הרפתקה דוט קום

5 באוגוסט 2012 בני קליה במעבר הפנימי מאלסקה – כתבה 16

שלושה אופנוענים על מעבורת בנוף חלומי

ושקיעות זהב. בין איים ואנשים מרתקים

DSC_1289.JPG


הצג מפה גדולה יותר

יום שני 30.7.2012
בתכנית היה שביום האחרון שלנו בג'ונו, נשלב בין טיול באזור ולאחר מכן התארגנות לקראת ההפלגה שלנו ,. בפועל, ירד גשם כל היום. מה שגרם לנו לא לרצות לטייל ובעצם שרצנו כל היום במוטל , עם בהתארגנות , או בקריאה, צפיה באולימפידה ואכילה. דבר שמשתלט עלינו במהירות בימים של עצלנות. צלצלנו הרבה לארץ . כתבנו מיילים ושרפנו את הזמן עד 12:00 בלילה, השעה שהחלטנו לצאת לכוון המעבורת. הגענו, נרשמנו ועדיין לא היינו ראשונים. אלא היו שני אופנוענים לפנינו. לאחר מכן, הסתבר שאין שום חשיבות להגעה, מכוון שהרכבים עולים למעבורת לפני האופנועים והתרמילאים והנוסעים הרגילים – ראשונים. כך שבעצם אנחנו לא רק עולים אחרונים, כי אם לוקח לנו עוד 15 דקות לפחות לקשור את האופנועים ולהתארגן לעליה לאפשרויות העומדות לפנינו שהן:1) הסולריום. זהו הדק העליון בו משטח מכוסה בשלושה צדדים, בזכוכית ועל התקרה תלויים תנורי חימום – זהו המקום הפופולרי ביותר. 2) משטח להקמת אוהלים. שהוא קטן ובעצם מצאנו אותו רק ביום שלישי באור יום וגילינו שהיה מלא. 3) אולמות הישיבה, שבהם האנשים פורשים מזרנים או שקי שינה והולכים לישון בין הכסאות הקבועים. כמו שציינתי, עלינו למעלה כ – 15 דקות לפני שהמעבורת החילה להפליג – בשעה 3:00 לפנות בוקר של ה – 31.7 יום שלישי. עלינו לסולריום והצלחנו למצוא 3 מיטות פלסטיק של בריכות, כמעט אחרונות. אבל יש !!! לכל אחד מקום, מבלי לחכות שאחרים יירדו בתחנות הבאות על מנת לתפוס כסא. כל אחד התארגן לעצמו והלכנו לישון .

P1020549.JPG

P1020550.JPG

יום שלישי 31.7.2012
כמובן שכל אחד מתעורר בקצב שלו ולומד את מה שקרה בלילה. אצלי היה רצון להכנס שורה אחת פנימה, כי הרוח הרטיבה מעט ויצרה קרירות מסויימת. למזלי, בבוקר היתה עצירה ב – Sitka וירד בחור שתפס מקום משופר ותואם לרצונות שלי וזה מה שעשיתי! העברתי מיד את הציוד למיטה הפנויה והרי לי בית חדש מתחת לתנור שיצר אוירה חמה ונעימה. העיירה Sitka נמצאת כ – 7 מייל מהנמל ועד שהחלטנו לרדת, האוטובוס היחיד שיוצא לעיירה כבר יצא. אז נשארנו במעבורת. המעבורת עוברת דרך מה שנקרא המעבר הפנימי. Inside Passage זו הפלגה בין איים ולא בים הפתוח. היא נחשבת לשיא הטיול באלסקה, ברוב המקרים. ואכן, הנוף פשוט נפלא! ההפלגה – אף שזו מעבורת גדולה, מתנהלת כאילו היינו בסירת מרוץ שמתרוצצת בין מכשולים. המעבורת עוברת לפעמים מטרים בודדים מאיים או מכשולים אחרים במעברים הצרים. לצערנו, התחיל לרדת גשם שהפריע לאיכות הראות. אך מצד שני – כאשר נשכבתי בכסא והסתכלתי למעלה לגג הזכוכית וראיתי את הגשם מכה… כשאני נמצא בתוך מיטה חמה. במקרה הזה, עם תנור תחת שק שינה, ההרגשה היתה כמו בסרט שתמיד אני חולם עליו: חדר מזכוכית עם אח בוער וגשם זלעפות בחוץ ( כמה סרטים רומנטים מצליחים בזה ) וזה פיצה על הראות הלקוייה. למרות זאת, יוסי בילה בחלק הקידמי של המעבורת וזכה לראות לויתן יוצא במלואו מהמיים מספר פעמיים. חוויה נהדרת. בערב, הסתבר לנו שלמעבורת בסיטקה עלה בחור ישראלי ושמע אותנו מדברים עברית, אז הוא פנה ליוסי שדיבר איתו ולאחר מכן הצטרפתי אני. שמו בישראל עופר גלדמונד בן 37 שעשה את התואר השני שלו בביולוגיה באוניברסיטת אלסקה. לכן חי מספר שנים כאן ובאנקרי'ג וכיום הוא מארגן טיולים לאלסקה, למשפחות וקבוצות לפי תכנית אישית. מהשיחה הבנו כי יש לו הרבה ניסיון. בעצם פגשנו בו כשהיה בהפלגה בין sitka בה הוא עלה לבין Wrangell כדי לראות מקומות אפשריים ללינה ולבחון מסלולים אפשריים לכל דרגות קושי. מי שמעוניין להעזר בו וקורא את הדברים הכתובת שלו היא: www.ofergelmand.com נפרדנו. עופר ירד בעיירה רנגל ואנחנו הולכים לישון… בהצלחה חבר.

יום רביעי 1.8.2012
אנחנו בחודש הרביעי לטיול שלנו, והלילה עבר נהדר על כולנו. בערב אתמול, עוד שיפרתי את מצבי על ידי השכרת שמיכה נעימה. בשעה 11:00 המעבורת עגנה ב – Ketchikan וירדנו לטיול רגלי בעיירה הנעימה. מאזור נמל המעבורות, עד לאזור עגינת אניות הקרוז שבה נמצא גם האזור היפה והיקר של העיירה. מזג האויר היה נעים, כך שכל הסיור הרגלי שלנו היה נחמד ביותר. בשעה 17:00 אחר הצהרים, המעבורת המשיכה הפעם ישירות עד העגינה האחרונה שלה בבילינגהם.

יום חמישי 2.8.2012

היום עד מחר בבוקר, אנחנו משייטים ללא שום עצירה. יש אנשים שזה משגע אותם ויש כמוני שזאת חופשה בתוך החופש שלנו. אצלי יש עייפות מצטברת קטנה וההפלגה מתאימה לי מאד. ראשית, הנוף מדהים. שנית, היום יום בהיר ויפה וזה מוסיף המון ליופי של ההפלגה ושלישית, התפנתי לקרוא ספר מדהים שאני מנסה לגמור אותו מזמן אך לא מצליח להתרכז. היום ישבתי וקראתי שעות. עד כדי כך, שכאשר פתאום הרמתי את הראש לא הבנתי היכן אני, מה אני רואה?- ים? – הרי מהמרפסת שלי בבית לא רואים ים. ממש כך, התעוררתי מקריאה אחרי למעלה מ – 13 שבועות של טיול בהרגשה שאני בבית. הייתי בשוק כשהבנתי את זה. חוץ מזה, אחרי מספר ימים עם שכנים למיטות בריכה, אפשר לספר הרבה דברים מענינים על אנשים. ראשית השכן שלי למטה, בחור בן כ – 65 שיצא לכמה ימים עם חבר נוסף לטייל באופנועים קצת באלסקה ועכשו חוזרים הביתה ומה יש להם בראש? רק בחורות ולהתחיל איתן… זה מתחיל בתופעה שהיא די אונברסלית אצל רוכבי ההרלי, הם חייבים שידעו שהם אופנוענים על הרלי. כמעט תמיד בחולצה של הרלי או מכנסיים או ז'קט. הם חייבים להיות מזוהים באיזו דרך. ועכשו אני שומע שיחות שלהם כאשר יש את ההתלהבות של מישהי לנושא, מיד יגיע המשפט – אז בואי תצטרפי אלינו. רבק – אתה בן 65 די "מכוער " ורוצה שבחורה בת 22 + תצטרף אליך…? והם לא נשברים' אחת אחרי השניה אותו פזמון. הסיפור השני הוא על בחורה בת 25 בערך. מחוטבת ועושה יוגה. כנראה ברמה גבוהה ביותר, עד כאן הכל יפה, אבל מה – את הכל היא תעשה בצורה שתימשוך תשומת לב רבה, מיסיונרית לתשומת לב וכמה היא מאושרת כאשר הרבה אנשים מקרקרים אחריה. לבסוף, אני קולט מבט שלה של אולי קינאה אולי רצון.  בזוג צעיר אחר שנתנו נשיקה אחד לשני – כן. כנראה שחסר לה אהבה אוי וכמה היא רוצה לאהוב ואיך רואים זאת. לגביה אני אוסיף משהוא בהמשך. היתה איתנו בסולריום בחורה בת 65 לפחות, אם לא יותר. אבל נשארה בהתנהגות ובצורה בשנות ה – 60 וכמה היא שומרת על זה – כאילו היא עדיין ילדה, משתלבת בכל הפעילויות של הצעירים. היתה את האמא המדהימה עם 3 בנות חמודות, שהקימה אוהל על הדק אצלנו וטיפלה בבנות שלה בעיני בצורה מדהימה ובאיזה נעימות הכל קורה, כף לראות. היתה את היפה שהיתה או מתבלטת או נעלמת והיה את האבא והבן והאמא והבת ומספר זוגות צעירים וחברים מסוגים שונים והשלישיה שלנו. כל זה על משטח אחד של כ – 400 מ"ר במשך 3 ימים וכמעט 4 לילות. אין ספק, בשבילי זאת היתה חוויה לא צפוייה ונעימה ביותר בתוספת נוף מדהים. בקיצור – מושלם לסיום הביקור באלסקה.

יום שישי 3.8.2012
הבוקר הגענו ליעד – הנמל ב – Bellingham במדינת וושינגטון. הזמן שנותנים לך להתארגן לירידה לחוף לאיטי כמוני לא מספיק ולכן כנראה שאיבדתי את אחד משני משקפי הראיה הטובים שלי במהירות שניסיתי להתארגן ובנוסף כאשר ניסיתי למהר ולעלות על האופנוע, החלקתי על הצינור שעמדתי עליו וכמעט ומשכתי את האופנוע איתי. למזלי יוסי קלט זאת והחזיק את האופנוע כך שלא ימחץ אותי. היציאה מהעיר היתה פשוטה ועלינו על כביש המהיר מספר 5 דרומה מספר מיילים עד הקמפינג של KOA ב – Burlington. עכשו חוזרים לאוהלים ולאוכל שאנחנו מכינים, הפוזה שאנחנו אוהבים יותר. נייג'ל מנסה לסדר את הטיפולים שהאופנועים צריכים ולפי זה נסדר את הימים הבאים בהמשך הדרך.
עד כאן להפעם.  שבוע נעים לכולם.
דש משלושתנו

גבי

————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לגבי נייג'ל ויוסי

————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי     הדפס פוסט

יש 2 תגובות על הפוסט “בני קליה במעבר הפנימי מאלסקה – כתבה 16”

  1. תגובה מאת רענן נ. ביום 12 אוג 2012 בשעה 11:58

    ואי ואי ואי איזה ניתוח סוציולוגי ממש כישרון.
    רענן

  2. תגובה מאת עופר גלמונד ביום 26 אוג 2012 בשעה 0:13

    אהלן חברים, תודה על הפרגון ועל השיווק – היה כיף להיפגש על המעבורת באלסקה, מקווה שאתם עושים חיים (בעצם בטוח שאתם עושים חיים), איפה שלא תהיו. בשמחות!

Trackback URI | Comments RSS

הוסף תגובה