתות קפה…). המלון בסיסי ביותר אך נקי ונעים, ומציע ארוחת בוקר כלולה במחיר (100 יורו לחדר). אל מולנו – גבעות ירוקות ומעליהן מתנשאים הרים עוטים לבן – הבטחה ליום המחר.
מנהלת המלון, אוסטרית מקסימה, שמחה לבואם של אורחים ידידותיים למקום השקט כל כך.
בטיול לילי לפני שינה, מצאנו גם מעין פאב מאולתר ויפהפה במקום הקטן ״והנידח" יחסית. הפאב בנוי בתוך אוהל אינדיאני משולש גדול ומיוחד, המפעילים ידידותיים ונעימים, והעיצוב מקסים. וגם פגשנו על הדרך שני אורחים חמודים שזכו לתמונה בטלפון (ראו התמונות)
מחר כבר נתחיל לטפס על ההרים ולחוות את מעברי ההרים המופלאים אליהם כיוונו במסע הנוכחי.
הולכים לישון.

מפת מסלול היום השני

להתראות בפוסט הבא

—————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאלי ודפנה חפץ

———————————-.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה