- הרפתקה דוט קום - http://www.harpatka.com -

גבי חוצה את הקארטרה אוסטראל ודוהר לדרום ארגנטינה- 34

התקלות במסע, הם הדבר שזוכרים בגעגועים.

גם אם הן תקלות קטנות

גבי והניניג השוויצרי בדרך הקארטרה אוסטראל

יום שבת 12.1.2013

איך אפשר לפתוח בדיווח על יום שבו כל מה שיכול היה להשתבש, אכן שובש (חוק מרפי ?). זה התחיל בבוקר כשנוכחנו לדעת כי בעלת הבית בו לן הנינג, לא הייתה במקום כדי לפתוח את שער היציאה ואת המחסן שבו הוא איחסן את ציוד האופנוע. זה עיכב אותנו בכחצי שעה. אחר כך, כאשר הגענו לחצות נהר בדרך למעבורת, מפלס המים היה נמוך ולכן הספינה הגדולה לא יכלה להתקרב לחוף הרדוד, כך שאלצנו להסתפק בספינה קטנה שהצליחה להעביר את הרכבים. עוד עיכוב של חצי שעה. הדילוג הימי הזה לקטע הרכיבה הקרקעי הבא, הסתיים בשעה 9:30 והיתה לנו שעה לעשות 60 ק"מ בדרך חצצית לא סלולה עד לקטע הימי הבא. תנאים שכמובן לא עמדנו בהם ואיחרנו ברבע שעה למעבורת שיוצאת מ- Homeopiren [1] ל- Caleta gonzalo [2]. כל הדרך התפללנו שגם המעבורת הבאה תתעכב ונספיק לעלות עליה, אך לא… היא יצאה בזמן. לרגע חששנו שהלך עלינו, אבל הם אמרו שנוכל לעלות על ההפלגה הקרובה שיוצאת בשעה 12:00. הגענו קרועים ומלוכלכים מאבק שהיתמר כל הדרך. הדרך היתה מאובקת מאחר ולא ירד גשם בימים האחרונים. כאשר עלינו למעבורת והעמדנו את האופנועים, הסבירו לנו אנשי הצוות ש"אין צורך לקשור אותם בקטע הזה אין גלים, זה מעבר ימי פנימי ושקט…" ברגע של עצלות האמנתי להם והנחתי את האופנוע לא קשור. ההפלגה נמשכת כ- 6 שעות והנוף מדהים. אך לאחר כשעתיים נעימות ושקטות,

הגיע זרם אחד שהרים גל שנידנד את המעבורת והפך את האופנוע שלי על צידו השמאלי. הנזק: נשבר מגן הרוח הקדמי. עכשיו אני בלי מגן רוח עד העיר הגדולה הבאה, בתקווה שיש משהו כזה שם. זו יכולה להיות חווייה של רוח בפנים לעוד 2000 ק"מ או אפילו עד בואנוס-איירס כ- 7000 ק"מ. נציגי חברת המעבורות לקחו אחריות לנזק, רשמו את הפרטים, צילמו והתחייבו לפצות. נחכה ונראה. לבסוף הסתבר שיש רכיבה נוספת של כ-10 ק"מ ועלייה למעבורת שלישית להיום שמביאה אותנו ליעד הסופי, בהפלגה של עוד 40 דקות. רק אז מתחילה הרכיבה של קרוב לשעתיים לכוון Chaiten [3]על דרך עפר מלאה אבנים ואפופה תמרות אבק. מכוון שכל הרכבים שירדו מהמעבורת, יצאו באותה דרך יחידה לאותו כיוון בשיירה. לאחר כשעתיים, הגענו לצ'איטן ודי מהר מצאנו מקום נעים לשהות בו. לאחר מקלחת, יצאנו לקנות קצת מצרכים ולאכול ארוחת ערב. לסיכומו של יום: היה ארוך וקשה ורק הנוף המדהים של האזור הזה, משפר את ההרגשה. מחר צפוי לנו יום רכיבה ארוך נוסף, אך יעמוד לרשותנו יותר זמן ולא נצטרך לעמוד בלוח זמנים הדוק.

יום ראשון 13.1.2013
העייפות של היום הארוך והקשה אתמול, נתנה את אותותיה היום בבוקר, כאשר התעוררנו בשעה 8:30 לאחר שינה טובה במיטה נוחה ביותר. אכלנו ארוחת בוקר ובסביבות 10:00 יצאנו לדרך. הכביש סלול ב- 40 ק"מ הראשונים והנוף פשוט מדהים. העצירות לצילום והתפעלות היו רבות. הצבע הירוק זוהר ונקי בזכות העובדה שהאבק הרגיל לא קיים כאן, לחות הגשמים הצמידה אותו לקרקע. בהמשך, הדרך לא סלולה אבל במצב הרבה יותר טוב מאשר אתמול. אצלי באופנוע, התעוררה בעיה קטנה בבלם האחורי ואני מתכוון לטפל בה בעיר הגדולה הקרובה בעוד יומיים. הנוף הייחודי לקארטרה אוסטראל, יערות ודשאים מוקפים אגמים ורכסי הרים מושלגים בקצותיהם, ממשיך להנעים את הרכיבה והעצירות בהתאם. כל זאת עד La junta [4] נקודת ישוב זערורית על הקארטרה אוסטראל, שיושבה על ידי מעריצי זכרו של גנרל פינושה [5] – העריץ שחיסל וכיסח את עמו שלו וגם יזם וסלל את הדרך הזו והרחיב את יכולתה של צ'ילה לשלוט בארצה שלה. כשהגענו לשם, גילינו כי השמן באופנוע(BMW F800GS [6]) של הנינג פרץ החוצה ומנורת האזהרה נדלקה. מייד פנינו לאחור, נכנסנו לתוך הישוב לה-חונטה ומצאנו מקום נחמד להתאכסן. הנינג ניסה כמיטב יכולתו המקצועית לבדוק את סיבת דליפת השמן. נראה מחר מה קורה .

יום שני 14.1.2013
אתמול כאשר כתבתי, שכחתי לספר על הפגישה עם קבוצת ישראלים צעירים שחיכו לטרמפ בתחנת הדלק של La junta  מלבד העובדה שזאת פעם ראשונה, שאני פוגש ישראלים, אני זוכר את המקום מטיול התרמילאים שלי של אחרי צבא ( בגיל 50 ) גם אני עמדתי שם חצי יום עד אשר תפסנו טרמפ לפויואפי.
הבוקר התחלנו את היום בשיחות לגרמניה כדי לקבל עצה לבעיית האופנוע של הנינג. כמו תמיד, מסתבר שאין תשובה ביום שני מאף אחד, כי המוסכים סגורים מלבד התשובה הרוטינית: "תביא את האופנוע למוסך ונבדוק". לך תסביר להם שאתה באמצע שום מקום בקרטרה בדרום הפראי של צ'ילה. החלטנו לאמץ את האופציה של להעלות את האופנועים על רכב לכוון העיר הגדולה באזור-Coihaique [7] והתחלנו לחפש רכב מתאים, מכוון שעל פיק-אפ רגיל, האופנועים גדולים מדי. בסופו של דבר, מצאנו משאית קלה ואז התחילה עבודת העמסת האופנועים, קשירתם והעמסת הציוד האישי ויצאנו לדרך הארוכה. הבחור נסע לאט, אפילו מאד, ויחד עם זאת, לא היו לנו תלונות בנושא. הנסיעה בתא הנהג, איפשרה לנו צפיה חופשית בנוף המדהים בלי להיות מרוכזים ברכיבה וסכנותיה. קטע הדרך הזה, הרבה יותר טוב מאשר הדרכים אתמול והרבה יותר טוב מקטע דרכי העפר הראשון בין המעבורות, שהסתבר לנו שהוא נחשב הקשה ביותר בקארטרה אוסטראל והוא גם כנראה, זה שגרם לנזק של הברקס האחורי שלי.

הנוף כאן מדהים בצורה שאין לתאר במילים

הקטע עד Puyuguapi [8] יפה ומרשים והדרך טובה, לאחר מכן בעיני, הנוף רק השתפר והשתפר ככל שהתקדמנו דרומה. הגענו לשיא בקטע המעבר ההררי של Parque nacional queulet [9] (שם הגענו לקטע דרך מאד בעייתית. זה היה יכול להיות רע לרכוב שם בלי ברקס אחורי) אבל הנוף פשוט מהפנט ומצמיד אותך לקו האופק ההררי שנראה כאילו יצא מספר אגדות. לאחר המעבר של שיא הגובה, יורדים בנוף ירוק שוצף נחלים קטנים וגיאיות בהם רועים סוסים ובקר. עם בקתות בודדות המזכירות נופים באוסטריה או שוויץ. מדהים! הגענו לקטע סלול מאזור Piedra del gato [10]. הנוף הופך להיות שטוח יותר ומתחילים לראות חוות חקלאיות יפות בתוך הנוף פסטורלי. המשאית נסעה לאט גם על הכביש הסלול, בעיקר בגלל המשקל האופנועים הרב. לקראת השעה 18:30 הגענו ל –  Coihaique  והורדנו את האופנועים ליד המוסך. מאחר והשעה הייתה לקראת סגירה, הם ביקשו שנלך ונגיע מחר בשעה 9:00 כדי להסביר את הבעיה של כל אופנוע. יצאנו לחפש מקום ללילה והתארגנו לשהייה של שני לילות לפחות.

יום שלישי 15.1.2013
כמו שאמרו לנו, בשעה 9:00 היינו במוסך, אבל…. אף אחד לא הגיע עדיין… לאט לאט התחילו להגיע העובדים ולבסוף הגיע המפתח. אבל אז התברר שהמכונאי הראשי יגיע בעוד חצי שעה עד שעה. הם רשמו את הבעיות של כל אופנוע ושלחו אותנו לטייל, על מנת לחזור כעבור שעה וזה מה שעשינו. כאשר חזרנו, הם אמרו שהם זיהו הבעיה באופנוע של הנינג, אבל צריך לשטוף אותו כדי לוודא את מקור נזילת השמן ויש לחזור עוד שעתיים וכמובן שזה מה שעשינו… כאשר חזרנו, להפתעתי האופנוע שלי היה כבר מתוקן ושל הנינג מפורק לבדיקה, עם אבחנה כי אטם ראש מנוע הלך. בעיה קשה, לא ברור אם יש את החלק הזה בסנטיאגו ואת זה צריך לברר, אבל רק אחר הצהרים… כי עכשו כולם יוצאים להפסקה משעה 13:00 עד השעה 15:00. הגענו לאחר הפסקת הצהרים והבשורות לגבי ה – BMW F800GS של הנינג, היו שליליות: לא ניתן להשיג אטם בסנטיאגו ויש להזמין ולהביאו מגרמניה. זה יקח כ- 12 יום לפחות. הבשורות הנוגעות אלי היו הפעם טובות: האופנוע היה רחוץ והמכונאי נתן לי להבין שהאופנוע במצב מצויין, מלבד הבעיה שנוצרה באחיזת רפידות הבלם האחורי, מכוון שלדעתו לא חיזקו מספיק את הבורג שמחזיק את החבק בו הם יושבים, בסיום טיפול שעשיתי בלימה. רכבתי סיבוב ברחוב והכל נראה תקין. קניתי למחר כרטיס להפלגה מ – Puerto ibanez [11] ל –Chile Chico [12] ומשם אכנס לארגנטינה לרכיבה לכוון Ushuaia , עוד לא החלטתי באיזה מסלול. לצערי, אני נאלץ לעזוב את הנינג שהיה שותף נפלא והתאים לי בצורה מדהימה: מהירות הרכיבה, עניין בעצירות לצילום, טווחי רכיבה יומיים ושעות היציאה בבקרים. חבל, אבל אני צריך להגיע דרומה ולחזור לכוון בואנוס-איירס עד אמצע החודש הבא .

יום רביעי 16.1.2013
אתמול בלילה, התברר לי כי דורון קדמיאל וקבוצת הרוכבים שאיתו, נמצא במלון ממול. נפגשנו והדבר הכי חשוב, היה מייל שנשלח למנכ"ל BMW בארגנטינה בבקשה לנסות ולעזור להנינג בנושא האטם ראש מנוע שהלך באופנוע שלו. הם ממשיכים בדרך דרומה מוקדם בבוקר ואני התחייבתי להנינג להיות איתו בבוקר, כדי לבדוק אפשרויות שיעזרו לו. הבוקר עדיין לא הייתה תשובה מהמייל של אתמול ושיחות הטלפון לא שיפרו את המצב, לכן מה שנישאר, זה שהנינג יחכה ואני אמשיך דרומה. נפרדנו, הרגשתי צביטה בלב כי הנינג בחור נפלא. יצאתי דרומה בכיף, ברכיבה איטית ונהנתי בכל רגע מהנוף הנפלא שבדרך. רכבתי עד Cerro castillo [13]עיירה מוקפת בנוף הררי סלעי ויערות במורדות, כאשר ברקע שמורת טבע יפה באותו שם. בכניסה לעיירה, עומדים שני אוטובוסים שהפכו אותם לקיוסק מתקדם. התרווחתי על כוס קפה ושמש נעימה. לאחר מכן, רכבתי לכוון Puerto ibanez משם יוצאת המעבורת החוצה את אגם חנראל קאררה (הנקרא בארגנטינה"אגם בואנוס איירס" שהוא אגם המים המתוקים הגדול בדרום אמריקה). ל – Chile chico היעד הבא בדרך דרומה. כאשר הגעתי למשרד של החברה ונודע לפקיד שאני מישראל, הוא ישר שיתף אותי בחוויות שהיו לו עם ישראלים ואני חייב לציין שזה לא נעים לשמוע. גם אם יש קצת הקצנה בדבריו, הסיפורים לא מחמיאים לנו. ההפלגה עברה בסדר ופגשתי את אותה קבוצת ישראלים אתם נפגשתי בתחנת הדלק של לה-חונטה בקארטרה אוסטראל. כאשר הגענו לצ'ילה צ'יקו, חיפשתי לי אכסניה ומצאתי מקום נחמד. כאשר פרקתי ציוד, הגיעו למלון שתי בנות ישראליות שהצטרפו לחיפוש מקום לינה ל – 6 החברה הישראלים שהיו במעבורת וכאשר הם פנו למנהל המלון והוא שאל "מהיכן אתם?" וקיבל את התשובה "ישראלים", הוא ענה בפשטות: "אני לא מכניס ישראלים למלון!" וזאת הפעם השניה שהן מקבלות את התשובה הזאת כאן. אין ספק שזה מביך ביותר וכאשר ישבתי איתו כמה דקות מאוחר יותר, הוא סיפר על הסיבות לכך הכוללות: גנבות ציוד. הברחת חברים נוספים, מלבד אלה ש"כאילו " לקחו את החדר. רעש ועוד ועוד סיפורים. אין ספק שזה היה לי די לא נעים, למרות שהוא ידע להפריד בין צעירים ומבוגרים ובין יחידים וזוגות לגביהם הוא ציין שהם נהדרים, לבין הישראלים הצעירים שבאים בקבוצות לטייל.


יום חמישי 17.1.2013
ארוחת הבוקר היתה טעימה ואז יציאה לכוון הגבול של ארץ הולדתי – ארגנטינה. היציאה מצ'ילה היתה קלה וגם הכניסה לארגנטינה היתה פשוטה, מלבד העובדה ששוב לא יכולתי להשתמש בדרכון הארגנטינאי שלי, מכוון שאסור לאזרח ארגנטינאי להכניס רכב או אופנוע שלא נקנה בארגנטינה. אז שלפתי את הדרכון הישראלי והנה אני בארגנטינה. העיירה הראשונה שעוברים היא Los antiguos [14] שהיא עיירה תיירותית יפה ואז הנוף משתנה לערבה צחיחה ומגיעים לעיירה Perito moreno [15] הלא יפה לטעמי. אבל לפחות שתיתי קפה טוב, החלפתי את הכסף שנשאר לי והמשכתי מזרחה עד לעיירה  Las heras שם בתחנת הדלק, הסבירו שני מקומיים נחמדים, היכן אפשר לישון בימים הקרובים בנקודות שבדרך. לא צריך להסביר לכם, שאני פשוט מוקסם מלדבר סוף סוף עם ארגנטינאים שהספרדית שלהם מתנגנת בצורה אחרת מכל מה ששמעתי עד היום וזה פשוט כיף! המשכתי עד Pico truncado [16] ואני כבר קובע ( ויחלוק עלי מי שרוצה ) שהארגנטינאים הרבה יותר נחמדים, מכל מי שפגשתי עד היום במדינות מרכז ודרום אמריקה!! לא אתבייש לתקן את עצמי, במידה ובהמשך ארגיש אחרת. התמקמתי ולאחר יומיים בלי אינטרנט אני משלים את החסר .

זהו להפעם להתראות. גבי

——————————————————————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C שמורות לגבי פלקסר.

—————————————————————————————————————————————————–